הקרב הבא של האוצר: חוק בנק ישראל

סכסוך השכר בין בנק ישראל לאוצר עומד להיפתר בקרוב מאוד. אחרי שראש הממשלה, אהוד אולמרט שבר את התנגדות האוצר והממונה על השכר אלי כהן, ניירות ההסכמה עוברים בימים האחרונים ליטושים אחרונים של שופט בית הדין לעבודה איל אברהמי, סגן הממונה על השכר אהרן עוזיאלי, והאחראי על משאבי האנוש בבנק רפי לנקרי. מיד לאחר החתימה על ההסכם החדש יתחילו לקדם את החוק החדש של בנק ישראל.



נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ושר האוצר רוני בר-און מרבים לדון באחרונה בעניינים הקשורים לחוק, ולפני שבועיים אף נראו ונשמעו משוחחים על החוק החדש בבית קפה אופנתי בתל אביב.



כשפישר מונה לנגיד בנק ישראל, לפני כשנתיים וחצי, שאיפתו הראשונה והמרכזית היתה לחוקק חוק חדש לבנק ישראל, במקום החוק הנוכחי שנחקק ב-1954. הציבור אולי שכח, אבל כבר לפני שנתיים אישרה הממשלה טיוטה לחוק בנק ישראל החדש. הטיוטה אושרה ברוב גדול - 14 שרים היו בעד ושניים נמנעו (סילבן שלום ואופיר פינס); לא היו מתנגדים.



בדיון שנערך אז על החוק החדש, מתחו מרבית השרים ביקורת על השחיתות בבנק ישראל. פישר סיפר לממשלה כי החוק החדש גובש בעבודת צוות ובשיתוף פעולה מלא בין בנק ישראל למשרדי ראש הממשלה, האוצר והמשפטים. מאז זרמו הרבה מים בירקון ובירדן, הטיוטה נשכחה, או הפכה ללא רלוונטית, ובממשלה עובדים ביחד עם בנק ישראל על נוסח חדש לחוק, שונה במעט מהקודם ועדכני יותר.



המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, מעריך כי בקרוב יחל הליך לקידום החוק בצנרת הפורמלית, קרי בממשלה ולאחר מכן בכנסת. כדי שגיבוש החוק החדש יתחיל לנוע, תידרש הסכמה של שרי הממשלה ובעיקר של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושל שר האוצר רוני בר-און. אולמרט מעורה בעניין החוק עוד מהתקופה שבה כיהן כשר האוצר, ובר-און יהיה דמות מפתח בהעברת החוק. העברת החוק תיחשב להישג גדול של אולמרט.



לדברי אקשטיין, חקיקתו של החוק החדש לא תתקדם מבלי שכל בכירי האוצר, כולל המנכ"ל, ראש אגף תקציבים, החשב הכללי, הממונה על השכר והיועצת המשפטית, יתנו את הסכמתם המלאה בעניינים השונים בחוק הנמצאים בתחום אחריותם. עם זאת, בבנק ישראל יקפידו על כך שהחוק החדש ישמור על עצמאותו המלאה של הבנק, כולל בתחום הניהול ובתחום השכר. וכך, מן הסתם, שוב יעלה לכותרות העיסוק בענייני השכר בבנק ישראל.



100% אחריות ניהולית



לפי החוק הקיים, הפוסק האחרון בענייני השכר בבנק ישראל הוא הממונה על השכר באוצר. בחוק החדש נעשה ניסיון להעביר את ההכרעה לראש הממשלה ולשר האוצר. לא ברור אם באוצר יסכימו לכך. בדיון שנערך על החוק החדש בממשלה לפני כשנתיים, הציע השר שלום שמחון כי תקציב בנק ישראל ייקבע על ידי ועדה מיוחדת בכנסת. הנגיד דחה את הצעתו, בטענה שקביעת תקציב הבנק על ידי הכנסת תפגע בעצמאותו של הבנק. ואולם הסדרי השכר שהיו נהוגים בעבר בבנק ישראל, מוכיחים כי בכירי הבנק מתקשים לעמוד בפיתוי כשהם האחראים הבלעדיים על הקופה.



לדברי אקשטיין, בחודשים האחרונים התנהלו דיונים אינטנסיוויים בין בנק ישראל, האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים בנוגע לחוק, וקיימת הסכמה על יותר מ-90% מהסעיפים. למעשה, קיימת כבר טיוטה לחוק החדש, אך בעיות עשויות לצוץ בכל רגע - ברגע ההכרעה בתחומים מורכבים או בזמן הבאתו של החוק לאישור הכנסת. כפי הנראה, הנגיד ואנשיו לא יוותרו על 100% עצמאות ניהולית - ואם לפשוט לפי סכסוך השכר בבנק, הנגיד לא בוחל באמצעים בעניינים הקרובים ללבו. הכנסת, לעומת זאת, תדרוש פיקוח ציבורי.



סלע מחלוקת אחר, שבעבר הפריד בין האוצר לבנק ישראל, נפתר כנראה - כך על כל פנים גורס אקשטיין. שני הצדדים הסכימו כי יעדי בנק ישראל בתחום הכלכלי יהיו "שמירה על יציבות מחירים לאורך זמן, תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמיוחד צמיחה ותעסוקה, ותמיכה בפעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית וביציבותה". הנוסח הזה דומה מאוד לנוסח המקובל בבנק המרכזי של אירופה (ECB).



