מתלבשים עליכם בעבודה

יושבת ראש הכנסת דליה איציק הממה לפני כשבוע את הקולגה חברת הכנסת שלי יחימוביץ', כשהחליטה מתוקף תפקידה שהיא מחמירה את קוד הלבוש הנהוג במשכן נבחרי העם. אומנם מדי שרד לא נדרשו מפוקדי הכנסת, אך הג'ינס אותו לבש העוזר הפרלמנטרי של יחימוביץ' הוקע אל מחוץ לכתלי הבניין, ועימו העוזר שבתוכו.

קוד לבוש נהוג כמעט בכל מקום עבודה, בין אם הוא מוכתב באופן פורמלי ובין אם הוא מהווה חלק מהלך הרוח השורר בחברה. כמובן שבמדינת ישראל גם האקלים מכתיב חלק ממידת העינוב - או שמא מכמות התלתלים המתפרצים ממפתח צווארון החולצה.

חברות ההיי-טק המרובות שצצו בעשור האחרון בעולם שלחו זרועותיהן עד ישראל והביאו עימן את קוד הלבוש הבלתי מחייב, הקז'ואל, הספורט-אלגנט המסתפק בג'ינס, טי-שירט וסניקרס. לוק שמן הסתם תפס יותר אצל גברים, וחייב את הנשים להוריד את רמת ההתגנדרות.

בחברת אינטל ישראל מודים שאצלם באופן עקרוני לא מעונבים, לא רק בשלוחה הישראלית אלא בכל העולם. ככל הנראה, השורשים של הרגלי הלבוש ה"משוחרר" שלהם נעוצים במקורות הגיאוגרפיים של החברה - החוף המערבי בארה"ב. שם החלה צמיחת ההיי-טק ושם כידוע שולטת אווירת החוף, הים, הגולשים והבקיני, ועל כן היא חילחלה אל עמק הסיליקון ומשם לעולם כולו. באינטל טוענים כי ברור לכל עובדים שעל אף ה"קז'ואל", לא מקובל לבוא בלבוש לא מכובד. גם לקז'ואל יש גבולות. מה שבטוח הוא, שאם תראו חליפות מהלכות בחברה – אלו יהיו אורחים מחו"ל, ולא אנשי אינטל.

בחברת JVP קרן הון סיכון, שמכילה בתוכה מחלקות קריאייטיביות, האופי הוא היי-טקי במקורו, אך בשל הזיקה הגדולה לחו"ל הלבוש קיבל סטנדרטים בינלאומיים, כך מסבירה מיכל קלמן, מנהלת יחסי הציבור של החברה. "זהו משרד שכמות האנשים שעוברת בו היא המונית, מתקיימות המון פגישות עם אנשים מחו"ל, לכן אנו דורשים מידה של נאותות בלבוש. ב-JVP, מהבכירים ביותר ועד האדמיניסטרציה הנמוכה כולל איש האחזקה, כולם מתלבשים כיאות. אחרי הכל הלבוש עושה את הבנאדם".

קלמן מסבירה כי אופן הלבוש הוא דרך לשדר את כוונותיך. "המסר שלנו הוא לא מחויט. אף אחד לא בא בחליפה. למשל, הבעלים אראל מרגלית לובש ספורט-אלגנט. לבוש שמתאים גם לבוקר במשרד וגם לערב לפגישה עם אחד המנכ"לים של החברות או לבילוי ב"מעבדה" (מועדון ומרכז לאומנויות הבמה השייך ל-JVP - נ.ג). אנו חברה צעירה עם כיוון למדיה, תוכן, טכנולוגיה וסטודיו לאנימציה כך שאנשים לבושים מדליק, כל אחד על פי טעמו אבל עם אוריינטציה חזקה למקום העבודה". אשר לסוגיית הג'ינס עונה קלמן, כי אפשר ללבוש ג'ינס ב-JVP, אבל כמובן לא קרוע.

נדמה שככל שעולים בדרג הניהול בשוק העבודה הלבוש הופך אוטומטית לחנוט משהו, אך לא כך היא בחברת ביט אינטראקטיב. המנכ"לים גיא בהר ועמיר גולן מספרים בגאווה כי בחברה שלהם "אין שום קוד לבוש, וכל אחד מתלבש איך שהוא רוצה. בדרך כלל קז'ואל בג'ינס וטי שירט", והמנכ"לים נראים מבסוטים מכך.

בהר מספר כי כשעבד בעבר בחברת קשת תחת המנכ"ל דאז אלכס גלעדי, החברה כולה היתה מחויטת. גלעדי הקוסמופוליטי ידוע במלבושיו ההדורים, מחליפות שלושה חלקים ועד עניבות פפיון, והוא דרש מכל עובדי החברה להגיע בחליפה לעבודה. בהר נהנה באותה תקופה ממעמד מיוחד שהעניק לו גלעדי, היה זה מעמד של "איש קריאייטיב" ועל כן בשם היצירתיות היה מהיחידים שהיו פטורים מחובת הכיפתור.

מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות אלי יונס, לעומת זאת, מקפיד מעט יותר, כך מספרים בבנק, ונוהג להשתמש בכלל האצבע: "אוקטובר עד אפריל - עם עניבה, אפריל עד אוקטובר - בלי", בהתאם לטמפרטורות בחוץ. בבנק אומנם אין מדים אך כל הגברים לובשים דרך קבע חולצות מחויטות (מכופתרות), אומר דובר הבנק בני שוקרון. "מדובר בעולם שירותי, והעובדים שלנו יודעים כיצד להתלבש, בדיוק כפי שהם מצפים להתקבל על ידי נותני שירות אחרים בשוק. יש לזכור שקיים פער גדול בין מדים לבין רישול".

לוואלה! עסקים נודע כי הבנק עורך בימים אלו פיילוט למדים באחד הסניפים. זאת בניסיון לבדוק אם דרוש קוד מסוים בתחום הלבוש. בבנק עדיין מתגבשים ובודקים את האפשרות ליצור אחידות מבחינת הנראות, וחיזוק המותג.

ככל שהתרחקנו בבדיקתנו מן המשרדים ובנייני הבטון אל מקומות העבודה הקרובים לטבע, גילינו הקפדה יתרה בלבוש. בספארי של רמת גן נהוגים מדים למטפלים בחיות, למדריכים ולאנשי האדמיניסטרציה. מדי העבודה של המטפלים כוללים מכנסי דגמ"ח ירקרקים וחולצה ירוקה, בחורף יש גם סווטשירט ומעיל פליס, בצירוף נעלי עבודה אוסטרליות. בנוסף ישנם מדי ייצוג לשם כנסים והרצאות שקשורות לגני חיות, ראיונות בטלוויזיה וכו', הם כוללים מכנסי דגמ"ח בהירים וחולצה בצבע ירוק זית מכופתרת. העובדים, כ-120 במספר, מקבלים פעמיים בשנה מדים ששווים 600-700 שקל.

דוברת הספארי שגית הורוביץ מסבירה כי הדבר חשוב "בעיקר מול הקהל שלנו: גם כשרואים אותנו בשטח יכולים לפנות אלינו. העובדים מקבלים עם המדים גם את האחריות הכרוכה בהם".

ערן אוליניק, שותף ומאמן עסקי לאנשים וארגונים בחברת קואוצי'נג ומנהל קואוצ'ינג אקאדמי להכשרת מאמנים, הסביר לוואלה! עסקים כי האלמנט החשוב ביותר באופן הלבוש הוא הכבוד שאתה רוכש לזולתך.

"האופן בו אתה מתלבש הוא מטבע הערכה לצד השני" אומר אוליניק. "כדאי שתתאים את עצמך לאנשים שאתה יושב מולם. אם אני מדריך קבוצת אנשים איני יכול להתלבש ברמה פחותה מהקהל אליו אני מדבר. בנוסף עובדה מוכחת היא שכשאתה מתלבש באופן מכובד יותר אתה מתייחס לעצמך באופן יותר רציני. למשל, אני ממליץ לאנשים גם כשהם מקיימים שיחת טלפון הקשורה בעבודה, או למשל כשאני מאמן מישהו טלפונית, להתלבש בצורה נאותה".

אוליניק מודה שיש יתרונות בלבוש הלא פורמלי הישראלי, "זה יוצר קשר בלתי אמצעי. הישראליות במיטבה, בגובה העיניים. איני יודע אם זה מעיד בהכרח על חוסר רצינות, אך ברור שמי שמכתיב את הקו כיום הן חברות ההיי-טק בהן לבושים מאד קז'ואל".

אוליניק מעדיף לשים את הדגש במקום אחר, "יש הרבה מדריכים בשוק שמתמחים בקוד לבוש, אך אנחנו מתמחים בהוויה שלך ובמי אתה. יש משפט מאד מייצג בעיני שאומר: I can't hear a word you're saying, who you are speaks so loud. אני מאמין שאפשר לתת תחושה של עוצמה גם בג'ינס ובטריקו, כמובן שעדיף לא לעשות זאת בישיבות דירקטוריון".

-ומה באשר למצב בו במקום העבודה אין קוד מוגדר, איך דורשים מעובדים "סוררים" ליישר קו?

"אם מגיעים למצב בו למשל הבוס צריך להעיר למזכירתו משום שהיא לא לבושה באופן נאות לטעמו, אני פשוט הייתי אומר לה, 'אני לא רוצה שתשלחי מסרים שיבלבלו את המסר שאת רוצה להעביר. אם זה רצינות ועומק. חבל, זה לא משרת אותך לכיוון שאת הולכת, אפשר לוותר על השואו הויזואלי. תשומת הלב נמשכת לכיוון הלא נכון'. כמאמן, למשל, אני צריך להיות שקוף ולא להוות את מרכז העניין או להיות פרובוקטור במראה שלי – אני לא האישיו אלא דבריי, לכן אתלבש בהתאם".