פריצקי: המדינה מעכבת פסקי דין כדי להתיש הזוכה

מאת בן-ציון ציטרין

אזרחים וחברות שזכו בתביעות אזרחיות נגד גורם מדינתי כלשהו נתקלים בתופעה שחוזרת על עצמה - המדינה מערערת באופן שיטתי על פסקי הדין שניתנים נגדה בפני ערכאה גבוהה יותר, ובמקביל מבקשת עיכוב ביצוע התשלומים לזוכים בערכאה הנמוכה. ערכאת הערעור נעתרת באופן כמעט אוטומטי לבקשות עיכוב הביצוע של המדינה.

נימוקי הפרקליטות נשמעים, לכאורה, הגיוניים. אם המדינה תפסיד בערעור, היא תישא ללא קושי בסכום הפסק בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, אך אם הזוכה יקבל את כספו מיד ויפסיד בערכאת הערעור, קיים חשש שהמדינה תתקשה לגבות בחזרה את הכסף, שכן הוא עלול לבזבזו או להעלימו. התוצאה - אזרחים וחברות שזכו בפסקי דין נגד המדינה נתונים לעינוי דין מתמשך, העלול להימשך שנים ארוכות עד למיצוי אפשרויות הערעור.

ח"כ עו"ד יוסף פריצקי (שינוי), פנה בתחילת יוני בשאילתה לשר המשפטים, מאיר שטרית, וביקש לדעת כמה פסקי דין אזרחיים נפסקו נגד המדינה בין השנים 99'-2000, ומהו החוב הכולל של המדינה בגין פסקי דין אלה. עוד ביקש פריצקי לדעת על כמה מפסקי דין אלה הוגש ערעור על ידי המדינה, בכמה מהם היא ביקשה עיכוב ביצוע ובכמה מהם אושרה הבקשה.

ב-2000 הגישה המדינה 35 ערעורים

מלשכת שר המשפטים נמסר לפריצקי המידע הבא: ב-99' ערערה הפרקליטות על 39 פסקי דין אזרחיים לבית המשפט העליון; ב-2000 הוגשו 35 ערעורים. בנוסף הוגשו ב-99' 23 בקשות רשות ערעור על פסקי דין אזרחיים ו-25 בקשות כאלה הוגשו ב-2000.

עם זאת, אמר שטרית לפריצקי כי אין בידי משרד המשפטים נתונים לגבי כמות בקשות רשות ערעור שנדונו כערעור אזרחי, ולגבי כמות בקשות רשות ערעור שהתקבלו, הפכו לערעור אזרחי ונכללו ברשימת הערעורים האזרחיים.

הנתונים מתייחסים לערעורים שהגישה פרקליטות המדינה בלבד, ואינם כוללים ערעורים אזרחיים שהוגשו על ידי פרקליטויות המחוזות השונים בשנים אלה לבתי המשפט המחוזיים. לדברי משרד המשפטים, נתוני המחוזות אינם זמינים ואיסופם כרוך בקושי רב.

בנוסף, במשרד המשפטים לא קיימים נתונים לגבי הסכומים בהם חויבה המדינה בשנתיים האמורות.

לדברי פריצקי מדובר בשערורייה ציבורית כפולה. "ראשית, המעשה עצמו, שהמדינה כמעט כדבר שבשגרה מבקשת עיכוב ביצוע פסקי דין, מתוך כוונה ברורה להתיש את הצד השני כדי להוריד אותו במחיר. שנית, אין מידע מדויק במשרד המשפטים לגבי היקף התופעה".

להערכתו, מדובר במאות תיקים בשנה ובסכומים מצטברים של עשרות מליוני שקלים.

לדברי פריצקי אין דבר קל יותר למדינה מלקבל עיכוב ביצוע כאשר היא טוענת שמצבו הכלכלי של הזוכה קשה. "בוודאי, כי חייבים לו כסף שהוא עדיין לא קיבל". לדבריו, על שר המשפטים להנחות את הפרקליטות להימנע, ככל הניתן, מבקשות עיכוב ביצוע.

פריצקי הוסיף כי אם השר לא יעשה כן בתקנות, הוא יגיש הצעת חוק פרטית לפיה המדינה תוכל לבקש עיכוב ביצוע פסק דין רק במקרים מיוחדים ובכפוף לאישור בכתב מהיועץ המשפטי לממשלה.