תחזית הצמיחה של האוצר "אופטימית מדי"

מאת מוטי בסוק

בשבוע האחרון סיכם המשק הישראלי את אחת השנים הקשות בתולדותיו, ובוודאי בעשור האחרון; אינתיפאדת אל אקצה, שפרצה בדיוק לפני שנה, כמו המיתון העולמי והתקפת הטרור על ניו יורק וואשינגטון לפני כשבועיים, חברו יחד כדי לקטוע באחת את התנופה שבה נדמה היה ששרוי המשק הישראלי, או לפחות חלקים גדולים ממנו.

בתפקידה כראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, ליוותה ד"ר קרנית פלוג את המשברים הקשים שפקדו את המשק בשנה האחרונה; היא אמנם נכנסה לתפקיד, מהחשובים בבנק המרכזי של ישראל, רק לפני שלושה חודשים, אבל כבר ב-12 החודשים שקדמו להם מילאה את מקום ראש המחלקה. בתוקף תפקידה היא גם חברה בהנהלה המצומצמת של הבנק.

בניגוד להערכות שנשמעו באחרונה ממשרד האוצר, המסקנות שמפיקה פלוג מהשנה הכלכלית החולפת אינן אופטימיות כלל וכלל; את תחזית הצמיחה של האוצר ל-2002 היא דוחה בלי היסוס. "זו תחזית בלתי סבירה", היא אומרת, "אופטימית מדי".

מאז פירסם האוצר את התחזית האמורה, היא מסבירה, הורידו כל מדינות העולם המערבי - כולל ארה"ב ומדינות גוש היורו - את תחזיות הצמיחה שלהם ל-2002, ואפילו יותר מפעם אחת; "וזה", היא מוסיפה, "עוד לפני הפיגועים במגדלי התאומים".

לדברי פלוג, התחזיות המעודכנות כלפי מטה פורסמו מכיוון שההערכות בקרב בכירי הכלכלה העולמית כיום הן שההאטה במשק האמריקאי עמוקה יותר מכפי שנדמה היה לפני חודשים אחדים, ולפיכך גם ההתאוששות צפויה להיות קשה וממושכת.

להתפתחויות במשק האמריקאי, מוסיפה ומסבירה פלוג, יש השפעה רבה על סיכויי הצמיחה בישראל. במיוחד לאור העובדה שלא מסתמנת תקווה לשינוי גם במצב הביטחוני בישראל, שגם לו יש השפעה ישירה על מצב הכלכלה. גם לפיגועים בארה"ב, היא מוסיפה, הגורמים לעצבנות ולפגיעה באמון הצרכנים, עלולה להיות השפעה על סיכויי ההיחלצות מהמיתון העולמי.

"ולמרות זאת", אומרת פלוג, "באוצר משאירים את תחזית הצמיחה על 4%, אותו שיעור צמיחה לא ריאלי. הם אומרים שם שנדלקו אצלם המון נורות אזהרה, אבל לא אומרים שיש כיום הרבה מאוד תחזיות צמיחה נמוכות יותר, והרבה יותר סבירות, וזה מסוכן, מכיוון שעל התחזית הזו, האופטימית מדי, מבוסס תקציב 2002, כולל תחזית הגירעון לשנה הבאה, 2.4% מהתוצר. משרד אוצר שיש בו שקיפות, היה צריך לומר לאזרחים שאם תחזית הצמיחה לא תתממש, הגירעון עלול להיות גבוה יותר".

בכלל, לפלוג יש ביקורת רבה על מידת השקיפות בעבודתו של משרד האוצר; "האוצר צריך להגדיל את השקיפות של תקציב המדינה", היא אומרת. "בפני קובעי המדיניות והציבור מוצגים, זמן קצר מאוד לפני דיוני התקציב, מסמכים רבים ולא מפורטים.

"בעת הדיון בממשלה על תקציב 2002, למשל, לא הונח בפני השרים אומדן ביצוע מפורט של תקציב 2001. איך אפשר לדון בתקציב השנה הבאה כשאין לך את כמות הנתונים המינימלית על הביצועים השנה?", היא שואלת, ומזכירה שבמסגרת הדרישה ארוכת השנים להגדיל את השקיפות באוצר, הוחלט כי הממשלה תנהל מעקב ודיון רבעוניים על ביצוע התקציב במשרדי הממשלה; עד כה הדבר לא בוצע, הואיל והאוצר נמנע בשיטתיות מהצגת הנתונים המלאים.

לתחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנה הבאה מסרבת פלוג להתייחס, מכיוון שבבנק ישראל (וגם באוצר) שוקדים בימים אלה על הכנת התקציב הלאומי ל-2002; היא מוכנה לומר רק כי התחזית של בנק ישראל לצמיחה ב-2001 נמוכה מאוד - בין 0.5% ל-1% - ושתחזית הצמיחה ל-2002 תנוע בין 2% ל-2.5%.

"ניתן היה להשיג תקציב טוב יותר"

גם על תקציב המדינה ל-2002, שאושר באחרונה בממשלה, יש לפלוג ביקורת; "האוצר אמנם עמד בפני מצב לא פשוט - משק בהאטה, גידול באבטלה, וצרכים גדלים בתחום הביטחון. ולמרות זאת ניתן היה להשיג תקציב טוב יותר, כולל בנושא יעד הגירעון ובנושא הרכב התקציב", היא אומרת.

יעד הגירעון החדש שקבעה הממשלה - 2.4% מהתוצר במקום 1.5% - גבוה מדי, סבורה פלוג, וגם הוא לדעתה לא יושג כנראה; לדבריה אחת הסיבות העיקריות לכך היא הערכת האוצר שב-2002 יהיה שיעור הצמיחה 4%. מכיוון שהצמיחה ב-2002 תהיה נמוכה יותר, היא מסבירה, הכנסות המדינה ממסים וממקורות אחרים יהיו נמוכות יותר, והגירעון בפועל גבוה יותר.

"גם לפי תחזיות המסים של האוצר וגם לפי מודל המסים שלנו", היא מוסיפה, תהיה ב-2002 ירידה בגביית המסים. לפי ההערכות הסבירות, הגירעון ב-2002 יהיה קרוב ל-3%, גירעון גדול מהגירעון הרצוי, וגבוה גם מהערכת הגירעון של האוצר ל-2001, 2.50%-2.75% מהתוצר".

בעניין הכנסות המדינה מפנה פלוג את תשומת הלב לא רק לההכנסות הפוחתות ממסים, אלא גם להכנסות המדינה שלא ממסים (למשל משיווק קרקעות); הצפי השנה היה להכנסות של כ-8 מיליארד שקל, אבל בפועל יהיו ההכנסות קטנות ב-2 מיליארד שקל. תקציב 2002 מבוסס על תחזית הכנסות דומה לתחזית ב-2001, היא אומרת, אבל גם הגירעון צפוי להיות דומה. גם על הרכב התקציב לשנה הבאה, כפי שנקבע בממשלה, יש לפלוג ביקורת; יש בו אמנם גידול מסוים בהשקעות בתשתיות תחבורה, מים וביוב (כמיליארד שקל), אבל הגידול הזה שקול לפחות מ-0.25% תוצר, כאשר הגירעון בתקציב גדל ב-1%.

"היה מקום", אומרת פלוג, "לאיזושהי הגדלה בגירעון לאור מצב המשק, גם אם לא ל-2.4%, אבל היה רצוי מאוד שההגדלה בתקציב התשתיות תהיה גדולה ומשמעותית יותר. עם זאת, יש לקוות שהקיצוצים בתקציב, כפי שאושרו בממשלה, יזכו לאישור הכנסת, כולל הקפאת חוק משפחות ברוכות ילדים.

"עם זאת, מניסיון העבר אנחנו יודעים שלא כל מה שאושר בממשלה גם עובר בכנסת. בכל זאת, אני מקווה שכל קיצוצי ההתייעלות יעברו, וגם שהקיצוצים לא ימומנו בסופו של דבר מהרזרווה, הואיל והקטנת הרזרווה היא בהחלט תהליך לא רצוי ולא מומלץ. הרזרווה מיועדת למימון אירועים לא צפויים, ומניסיון העבר אנחנו יודעים שבמשך השנה מתרחשים הרבה מאוד דברים אירועים כאלה".

גם בעניין האבטלה פלוג אינה אשת בשורות; להיפך. הפרסום האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמנם הצביע על יציבות במספר המובטלים, אבל ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל סבורה כי בחינה מדוק