בפיקוח משוכנעים שלא תהיה קריסה בישראל

שלומי שפר

התקפת הטרור על ניו יורק ווואשינגטון וקריסת מגדלי התאומים יעלו לחברות הביטוח, כך על פי ההערכות שהתפרסמו בשבוע שעבר, כ-50 מיליארד דולר; הערכות אלה מעוררות חשש שלא מעט חברות ביטוח ייאלצו לעשות שימוש בצ'פטר 11 בחוק האמריקאי, ולהכריז על פשיטת רגל.

בעקבות אסון ההוריקן אנדרו, למשל, שפגע בארה"ב ב-92' ונחשב עד לפני שבועיים לאסון הביטוחי החמור ביותר בכל הזמנים, קרסו 6 חברות ביטוח אמריקאיות; וסך התשלומים של כל חברות הביטוח בעקבות הסופה הסתכם אז "רק" בכ-16 מיליארד דולר.

גם על חברות הביטוח הישראליות תשפיע התקפת הטרור בארה"ב, אף שמעורבותן הישירה באסון קטנה, ומסתכמת לכל היותר בביטוחי חיים ובריאות לאנשים שנהרגו או נפצעו באסון; מבטחי המשנה בעולם צפויים להעלות את הפרמיות, מניות מבטחת המשנה מינכן רה שהם גובים מחברות הביטוח כדי לכסות על הפסדיהם, וכיסויים ביטוחיים בגין פעולות טרור לא יתבצעו יותר, ככל הנראה.

אבל חברות הביטוח הישראליות כמעט שאינן מעורבות בביטוחים כלליים מעבר לים, ולכן ההערכות בענף ובאגף הפיקוח על הביטוח באוצר הן שאף חברת ביטוח ישראלית לא אמורה לספוג מכה אנושה כתוצאה מהאסון; חברה ישראלית שכן היתה מעורבת בביטוחים כלליים מעבר לים בעבר - חברת הסנה - פשטה את הרגל, ולדברי בכיר בענף, "לא מן הנמנע כי זאת הסיבה העיקרית לכך שהחברה אינה פעילה יותר".

הגנות חוקיות על המבוטחים

ככלל, אומרים בענף הביטוח, מדינה אינה חייבת לבוא לעזרתה של חברת ביטוח שעומדת בפני פשיטת רגל; לעזרתם של בנקים קורסים, לעומת זאת, נוטות המדינות בדרך כלל להיחלץ, וכך גם מדינת ישראל, אף שאינה מחויבת לכך על פי חוק, מכיוון שאלה מחזיקים חסכונות ופיקדונות של הציבור. כך קרה למשל במשבר הבנקים של 83', אז נזקקו כמעט כל הבנקים בארץ לסיוע ממשלתי.

הנחת העבודה של אגף הפיקוח היא אמנם שאין להתערב כאשר חברת ביטוח נקלעת לקשיים, עם זאת, החוק מאפשר למדינה להעמיד ערבויות לחברות בקשיים. אפשר להניח שאם ענף הביטוח כולו ייקלע לקשיים שכאלה, כפי שקרה אז לבנקים, לא תעמוד המדינה מן הצד רק כדי להתבונן בקריסתן.

מכיוון שגם חברות ביטוח מחזיקות בכספי ציבור רבים, בחוק הישראלי יש גם כמה הגנות על המבוטחים בחברות הביטוח הישראליות. אחת מהן היא ההגנה על המבוטחים בביטוח רכב חובה: במקרה של פשיטת רגל של חברת ביטוח ישראלית, מגבה קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, את מבוטחי החברה במקרה של פגיעה. כך, כאשר הועברו התחייבויותיה של חברת הסנה בגין ביטוחי חובה לרכב לקרנית, הצליחה החברה לעמוד בשאר התחייבויותיה, ונמנעה פגיעה גדולה יותר בשאר מבוטחי החברה, אף שלא מעטים מהם נפגעו בכל זאת.

