איך בונים חברה רב-לאומית במדינת הסטארט אפים

"בישראל יש פחות מעשר חברות בינלאומיות. רובן לא חברות שהמציאו איזו טכנולוגיה - אלא פשוט חברות שההנהלה שלהן העזה" כך אמר ישראל מקוב, יו"ר גיוון אימג'ינג ולשעבר מנכ"ל טבע בפאנל שהתקיים ביום חמישי האחרון בכנס הג'ורני של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג.



איך הופכים חברה ישראלית לחברת ענק רב-לאומית? השאלה הזו עמדה במרכזו של הפאנל. בנוסף למקוב, שהיה אחד מאלה שהצעידו את ענקית התרופות הישראלית לזירה הבינלאומית, ניסו לענות על השאלה עוד שני מנהלים של חברות בינלאומיות - מנכ"ל אמדוקס, דב בהרב, ויו"ר ECI טלקום ומיסד ומנהל קרן הון סיכון כרמל, שלמה דברת.



הם הסכימו בעיקר על דבר אחד - מי שרוצה להפוך את החברה שלו לתאגיד בינלאומי - צריך לחשוב בגדול מההתחלה.



בהרב פרס את משנתו להצלחה בזירה הבינלאומית: "כמובן שבשביל להצליח צריך לגבש אסטרטגיה לחתור ליישום שלה, ולבנות צוות ניהולי ועתודה ניהולית. ואולם הדבר החשוב באמת הוא לא לתת לפחד לעצור אותך - לא לפחד ממחויבות ללקוחות גדולים ולא לפחד להרוס או לא להצליח. אני לא מדבר על לעשות דברים לא רציונלים - אבל צריך לחשוב בגדול, ולעשות דברים קטנים באופן שונה מאחרים".



גם שלמה דברת שם את הדגש על הצורך במנהיגות ובחזון. לפי דברת, מובילי החברה צריכים להתמקד ב"מה לעשות", ולא ב"איך לעשות": "החלומות של יזם שרוצה להצליח בזירה הבינלאומית צריכים להיות חלומות גדולים. יותר חשוב שיהיו לו חלומות גדולים, מאשר שהרגליים שלו יהיו על הקרקע. מה שכן, אסור לו אף פעם להיות מרוצה מעצמו".



בהרב הזכיר גם כי החשיבה בגדול מההתחלה מתבטאת דרך הקשרים שאתה יוצר. "כולם מסתובבים באותה סביבה עסקית, וכל כמה שנים האנשים עוברים מחברה לחברה ומחליפים תפקיד. כשאני מבצע כיום פרויקט עבור לקוח, אני עובד מול אדם שבעוד שלוש שנים יהיה במקום אחר.







צריך לחשוב לטווח ארוך - מה לקוח יחשוב עליך, על המקצועיות שלך ועל היחס שקיבל ממך. זה יכול לבוא גם על חשבון הפסד בטווח הקצר - כי שביעות רצון של לקוח לא קונים בלילה".



לא להיות מאצ'ו



למרות הפזילה לחו"ל, הנוכחים שמרו על לויאליות מקומית. בהרב ציין את ה"ישראליות" כערך מוסף שיכול להצעיד חברה קדימה. "אחת הסיבות להצלחה שלנו היא שהבסיס שלנו הוא בישראל. ישראלים מביאים ערך מוסף לזירת העסקים הבינלאומית, נאמנות וחדשנות, וזה שגדלנו כאן, התחנכנו כאן ושירתנו בצבא זה ערך מוסף. המיקום שלנו בישראל תורם להצלחה".



דברת הסכים איתו וציין כי העברת ההנהלה של חברה ישראלית לחו"ל עשויה לפגוע בפעילותה, אך הוסיף כי מנגד, גם חברה בינלאומית שהנהלתה מורכבת רק מישראלים היא מצב לא בריא: "כשהצטרפתי ל-ECI כל סניף בעולם נוהל על ידי ישראלים, יש עם זה בעיה" הוא הסביר.



מי שמחפש הסבר לקשיים שהאופי הישראלי יכול להערים בדרך להיהפכות לחברה רב לאומית - יכול למצוא אותם בהתייחסות הנוכחים לבעיית המאצ'ואיזם של מנהלי החברות שעשויה להקשות אל תהליך הצמיחה שלהן.



