יצרניות מערכות הביטחון ממתינות להזמנות ענק

מאת ג'יימס דאו

ואשינגטון. בתחילת השבוע שעבר, קיבל פרנק לנזה, מנכ"ל L-3 קומיוניקיישנס, יצרנית ציוד תקשורת ומערכות חלל, שיחת טלפון מהפנטגון. "הם שאלו אותנו אם אנחנו מסוגלים לבצע כמה דברים, וכמה זמן יידרש לכך", אמר לנזה. "הם בתהליך תכנון, והם חייבים לדעת אם אנחנו מסוגלים לספק מוצרים מסוימים".

תהליך התכנון, כפי שמכנה זאת לנזה, הוא הכנות למלחמה, והפנטגון מכין רשימת קניות למאבק הגלובלי בטרור שהבטיח הנשיא בוש. כתוצאה מכך, עשרות יצרניות מערכות ביטחון, החל מהגדולות כמו לוקהיד מרטין וכלה בקטנות כמו L-3, ייהנו מהאצה משמעותית בפעילות, בעקבות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר.

המתקפות האלה דירדרו את רוב המניות בוול סטריט ובעולם, אך עתידה של תעשיית הביטחון נראה מבטיח יותר מבכל זמן אחר מאז מלחמת המפרץ. בסוף השבוע שעבר, שככה ההתנגדות בקונגרס להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון. ההוצאה הזו אמורה להיטיב לא רק עם יצרניות מערכות הביטחון, אלא גם עם הכלכלה כולה לפי המודל הקיינסיאני הידוע.

מעבר להכנות למלחמה, הזוכים והמפסידים במירוץ על תקציב הפנטגון ייקבעו בין השאר על פי התוכניות של שר הביטחון, דונלד רמספלד, לשנות את צבא ארה"ב. היעדים שלו כוללים שיפור המודיעין, תוך שימת דגש על חילות מהירי-תגובה, קלי-רגליים ומשופעים בטכנולוגיה מתקדמת.

תהליך זה מעורר התנגדות בקרב מצביאים ומחוקקים, מתוך חשש שרמספלד מתכנן להפנות עורף לתוכניות לשדרוג אוניות, מטוסים וטנקים, ולקדם מערכות חדישות אך לא מוכחות כמו מטוסי חלל וצוללות בשלט רחוק.

שלושה ימים אחרי ההתקפות על ניו יורק וואשינגטון, אישר הקונגרס תקציב חירום בסך 40 מיליארד דולר, 15-10 מיליארד דולר לצבא. בשבועות הקרובים אמור הקונגרס לאשר תוספת של 33 מיליארד דולר לתקציב הפנטגון, שיגדל ל-329 מיליארד דולר בשנת הכספים שתחל ב-1 באוקטובר. עוד לפני ההצבעה, אמור הפנטגון לבקש ולקבל 25-15 מיליארד דולר נוספים. חלק ניכר מהכספים יוקצה לשיקום הפנטגון עצמו, להגברת האבטחה במתקנים של צבא ארה"ב בעולם ולהכנות לפעולה צבאית. כלומר, לרכישת כדורים, טילי שיוט, נעלי צבא, חלפים ומערכות מודיעין.

אך אנליסטים ואנשי צבא רבים אומרים כי גם כשיושלמו ההכנות האלה יישאר כסף רב בקופת הפנטגון. ההערכה היא כי מחוקקים ומצביאים יבקשו להקצות אותו למערכות כמו מטוסי הקרב F-18 E ו-F של בואינג, למערכת הארטילריה המשותפת הצבאית קרוסיידר ולמפציץ החמקן של נורתראפ גראמן וג'נרל דינמיקס. ההערכה בקרב אנליסטים היא כי העובדה שהמטוסים והמערכות האלה אינן שימושיות במיוחד במאבק נגד טרור לא תמנע זאת. כמה בכירים בפנטגון מדברים כעת על האצת הייצור של מערכות ומטוסים יקרים במיוחד. לדוגמה, רמספלד קרא לצבא להקצות מספר גדול יותר של מטוסי ריגול למעקב אחר רשת הטרור של אוסאמה בן לאדן.

אפשרות אחת היא להאיץ תוכנית קיימת של בואינג להתקנת ציוד ריגול מתקדם בששה מטוסים מדגם C-9. בואינג כבר מסרה לידי חיל הים ארבעה מטוסים, במחיר ממוצע של 54 מיליון דולר. עתה, מבקש חיל הים לדעת אם ניתן להרחיב את הייצור. דוברת בואינג, דינה וייס, אמרה כי היא "לא צופה שום בעיה".

במקביל, מקדם חיל הים רכש של מטוסי קרב לנושאות מטוסים. בואינג אמורה למסור לידיו 39 מטוסי F-18 E ו-F ב-2002. בה בעת מתכנן הפטנגון לבקש תקציב להאצת תוכנית קיימת, בראשות ג'נרל דינמיקס, להחלפת 24 טילים גרעיניים בצוללות טריידנט ותיקות ב-154 טילי טומאהוק.

אם יצליח רמספלד להגשים את חזון הצבא המתקדם, יהיו הנהנות העיקריות חברות המייצרות מערכות לאיסוף נתונים ולתקשורת אל-חוטית וכן למערכות נשק מונחות. L-3, שהוקמה מחטיבה של לוראל כשזו נמכרה ללוקהיד מרטין, מתוארת על ידי אנליסטים רבים כחברת היי-טק המתאימה לחזון של רמספלד. היא מייצרת ציוד אבטחה לרשתות תקשורת אל-חוטיות ורכיבים למטוסים ולמערכות אבטחה בשדות תעופה. כמו כן, היא מייצרת מוצרים המסייעים למודיעין לאסוף, לסנן ולנתח כמויות עצומות של תקשורת קול ותקשורת נתונים אלקטרונית. המנכ"ל לנזה בטוח כי "11 בספטמבר ישנה את נוף תעשית הביטחון"