הפסדי חברות הביטוח הם רווחי הבנקים

המדדים הגבוהים שנרשמו ברבעון השלישי של השנה "הפילו חלל" שורה של חברות, שנאלצו לפרסם בשבועות האחרונים אזהרות רווח. אפריקה ישראל, אי.די.בי, שטראוס-עלית וחברות הביטוח הן הבולטות מבין החברות ששיחררו לשוק אזהרות.

עליית המדד הגדילה את תשלומי הריבית על הלוואות צמודות המדד שהחברות האלה נטלו, מה שהגדיל את הוצאות המימון ושחק את הרווחיות. אבל מתברר שיש צד שני למטבע: של אלה שלא לוקחים הלוואות, אלא מעניקים אותן - הבנקים.

מיכל גור-כגן, אנליסטית הבנקים של חברת הדירוג מעלות, מעריכה בסקירה שפירסמה אתמול כי בניגוד למזהירות, הבנקים דווקא צפויים ליהנות מהמדדים הגבוהים.

הכנסות הבנקים נובעות משני מקורות עיקריים: הכנסות תפעוליות, שמגיעות בעיקר מעמלות, והכנסות מימון שמגיעות מהריביות שהבנקים גובים על ההלוואות שהם מעניקים ומניהול הכספים העצמיים של הבנק (נוסטרו).

מי שאמורות להיות מושפעות באופן חיובי מעליית המדד הן הכנסות המימון, הן בגלל הגידול בהכנסות מהלוואות צמודות מדד הן מהכנסות ניהול הנוסטרו. היקף ההון העצמי של 5 הבנקים הגדולים נאמד ב-60 מיליארד שקל, כשאת מרביתו משקיעים הבנקים באיגרות חוב - חלקן צמודות למדד וחלקן לשקל (אג"ח לא צמודות). בתקופות בהן יש מדדים גבוהים מניבות האג"ח המדדיות הכנסה (קופון) גבוהה יותר.

ברבעון השלישי של 2007 עלה מדד המחירים לצרכן בכ-2.5%. לדברי גור-כגן, אילו כל הנוסטרו של הבנקים היה מושקע בתקופה הזו באפיק הצמוד - הכנסות המימון של הבנקים מניהול הנוסטרו היו יכולות להגיע לכ-1.5 מיליארד שקל, כ-25% מהכנסות המימון של הבנקים.

המצב שבו כל ההון העצמי של הבנק מושקע באפיק בודד הוא תיאורטי. בדרך כלל מחלקים הבנקאים את ההשקעה בין שני האפיקים באופן דומה. ואולם לעתים מגדילות הנהלות הבנקים את החשיפה לאפיק מסוים על חשבון האפיק השני, בהתאם לתחזיות הכלכליות של הבנק.

נוסף על הכנסות המימון מההשקעה באג"ח צמודות מדד, ההשפעה החיובית של המדדים הגבוהים באה במקרה של הבנקים גם בשיעור המס, שכן בסיס המס של הבנקים מחושב כך שמופחתת ממנו השפעות אינפלציה. התחשיב הזה מוריד את ההכנסות של הבנקים לצורכי מס, מה שמפחית את שיעור המס שהם משלמים.

הבנקים לא מפרסמים באופן שוטף את שיעור החשיפה שלהם לאפיקים השונים, אלא בדו"חות הרבעוניים. פוטנציאל הרווחיות של הבנקים מהמדדים הגבוהים תלוי בשיעור החשיפה שלהם למדד, כפי שהחליטה ההנהלה ברבעון השלישי. על פי ההערכות, פוטנציאל ההכנסות העודף מעליית המדד עשוי להגיע ל-250-300 מיליון שקל בשני הבנקים הגדולים, ולהכנסה של כמה עשרות מיליוני שקלים בבנקים הבינוניים.