בהרב: "כשהחברה קטנה, המנהל הוא ביג מאצ'ו שיודע הכל ומעורב בכל פרט. כשהחברה הופכת מחברה של מיליארד דולר לחברה של 3 מיליארד דולר המנהל צריך לשנות את דרך הניהול שלו. פתאום יש לו המון עובדים בסניפים שונים שהוא לא רואה אותם, והוא מתחיל לנהל את החברה כאילו הוא מנהל מדינה, באמצעות כלי מדידה והערכה. המנהל צריך להפנים את העובדה שהוא בעצם לא יודע מה קורה בחברה, הוא צריך לבנות כלים לתכנון והערכה שיעזרו לו לנהל באופן נכון, והוא בעיקר צריך להיפטר מגישת המאצ'ו שיודע הכל".







מקוב המשיך בכיוון הזה וציין שאת התנהגות המאצ'ו צריך לשנות הרבה לפני שהחברה מגיעה לשווי של מליארד שקל. דברת הזכיר כי "יש כיום יותר אנשים שהתפקיד שלהם הוא לעזור ליזמים, יש מנגנוני ממשל תאגידי תומכים, צריך לבנות דירקטוריון טוב ולהקשיב לו".



למה אין כמו טבע?



אחת השאלות שעלתה בפאנל היא כיצד במדינה שבה קמות חברות סטארט-אפ בקצב כה מהיר יש כל כך מעט חברות ענק רב-לאומיות. לדברי בהרב, ליזמים אין סבלנות: "אנחנו כאן בישראל בקושי 60 שנה והתרגלנו לעשות הכל מהר - גם כסף. צריך לפתח חשיבה ארוכת טווח, ולבדוק את כדאיות טיפוח החברה לטווח ארוך - לא חייבים למכור אותה בהזדמנות הראשונה. המפתח לבניית חברת ענק הוא בעיקר סבלנות".



מקוב: "על אף שאני לא מאמין באקזיטים מוקדמים, יש תעשיות שזה מתאים להן ויש כאלה שלא. ואולם בישראל אין תרבות של חברות ואין תרבות של הנהגת חברות לטווח ארוך, וזה משהו שצריך לשנות. הצלחה של חברה היא לא רק הצלחה באקזיט אלא בעיקר בהעזה ובהתמודדות עם אתגרים".



מקוב הזכיר כי ישראל היא המדינה עם שיעור היזמות הגבוה בעולם. "זו יכולת מיוחדת - היזמות בישראל היא כמו משאב טבע. כמו שמרבית מדינות העולם לא מנצלות בצורה יעילה את משאבי הטבע שלהן, כך גם היזמות בישראל עדיין נמצאת במצב של 'תת ניצול'".



דברת ציין כי אחת החולשות העיקריות בחברות הישראליות היא העובדה שהן מוקמות למען מוצר אחד בלבד או שוק אחד בלבד. לדבריו, בכדי להצליח, חברה צריכה להיות פלטפורמה לכמה מוצרים וכמה שווקים.



מהפכות הן לא העיקר



"מעבר לגיבוש האסטרטגיה הנכונה, הסוד הוא בהוצאת האסטרטגיה הזו לפועל", אמר מקוב. לדבריו כל חברה שרוצה להיות רב-לאומית צריכה מנהיגות חזקה ולא רק הנהלה. בנוסף לחדשנות, חברה כזאת צריכה להיות מצויינת בהוצאה לפועל של האסטרטגיה שלה. מקוב: "היחודיות בהוצאה לפועל חשובה יותר מהייחודיות שבחדשנות, והאסטרטגיה שלך לא שווה כלום אם היא לא תצא אל הפועל. אלא שהוצאה לפועל, בדרך כלל, הישראלים צרכים עזרה".



דברת הסביר כי הצלחות לא באו בהכרח בעקבות המצאות מהפכניות: "גוגל לא המציאה את מנוע החיפוש, אלא עשתה אותו טוב יותר, אפל לא המציאה את נגני ה-MP3 אלא עשתה אותם טובים יותר - וישקר לא המציאה את מכונות החיתוך".