הגנה נוספת בחוק הישראלי היא על תיק ביטוחי החיים של החברה; לפי חוק הפיקוח, נכסי המבוטחים בביטוח חיים ישולמו, במקרה של פשיטת רגל או כינוס נכסים, קודם כל למבוטחים עצמם, וזאת לפני שהנושים האחרים יקבלו את חובותיהם. מבחינה זאת, דומה קריסתה של חברת ביטוח לקריסה של כל חברה ציבורית אחרת, עם הבדל אחד - לפיקוח על הביטוח במשרד האוצר יש זכות למנות לחברה מנהל מורשה מטעמו. תפקידו של המנהל המורשה הוא לנסות ולייצב שוב את החברה, כלומר להפוך אותה שוב לבת פירעון; אם המנהל אינו מצליח לעשות זאת, הוא הופך למפרק של החברה. בהסנה מילא את התפקיד עו"ד דב וייסגלס, ולפני כמה חודשים מינה הפיקוח מנהלת מורשית גם לחברת הביטוח הימי קונטיננטל.

עם כניסת המפרק לתפקידו, יש עדיין בקופת החברה בדרך כלל כסף רב, מכיוון שחברת ביטוח מחויבת לשמור על עתודות גדולות לפיצוי מבוטחיה; חברות רבות גם מחזיקות בנכסים שונים.

מפרק החברה רשאי להחליט, באישורו של בית המשפט, לפי איזה סדר עדיפויות יחולקו כספי החברה (למשל העדפת פיצויים לנזקים בגין פגיעות בגוף על פני נזקים בגין פגיעות ברכוש, או פיצוי פרטים לפני תאגידים וכו').

הגנה על מבוטחי החיים

כמעט כל חברות הביטוח בישראל עוסקות בביטוח כללי ובביטוחי חיים גם יחד; ומכיוון שעסקי הביטוח הכללי מסוכנים יותר מעסקי ביטוח החיים, מתעורר חשש שחברות ביטוח ישתמשו בחסכונות מבוטחי החיים כדי לכסות על פיצויים לא צפויים בביטוח הכללי. לכן, וזו הגנה נוספת על המבוטחים מפני קריסה של חברות הביטוח, תקנות ההשקעה מחייבות אותן להפריד בין הנכסים של הביטוח הכללי לנכסים של ביטוחי החיים, ולנהל אותם בנפרד. זאת, מכיוון שלתיק ביטוחי החיים יש רווחיות נוספת, הואיל והוא מושקע בשוק ההון, כך שלחברה נוצרים רווחי הון המחזקים את ההגנה על המבוטחים. רווחים אלה אינם יכולים לממן הפסדים אפשריים בביטוח הכללי.

המטרה העיקרית: יציבות

כאמור, קיימים אמנם כמה כללים שמטרתם להגן על ציבור המבוטחים מפני פשיטת רגל וכינוס נכסים של חברות ביטוח, אך המטרה העיקרית של המדינה - ושל המפקח על הביטוח, המופקד מטעמה על הענף - היא למנוע קריסות נוספות. לפיקוח על הביטוח יש שני תפקידים: להגן על הציבור, ולשמור על יציבותן של חברות הביטוח כדי למנוע את קריסתן; המטריה העיקרית שאמורה לשמור על המבוטחים ביום סגריר היא דרישות ההון מחברות הביטוח (עתודות הביטוח), כלומר הסכומים שעל חברות הביטוח לאגור, לפי חישוב סטטיסטי המביא בחשבון את הסיכון. בתחום הביטוח הכללי, שהוא בעל הסיכון הרב יותר (כמו שהוכיח שוב אסון התאומים), יש עדיפות לחברות הביטוח הגדולות; ככל שחברה מבטחת יותר עסקים, כך הסיכויים שתוכל לפצותם באמצעות הסכומים שהיא אוגרת גדלים.

זאת גם הסיבה שבמקרה של אסונות גדולים, החברות הקטנות והבינוניות הן הראשונות להיפגע; חברת קונטיננטל הישראלית, למשל, שקרסה באחרונה, עסקה רק בביטוח תובלה ימית. בשנים האחרונות עשו בפיקוח על הביטוח צעדים רבים שמטרתם להגביר את היציבות של חברות הביטוח ואת השקיפות בעסקיהן; כך למשל, הוחמרו דרישות ההון שלהן פעמיים, בפעם הראשונה ב-98' ובפעם השנייה השנה, והחמרות נוספות מתוכננות בשנה הבאה. כמו כן, בפיקוח מתכוונים לשנות את הדו"חות הכספיים של חברות הביטוח ולעשות אותם שק