בבנק ישראל סבורים כי נוסח זה, הרואה ביציבות המחירים יעד מרכזי של הבנק, הוא נכון וטוב. הניסוח מדגיש כי הבנק אחראי, בראש ובראשונה, ליציבות מחירים וליציבות פיננסית; זאת, כדי לתמוך ביעדי המשק האחרים, כמו צמיחה ותעסוקה. בעבר, דרשו באוצר להעמיד את היעד של יציבות המחירים בשורה אחת עם יעדי הצמיחה והתעסוקה. בבנק ישראל היו רוצים כי חוק בנק ישראל החדש ייאמץ את כללי ה-ECB גם בתחומים רגישים הנוגעים לעצמאותו הניהולית של הבנק.



לטענת אקשטיין, האוצר חייב להבין מהי מהות חוק בנק ישראל ועד כמה חשובה עצמאותו, שבלעדיה לא יתייחס העולם לישראל כאל משק מפותח. לדעתו, אם ישראל רוצה להיות חלק ממשפחת הכלכלות המפותחות בעולם, היא צריכה לקבל את מוסכמות ה-ECB, גם בעניין עצמאות הבנק המרכזי.



אקשטיין אומר כי פישר בא לישראל, בראש ובראשונה, כדי לבנות בנק מרכזי חדש, מודרני ומתקדם - לעשרות השנים הבאות. הוא סבור כי בקרב הציבור יש אמון רב בנגיד ובמדיניות הבנק כגוף ציבורי. "האוצר צריך להבין", הוא מדגיש, "אם החוק לא ישים את ישראל בליגה של ה-ECB - לא יהיה לבנק ישראל חוק חדש".



הצפה של דיווחים שוטפים



לפי החוק החדש, בבנק ישראל תהיה ועדה מוניטרית בת שישה חברים - שלושה בכירים מהבנק ושלושה מומחים חיצוניים. בראש הוועדה יעמוד הנגיד, והיא תנהל את הבנק מהבחינה הכלכלית, כולל קביעת הריבית בסוף כל חודש. בנוסף, תוקם בבנק ועדה מינהלית בת שבעה חברים. בראש ועדה זו יעמוד אדם מחוץ לבנק. הוועדה תהיה אחראית על הניהול הביורוקרטי של הבנק. ועדה שלישית שתוקם תהיה ועדת ביקורת, שכל חבריה יהיו חיצוניים.



אקשטיין סבור כי הכנסת אנשים חיצוניים לצוות הניהולי של הבנק עונה במידה רבה על הדרישה לפיקוח ציבורי על הנעשה בבנק, כולל בסוגיית השקיפות. ואולם לא בטוח שהכנסת תסכים אתו. ניסיון העבר במודלים דומים - של ועדה מייעצת ומועצה מייעצת לבנק - לא הוכיח את עצמו. אהרון פוגל, למשל, שנחשב בעבר לאופוזיציונר של הבנק, יישר קו עם הנגיד ולא דאג לדיווח ציבורי כלשהו על הנעשה בבנק כשמונה ליו"ר של שני הגופים האלה.



עם זאת, אקשטיין מתחייב כי לאחר שיאושר חוק בנק ישראל החדש, יציף הבנק את הציבור בדיווחים שוטפים, כך שלאיש לא תוכל להיות ביקורת על מידת השקיפות של הבנק.



חוק חדש - מבנה ארגוני חדש: מספר העובדים יצומצם ואחד מהסניפים ייסגר



חוק חדש לבנק ישראל והקמתם של הגופים המנהליים החדשים בבנק אמורים לסמן את תחילתו של מהפך נוסף בבנק ובמבנה המיושן שלו: מצבת העובדים בבנק תצומצם בכ-100 איש, ואחד משני הסניפים של הבנק בתל אביב (סניף יבנה) ייסגר. במבנה החדש, יהיו בבנק שלוש חטיבות ליבה כלכליות - לפעילות בשווקים, למחקר ולניהול המידע הסטטיסטי. בכל חטיבה יהיו כמה אגפים.



1. החטיבה לפעילות בשווקים תעסוק בביצוע מדיניות הבנק בשווקים בישראל, בניהול תיק היתרות של המדינה, באיסוף מידע, בהערכות מצב, בניתוח המסחר והפעילות בשווקים הפיננסיים בישראל ובחו"ל ובמעקב אחרי ההתפתחויות הכלכליות בחו"ל. החטיבה תהיה כפופה מקצועית לאקשטיין, וינהל אותה בארי טאף, היום ראש מחלקת מט"ח בבנק.



2. החטיבה למחקר תעסוק במחקר בתחום הריאלי, המוניטרי והפיננסי, בהערכה מוניטרית וכן תכתוב את דו"חות הבנק. קרנית פלוג, שעמדה עד כה בראש מחלקת המחקר בבנק, תנהל את החטיבה החדשה, שתהיה כפופה לנגיד.



3. החטיבה לניהול המידע הסטטיסטי תרכז את המידע בבנק ישראל. היא תהיה אחראית על קבלת הנתונים הכלכליים ממקורות חיצוניים ועל הפצת המידע הרלוונטי ללקוחות בתוך הבנק ומחוצה לו. בראש החטיבה יעמוד צחי פרנקוביץ, רכש חדש של פישר. החטיבה תהיה כפופה למשנה לנגיד הבנק.