פירוק אגודת הקו אופ - האומנם הקלה?

מאת בן-ציון ציטרין

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אינו אץ לקבל החלטות מהירות בעניינים ציבוריים וכלכליים כבדי משקל, קל וחומר כאשר להחלטה עשויה להיות השפעה ישירה על עשרות ואולי מאות אלפי אזרחים. ואולם, חששם של עשרות אלפי חברים ויורשים באגודה הצרכנית-שיתופית קו-אופ הרבוע הכחול מפני שיהוי היה לשווא.

ב-11 בספטמבר שמעו שלושת השופטים - אליהו מצא, יצחק אנגלרד ומרים נאור - את הטוענים השונים בעתירה שהגיש עו"ד אליעזר לויט בסוף 1998, וכעבור חמישה ימים, בראשית השבוע שעבר, כבר הוציאו תחת ידם החלטת ביניים חשובה.

לויט, שהוא חבר באגודה, עתר אז בבקשה לחייב את רשם האגודות השיתופיות לפעול למתן ערך ריאלי למניות שבידי החברים בדרך לפדיונן באמצעות הבורסה, או על ידי מכירת נכסי האגודה. אחרי תשע בקשות דחייה של הרשם התקיים לפני כשבועיים דיון מקיף בסוגיית הקו-אופ בבית המשפט העליון. על שולחן בג"ץ הונחה הצעת הוועד הממונה באגודה, הנתמכת על ידי אלפי חברים. על פי הוועד הממונה, יש למכור את כל נכסי האגודה לאלתר ולחלק את הכספים שיתקבלו בין כל החברים והיורשים.

בתחילת החלטתם משבחים שופטי בג"ץ את עמדת הוועד הממונה, ואף גורסים כי החלטת הרשם לשנות את סיווג האגודה מאגודה צרכנית לאגודה לשירותים ושההסדר אליו הגיע הוועד הממונה עם מס הכנסה לגבי תשלום מס מופחת בעת מכירת נכסי האגודה, סוללים למעשה את הדרך ליישומה.

זכויות החברים

ואולם, מאחר שפנקס החברים והיורשים באגודה עדיין לא הושלם חושש בית המשפט מפני פגיעה אפשרית בחברים הבלתי מאותרים. "הבטחת זכויותיהם של הבלתי מאותרים עד כה מצדיקה, לכאורה, העדפת מתכונת של פירוק, מה שיאפשר פיקוח שוטף של בית המשפט גם על הליכי הפדיון", כך מנמק בית המשפט את החלטתו לבחון דרך של פתרון בעיית הקו-אופ באמצעות פירוק.

על פי הצעת בג"ץ הנבחנת עתה, בשלב ראשון ייהנו חברים ויורשים ודאיים מפדיון מנייתם בשווי יחסי, המביא בחשבון גם את זכאותם של כל החברים ויורשי החברים שעדיין לא אותרו. בשלב שני, אחרי שהמפרק ימצה את האפשרויות לאיתורם של זכאים נוספים, תידרש הכרעה שיפוטית בשאלת מספרם הכולל של המניות שעודן מועמדות לפדיון, וכן מי יקבע כיצד יש לנהוג בתמורת מניותיהם של הבלתי מאותרים. אחרי כל זאת תיערך חלוקה נוספת של כספים, שתשווה בין כלל החברים ויורשי החברים שיאותרו עד לאותו מועד.

הוועד הממונה ולויט, כמו גם אלפי חברי ויורשים, אינם שבעי רצון מהמלצת בג"ץ. הם סבורים כי ניתן למכור את נכסי האגודה עתה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר ולשמר סכום מסוים בקרן הבלתי מאותרים לכמה שנים. לדעתם, מי שלא אותר עד עתה או שלא התעורר עקב הרעש הציבורי בפרשה כבר לא יאותר לעולם.

