המחסנאי הווירטואלי

מאת מאיר אדלר

המעבר ממערכות מחשוב מרכזיות למערכות מחשוב מבוזרות בארכיטקטורת שרת/לקוח יצר מצב בו גדל הצורך במערכות לאחסון נתונים עבור יישומים אפליקטיוויים כגון: דואר אלקטרוני ויישומי e-business.

כיום גדלות כמויות המידע המאוחסנות במערכות מחשוב מבוזרות בצורה אקסופננציאלית. קצב הגידול במספר המשתמשים יצר מצב, בו כמות הנפח הנדרשת לאחסון נתונים גדלה ב-100% מדי שנה.

הדרישה לנפח אחסון גדול נובעת מגידול מואץ במספר המשתמשים, המקיימים קשר באמצעות מערכות דואר אלקטרוני ודרך האינטרנט לפעילויות מגוונות, כגון, מסחר אלקטרוני, העברת אינפורמציה באמצעות - Audio/Video ומסמכים מצורפים באמצעות דואר אלקטרוני. פעילות זו מצריכה שטחי אחסון רבים בארגון על מנת שתהיה יכולת לשמור על האינפורמציה. בנוסף, הגידול בפופולריות של יישומי WEB יצר מצב, בו נתוני מולטימדיה, כגון קטעי Audio/Video, צורכים נתח נכבד מנפח האחסון. הדבר נובע מהמגמה הגוברת והולכת לפרסם תכנים (Content), כגון: משחקים, תוכנות לימוד, ספרים ועיתונים.

במגמת גידול

דוגמה לכך היא הגידול בכמות הנתונים בין השנים 1996-1999. גידול זה נובע מעצם העובדה שחל גידול משמעותי בשימוש מערכות מסוג Windows NT שמאלצות שימוש בטכנולוגיית Client Server, שימוש מעין זה מצריך אחסון ששיעורו עלה מ-11 אלף טרה-ביט ל-39 אלף טרה ביט, כאשר הצפי לקראת שנת 2002 הוא שכמות האינפורמציה תגדל ב-15%.

ככל שגדלה הפופולריות של מערכות שרת/לקוח, כן נוצר צורך למערכות ניהול ואחסון מורכבות. כדוגמת מערכות המספקות שירותי ניהול למידע המאוחסן. לדוגמה, כמה קבצי Audio/Video אוחסנו וכמה אחוז מסה"כ האחסון הם תופסים. מסקרים שנערכו בקרב מנהלי מערכות מידע מתברר, כי 25% מתקציב מחלקת מערכות מידע טיפוסית מוקצה לאחסון, לניהול-אחסון או לפעולות שונות בתחום האחסון. על מנת ליעל ולפשט את התהליכים הקיימים בניהול אמצעי האחסון בסביבת מחשוב מבוזרת, קמו מספר חברות, ששמו להן למטרה לפתח מערכות תוכנה שעיקרן פישוט תהליך הניהול והתחזוקה של אמצעי האחסון.

אוסף הפתרונות הללו יצר תחום חדש בעולם מערכות המידע ומערכות לאחסון נתונים, עולם זה קיבל את הכינוי Storage Management, שמשמעותו היא מערכות לניהול אמצעי אחסון. תפקידן של מערכות אלו לנהל את מערכת יחסי הגומלין בין החברה (קרי: מקורות המידע) לבין המחסן (קרי: אמצעי האחסון).

בארגונים ניתן להבחין במקורות מידע שונים (קבצים, תאי דואר אלקטרוני, טבלאות בסיס נתונים ויומנים משותפים) לבין מערכות אחסון שונות (דיסק קשיח , טייפ גיבוי, CDR/W, דיסקים Magneto Optical ואחרים). תפקידה של מערכת Storage Management הוא ניהול הקשר בין מקורות המידע לבין מקורות האחסון, כך שמעבר של מידע בין מקורות המידע השונים לבין מערכות האחסון השונות ייעשה בצורה רציפה ואמינה, תוך התייחסות למצבים בהם נוצר כשל במערכת המחשוב.

המשמעות הכספית

כמו כן, היינו מצפים ממערכות Storage Management כי תהיה להם את היכולות לבצע ניתוחים של המידע המאוחסנים והצגתן באופן כזה שמנהלי מערכות המידע יוכלו לצפות ולתכנן את הגידול של הצורך ב-Storage בארגון. ככל שעולם העסקים יאמץ מתכונת עבודה המתבססת על שימוש במסחר אלקטרוני, לא יהיה די בתהליכים המסורתיים, כמו גיבוי ושחזור. ארגונים אלה יצטרכו ליישם מערכת Storage Management על מנת להגן על הנתונים באופן שיאפשר זמינות רציפה של נתונים במשך כל שעות היממה.

מחקרים מראים, שאתרים המשתמשים במערכות לניהול אמצעי אחסון (Storage Management) חווים כמחצית זמן השבתה (Down Time) לעומת אתרים שאינם משתמשים במערכות אלה.

דוגמה טיפוסית לכך הוא אתר מנוהל, החווה בממוצע 26 שעות השבתה בשנה, לעומת אתר בלתי מנוהל, החווה כ-54 שעות השבתה בשנה. על פי הערכות מתונות זמן השבתה בארגון גדול שווה ערך להפסד של כ-80 אלף דולר. המשמעות היא שאתר מנוהל חוסך יותר מ-2.2 מיליון דולר. מנהלי מערכות מידע חייבים, על כן, לקבל על עצמם את האחריות להגנת הנכס היקר ביותר המצוי בארגון ? המידע שלו.

בשבוע הבא: על הצורך ב-Storage Management בעידן הנוכחי.

מאיר אדלר הינו מנהל תחום אחסון ב-CA ישראל.