ארבע שנים מאומצות וקשות עברו על אביבה שניצקי, המנמ"רית (מנהלת מחלקת טכנולוגיות מידע) של בנק ישראל. בארבע השנים האלה הרימה שניצקי את אחד הפרויקטים במחשוב הגדולים והחשובים במדינה - פרויקט זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת - RTGS) מערכת חדשה המאפשרת לסלוק את כל התשלומים השקליים במשק בזמן אמת.
המערכת נועדה להחליף את שיטת הסליקה הרגילה, שבה הפעולות המועברות באמצעות המסלקות אינן נחשבות סופיות במהלך יום העסקים. לאחר שסיימה את הפרויקט, מתפנה כעת שניצקי לסכם, ולספר על כמה מפרויקטי המחשוב העתידיים של הבנק.
שניצקי, גרושה, אם לשלושה וסבתא לארבעה, עובדת יותר מ-30 שנה בבנק ישראל, בו היא גם חברת הנהלה. בצבא שירתה בממכ"א - יחידת כוח אדם של המחשבים בצה"ל.
אחרי השחרור המשיכה לעבוד ביחידת המחשוב הצבאית כאזרחית עובדת משרד הביטחון. משם עברה לבנק ישראל כתוכניתנית ביחידת המחשב של הבנק, והחלה להתקדם בסולם הדרגות - ראש צוות ומנהלת יחידה - עד לתפקידה הנוכחי כחברת הנהלה ומנמ"רית. היא עובדת בירושלים, לשם היא נוסעת מדי יום מתל אביב. במחלקת טכנולוגיות מידע בבנק עובדים תחתיה 125 איש. עם השנים הוציאה גם תואר Executive MBA.
זהב ששווה מיליונים
מערכת זה"ב, שלמעשה מביאה לרפורמה מקיפה בכל שוק סליקת הכספים בישראל, החלה לפעול בסוף יולי השנה. עוד לקחו חלק בפרויקט: הבנקים המסחריים, מסלקות הבנקים ומסלקות הבורסה. עלות הפרויקט הישירה לבנק ישראל עצמו היא כ-22 מיליון שקל. את הפרויקט ביצעה חברת תים כאינטגרטור של התשתיות, שהטמיעה תוכנת מדף של חברת מונטראן.
"היינו חייבים לשים דגש רב על אבטחת מידע מפני שמדובר בתשתיות קריטיות. מדובר כאן במערכת סליקה בזמן אמת של פעולות בנקאיות. היה צורך להפריד את הרשת הזו מרשת הבנק הרגילה", מספרת שניצקי. על אבטחת המידע של המערכת היו אמונות החברות CA ,EMC, סאנגארד, טסנת ואורקל. "כדי לשמור על שרידות המערכת בזמן אמת הקמנו אתר DRP (אתר התאוששות מאסון) במרתפים של חברת MED1. יש שם מערכת זהה לגמרי למערכת הקיימת והיא נמצאת במרחק של יותר מ-60 ק"מ מהמערכת הקיימת, כך שבזמן אסון, חלילה - יהיה גיבוי. מדובר בגיבוי מיידי סינכרוני, כל דבר שמשתנה במערכת הרגילה, מתעדכן אוטומטית גם במערכת הגיבוי".
על אף שעכשיו היא יכולה להרשות לעצמה לנשום קצת, כשפרויקט בסדר גודל וחשיבות כאלה כבר נמצא מאחוריה, לבנק ישראל יש עוד כמה פרויקטים שעומדים לצאת לפועל. הראשון שבהם הוא פרויקט להטמעת תוכנת ERP (תוכנה לניהול משאבי הארגון). "במסגרת המכרז הממשלתי נבחרה תוכנת SAP להטמעה, אבל אנחנו לא נהיה חלק מפרויקט מרכב"ה (הפרויקט להטמעת תוכנות SAP בכל משרדי הממשלה)", מסבירה שניצקי. "לפני כחודש יצאנו במכרז לבחירת החברה שתטמיע את המערכת, ומרבית החברות הגדולות שמתמחות בתוכנות ERP ניגשו למכרז".
פרויקט נוסף הוא מחשוב מחדש של המשרד הקדמי, האמצעי והאחורי, לניהול יתרות מטבע חוץ בחדרי עסקאות להשקעות בניירות ערך ומטבעות. לפי שניצקי, הפרויקט צפוי להסתיים ב-2010. המכרז עדיין לא יצא לדרך, וכרגע אנשי הבנק דנים בהגדרת הדרישות לזוכה בפרויקט. "זו מערכת חשובה שתנהל תיק של מיליארדי דולרים - כל יתרות המט"ח של ישראל", היא אומרת.