ברשימות האגודה יש כ-35 אלף בלתי מאותרים, לעומת כ-21 אלף חברים ויורשים. נתונים אלה מכווצים את התשלום שהם יקבלו בסבב הראשון. השאלה היא אם פירוק הוא הליך שייטיב עמם בסופו של דבר.

הקו-אופ מאוגד כאגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות 1933. פקודת האגודות מקנה לרשם האגודות הפועל במשרד העבודה והרווחה את הסמכות לצוות על פירוק אגודה שיתופית. החלטת רשם האגודות על פירוק אגודה שיתופית היא החלטה מעין שיפוטית של ערכאה שיפוטית נמוכה.

על פי פקודת האגודות, הסמכות לצוות על פירוק אגודה שיתופית מוקנית רק לרשם האגודות ואין לבית משפט כלשהו סמכות כלשהי לצוות על פירוק אגודה שיתופית. אם לא הוגש ערעור על צו הפירוק, אז ייכנס הצו לתוקפו בתום חודשיים מעת פרסומו ברשומות. על צו הפירוק ניתן לערער בתוך חודשיים מעת פרסומו ברשומות לשר העבודה והרווחה בלבד. אם הוגש ערעור כלשהו לשר על צו הפירוק, אזי הוא לא ייכנס לתוקפו עד להחלטת שר העבודה והרווחה בערעור.

ב-11 בדצמבר 2000 נכנס לתוקפו חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים תש"ס - 2000, שלפיו הוקנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים הסמכות לדון בהחלטות רשם האגודות, וזאת בשל מקום מושבו. נוסח החוק הוא כדלקמן: "בערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות, למעט בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, אין לבית המשפט סמכות לדון".

כתוצאה מכך לא השתנה המצב ששרר לפני חקיקת חוק בתי משפט מינהליים בכל הקשור להליכי הערעור על החלטות רשם האגודות בענייני פירוק אגודות שיתופיות. המחוקק הותיר בידי שר העבודה והרווחה, כערכאת ערעור, את הכוח לעכב את הליכי פירוק הקו-אופ עד למתן החלטה על ידו בערעור. השאלה היא מדוע לא יעשה כך שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, לנוכח העמדה הנחרצת שנקט שלא לחסל את הקו-אופ, אלא להמשיך ולהפעילו לאחר שיתקין תקנות לקו-אופ עד למתן החלטה על ידו בערעור.

סמכויות שר העבודה והרווחה

ניתן גם לשאול מדוע לא יעשה כך שר העבודה והרווחה לנוכח העמדה הנחרצת שנקט שלא לחסל את הקו-אופ, אלא להמשיך ולהפעילו לאחר שיתקין תקנות לקו-אופ משבוטל צו הביניים בעניין זה בהחלטת בג"ץ מה-16 בספטמבר 2001.

אף ששר העבודה והרווחה מחליף את הנציב העליון הבריטי (Commissioner High כלשון סעיף 51 המקורי לפקודת האגודות), אין לו סמכות להאציל את סמכויותיו המעין שיפוטיות כדי לדון ולפסוק כערכאת ערעור על צו הרשם לפירוק אגודה שיתופית כלשהי. ואם לא די בכך, לשר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, אין כל השכלה משפטית, ועליו לשבת בדין כערכאת ערעור בסוגיה המשפטית התאגידית הסבוכה ביותר שהיתה במדינה. ואולם, על החלטת פירוק חברה המאוגדת לפי דיני החברות יש זכות ערעור לבית המשדפט העליון, שבו יושבים בכירי המשפטנים במדינה.

ואכן, אין ערעור על החלטות שר העבודה והרווחה בפני ערכאה שיפוטית כלשהי. ואולם, לדברי עו"ד לויט, ניתן לתקוף בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את השר על החלטתו בערעור בנוגע להחלטת רשם האגודות לפרק אגודה כלשהי. זאת, בעילות תקיפה כמקובל לגבי תקיפת החלטות של ערכאות שיפוטיות בבג"ץ, לדוגמה חריגה מסמכות, פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, שיקולים זרים, חוסר סבירות ק