מתגבש הסכם חילופי קרקע: קק"ל תעביר למדינה 60 אלף דונם קרקע בנויה ותקבל שטח זהה בנגב ובגליל

מתגבש הסכם חילופי הקרקע בין מינהל מקרקעי ישראל לקרן הקיימת לישראל, שאמור לפתור את משבר הקרקעות של הקק"ל ולייתר את הצורך בהעברת חוק הקק"ל השנוי במחלוקת, הקובע כי מינהל מקרקעי ישראל יוכל למכור את קרקעות קק"ל ליהודים בלבד.



ההסכם צפוי לכלול העברה של 60 אלף דונם לכל צד: קק"ל תעביר למינהל 60 אלף דונם של קרקע מבונה ומפותחת, ובתמורה תקבל 60 אלף דונם של שטח פתוח. יו"ר דירקטוריון הקק"ל, אפי שטנצלר, אמר אתמול (שני) להארץ ש-90% מהקרקע שתקבל הקרן יהיו בנגב ו-10% בגליל.



על פי ההסכם, תתבצע החלפת הקרקע לפי העיקרון של דונם תמורת דונם אך עדיין קיימת מחלוקת לגבי הסכום שתוסיף המדינה. קק"ל הגישה מסמך שבו היא דורשת 900 מיליון שקל, ואילו המדינה מציעה סכום שבעיני הקרן הוא אפסי. עדיין לא ברור מה תהיה הפשרה.



סגן יו"ר דירקטוריון הקק"ל, מנחם ליבוביץ', אמר ל"הארץ", שלגבי קרקעות עירוניות של הקרן, שיוצאו בעתיד למכרז ויימכרו ללא יהודים, יונהג הסדר חילופי קרקע אוטומטי. הקרן תעביר את הקרקע למינהל ותקבל את התמורה שישלם החוכר, וכן קרקע בשטח דומה בנגב. לדבריו, הסמיך לפני חודשיים דירקטוריון הקק"ל את ההנהלה לנהל משא ומתן עם האוצר ומינהל מקרקעי ישראל ולהגיע להסכם חילופי קרקעות.



ארדן בדק אפשרות להעביר ההסכם כחוק



בדיון בהצעת החוק שנערך אתמול בוועדת הכלכלה, העלה יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן (הליכוד) את האפשרות להעביר את ההסכם המתגבש כחוק. ארדן אף בדק עם נציגי ארגוני זכויות האדם האם בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד ההסכם. עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח אמר שלדעתו ייתקל ההסכם בבעיות משפטיות.



חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, קובעת כי הצעת חוק הקק"ל "אינה יכולה לעמוד באשר היא מנוגדת לעקרון היסוד בדבר חובת השוויון". אלשטיין קובעת עוד, כי "האפליה הטמונה בהצעת החוק כלפי קבוצה שלמה שאינה נמנית עם היהודים היא פסולה ונראה כי לא ניתן יהיה להכשיר את הצעת החוק בנוסחה הקיים". היועצת מציעה למצוא לנושא פתרונות שאינם תלויים בחקיקה.



ביולי האחרון, היתה זו אלשטיין שהמליצה לנשיאות הכנסת לא לפסול את הצעת החוק על הסף. בחוות דעת שנתנה אז היא קבעה שעל נשיאות הכנסת לפסול לפני הנחה על שולחן הכנסת רק "הצעות חוק שמהותן הגזענית זועקת לשמים ומרעידה את אמות הספים". לדבריה, הצעות שאינן גזעניות באופן בוטה ישונו בהליך החקיקה או בבג"ץ.



חברים בוועדת הכלכלה מתחו אתמול ביקורת חריפה על אלשטיין ובייחוד על חוות הדעת הראשונה. יו"ר סיעת מרצ-יחד, ח"כ זהבה גלאון, אמרה ש"עוד לא ראיתי התנהלות כזו שעושים מדרג לגזענות. זו חרפה לכנסת ישראל". ח"כ אחמד טיבי מסיעת רעמ-תעל אמר ש"גזענות היא גזענות היא גזענות".



אלשטיין מסרה בתגובה ש"לטענות שהוטחו בי על אבחנה בין סוגי גזענות אין בסיס". חוות הדעת של אלשטיין מצטרפת לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, כפי שמסרה אותה לכנסת עו"ד עליזה קן, ממונה בכירה במשרד המשפטים. קן אמרה שעמדת היועץ היא ש"הצעת החוק פוגעת פגיעה חמורה בשוויון. היא מבקשת להכשיר אפליה פסולה ונוגדת את מהות המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".



מסמך: קק"ל שילמה מחיר מלא עבור קרקעות הנפקדים שרכשה בשנות ה-50



בתוך כך, קובע מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי הקרן הקיימת שילמה מחיר מלא בעבור קרקעות הנפקדים הערבים שרכשה בשנות ה-50 מהמדינה. זאת, בניגוד לטענה הרווחת במפלגות הערביות שהקרקע הועברה במחיר סמלי.



מהמסמך עולה שבידי הקק"ל קצת יותר משניים וחצי מיליון דונם, שהם 11.7% מקרקעות המדינה. הקרקעות האלו מנוהלות על פי אמנה שנחתמה בין המדינה לקק"ל ב-1961. קרוב למיליון דונם קנתה הקק"ל במסגרת פעולות גאולת הקרקע לפני קום המדינה, ו-1.365 מיליון דונם, שהם קצת יותר מחצי מהקרקעות שבבעלותה, קנתה מהמדינה, רכוש נפקדים ערבים. בין הצדדים סוכם אז על מכירת שני מיליון דונם, אך לקק"ל לא היה די כסף להשלים את העסקה.



מסמך שהכין ראש הקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל באוניברסיטת בר אילן, הפרופ' יוסי כץ, קובע שהעסקה התרחשה כי "המדינה שיוועה למזומנים". זאת, בין היתר לצורכי ביטחון וקליטת עלייה. לדבריו, "כל הקרקעות נרכשו בכסף מלא במחיר השוק ואף למעלה מזה". גם המסמך של מרכז המחקר והמידע מגיע למסקנה כי "נראה שהמחיר ששילמה קק"ל למדינה שיקף את מחיר השוק באותה תקופה".