מתכננים ללמוד בארה"ב? פרינסטון ריוויו קובע: הכי קשה להתקבל לייל ולסטנפורד

ביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ייל ממשיך להיות בעל "תנאי הקבלה הקשוחים ביותר" בקרב בתי הספר למשפטים בארה"ב, זו השנה השלישית ברציפות. בלימודי מנהל עסקים נמצא ביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד בעל "תנאי הקבלה הקשוחים ביותר", בעוד שבשנה שעברה הרווארד הובילה קטגוריה זו. סטנפורד מוביל גם בקטגוריית "אפשרויות התעסוקה הטובות ביותר" כפי שעשה בשנים קודמות. לצדו בקטגוריה זו נמצא ביה"ס למשפטים של אוניברסיטת נורט'ווסטרן, המובילה קטגוריה זו כבר שנתיים.



נתונים אלו ונוספים מוצגים בספר הדירוג לשנת 2008 שפירסמה החודש The Princeton Review, החברה הגדולה בעולם בתחום ההכנה לבחינות הכניסה למוסדות אקדמים. פרינסטון ריוויו, הידועה גם בפרסום דירוג שנתי של המוסדות האקדמים בארה"ב, הוציאה לאור החודש את ספרי הדירוג ללימודי משפטים ולימודי מנהל עסקים, לשנת 2008: "170 בתי הספר למשפטים הטובים שביותר" ו-"290 בתי הספר למנהל עסקים הטובים ביותר". בכל אחד מהמדריכים מופיעות 11 קטגוריות לדירוג עשרת בתי הספר הטובים ביותר בכל קטגוריה. זו השנה התשיעית לדירוג בתי הספר למנהל עסקים והשנה הרביעית לדירוג בתי הספר למשפטים.



עוד נמצא כי ביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת מרסר (Mercer) אטלנטה דורג במקום הראשון בקטגוריה "ההזדמנויות הטובות ביותר לנשים", לאחר שבשנה שעברה ביה"ס למנהל עסקים בבסון קולג' הוביל קטגוריה זו. באוניברסיטת Brigham Young נמצאים הסטודנטים הכי תחרותיים - גם בביה"ס למשפטים וגם בביה"ס למנהל עסקים. המרצים הטובים ביותר מלמדים בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת בוסטון ובביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת וירג'יניה.



דב שליט, מנהל TPR ישראל, אומר כי "מדי שנה נתוני הקבלה של בתי הספר השונים נעשים קשים יותר ויותר ונכון להיום האוניברסיטאות המובילות בארה"ב דורשות כי ציון בחינת ה-GMAT יעמוד על 700 נקודות לפחות. המשמעות היא שרק 8% מהנבחנים יכולים לשקול לימודים באוניברסיטאות אלו.



"גם בישראל תנאי הקבלה נעשים קשים יותר. החל מהשנה הקרובה, ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב מיישר קו עם דרישות הקבלה העולמיות והמועמדים יידרשו להציג ציון של בחינת GMAT מלאה ולא רק את הציון בחלק הכמותי, כפי שהיה נהוג עד כה. אני מעריך כי בעקבות אוניברסיטת תל אביב יאמצו אוניברסיטאות נוספות בישראל תנאי קבלה זה.



"למרות העלייה בדרישות הקבלה, אנו מוצאים דווקא ירידה במומצע הציונים שהתקבל בארץ ובעולם. בארבע שנים האחרונות, הממוצע הכללי של ה-GMAT ירד ב-10 נקודות והוא עומד היום על כ-530. גם הממוצע הישראלי ממשיך בירידה זו השנה הרביעית ברציפות ועומד על כ-496 נקודות. הממוצע בחלק הכמותי של הבחינה ירד בערך בנקודה וחצי לכ-35, כאשר בארץ תנאי הקבלה הנהוגים מתבססים על ציון גבוה מ-40 נקודות לחלק הכמותי. הסיבה היחידה הנראית לעין לירידה זו היא שהמבחן הולך ונעשה קשה יותר."