פרויקט חדש נוסף שעומד על הפרק הוא ריכוז כל המידע שבבנק במאגרי מידע מרכזיים. "הבנק בנוי ממחלקות, כשעד כה כל מחלקה ניהלה את המידע שלה בצורה עצמאית. מדובר במידע שקיבלה מחברות במשק, למ"ס, הבנקים וכדומה", מסבירה שניצקי. "הבנק צריך להתארגן מחדש, גם מבחינת מבנה ארגוני וגם מבחינת ארגון המידע. תוקם מחלקה חדשה - מחלקת המידע והסטטיסטיקה, שתרכז את כל המידע מספקים שונים ותספק אותו למחלקות הבנק. זה דגם שראינו בבנקים שונים בעולם, ואנחנו רוצים, באמצעות הפרויקט הזה, ליצור מערכת יעילה יותר, שתמנע כפילויות בניהול מידע".
הבנק יצא לפני כחודשיים בבקשה ראשונית לקבלת מידע מהגורמים הרלוונטים בשוק על כלי איסוף מידע ובניית מאגרי מידע, הכוללים כלים של בינה עסקית, שיאפשרו לעשות תחקור מידע מהמאגרים.
על שלב ההכנות של מערכות המידע לקראת כניסת תקנות באזל 2, שנועדו להגביר את הפיקוח על ניהול הסיכונים של הבנקים, אומרת שניצקי: "אנחנו מלווים את הבנקים ומלמדים אותם איך להתמקד בזה. הפיקוח על הבנקים לומד את מה שעושים בחו"ל. הבנקים יצטרכו לתת דיווח על המערכות הפיננסיות שלהם על פי התקנים של באזל 2, ואנחנו עדיין לא יודעים כמה השינוי הזה עשוי לעלות. אין הרבה חידושים טכנולוגיים בנושא הזה, החידוש הוא בהגדרה של סוגי הנתונים שהבנקים צריכים לדווח עליהם - החידושים יהיו בבנקים עצמם. לצורך באזל 2 הוקם צוות היגוי מיוחד, שנמצאים בו גם אנשים טכנולוגיים והם לומדים את הנושא".
לא יוצאת לפנסיה
בנק ישראל אינו נוהג להשתמש ב"גולגלות" - תוכניתנים הנשכרים מחברות כוח אדם לפי פרויקט - הוא שוכר עובדים במשרה מלאה. שניצקי מודה שכיום יש לה בעיה אמיתית לגייס עובדים למחלקה שלה. "בתקופת הבועה פניתי למחלקת מדעי המחשב באוניברסיטה ולקחתי משם סטודנטים באמצע הדרך, שנשארו אצלנו אחר כך. אבל היום המגזר העסקי מציע הצעות טובות יותר מהמגזר הממשלתי, ומכיוון שתהיה הורדת שכר כללית בבנק ישראל לאור ההסכמים עם משרד האוצר, יהיה לנו עוד יותר קשה לגייס עובדים".
בעוד כמה שנים שניצקי צפויה לצאת לפנסיה, והיא רואה את עצמה ממשיכה לעבוד גם אחרי הפנסיה. אם יש משהו שהיתה רוצה לעשות אם לא היתה עובדת בבנק ישראל, זה לעבוד בתעשיית ההיי-טק הישראלית - "אצלנו עובדים לא פחות מהם, אבל זה נראה לי אתגר מעניין", היא אומרת.
העובדה שהיא אשה בעולם כל כך גברי, כמו עולם הטכנולוגיה, מעולם לא הטרידה אותה במיוחד: "אני מעולם לא הרגשתי אפליה בגלל שאני אשה. אני מאוד מאמינה ביכולות של נשים, וחושבת שלא תמיד מספר השעות של העובד קובע את ההצלחה שלו. צריך לאפשר לנשים יותר גמישות בשעות העבודה. עובד יכול לעשות הרבה גם אם מספר השעות שלו מוגבל. יש, לדעתי, משהו באחווה הגברית שחוסם נשים. וזה שכיום גברים לוקחים נטל גדול יותר בעבודות הבית - זו שותפות שתביא לכך שנשים יתמודדו יותר בתחום המקצועי ובקריירה".
אביבה שניצקי: "היינו חייבים לשים דגש רב על אבטחת מידע מפני שמדובר בתשתיות קריטיות"
גליה ימיני
28.10.2007 / 9:45