אלוביץ, קנה אותי

מאת הדר חורש

תביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי בעלי מניות בחברת הלוויין יס מגוללת את סיפורם המייאש של משקיעים בחברה, המנסים למכור את מניותיהם לחברת יורוקום. לפני שנה חתמה יורוקום על הסכם לרכישת 15% ממניות יס, בנוסף ל-30% מהמניות שבידיה. המוכרים - קבוצת גילת - מבקשים מבית המשפט שיכפה על ירוקום לרכוש מהם את המניות, בהתאם להסכם שנחתם לפני כשנה. מאז חתימת ההסכם, מתחמקת יורוקום בגלוי ובמסווה מקיום העסקה.

יורוקום, הנשלטת בידי שאול אלוביץ (51%) וחברת אריסון השקעות (49%), עוסקת בעיקר ביבוא מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה. הצלחתה הגדולה ומקור רווחיה העיקרי הם יבוא מכשירים סלולריים מתוצרת חברת נוקיה הנמכרים למנויי סלקום ופרטנר.

אבל אלוביץ רצה להיות יותר מסוחר אלקטרוניקה מוכשר, ושאף להיהפך למפעיל תקשורת של ממש. לא היה בעשור האחרון מיזם תקשורת בישראל שאלוביץ לא השתתף בו או לא שקל לקחת בו חלק. כך נהפכה יורוקום לבעליה של 30% מחברת הלוויין, לאחר שנמנתה עם מייסדי החברה, ניצלה את מלוא זכויותיה לרכוש את חלקם של משקיעים שפרשו והודיעה כי היא שואפת לרכוש גם בעתיד כל מניות נוספות שיימכרו.

נאמנה לאסטרטגיית "קונה כל כמות" שלה, נכנסה יורוקום למו"מ עם קבוצת גילת די.בי.אס לרכישת מניותיה בחברת הלוויין. הקבוצה, המחזיקה ב-15% ממניות יס, ביקשה תמורתן לא יותר מסכום ההשקעה בהן - כ-70 מיליון שקל. בסיום המגעים נחתמה, בספטמבר 2000, עסקה שהיתה אמורה להוביל לרכישת המניות על ידי יורוקום.

בין השותפים בקבוצת גילת קיים הסכם "צעידה משותפת" (Tag Along), ולפיו אם אחד מהשותפים מוכר את מניותיו ביס לגוף כלשהו, יכולים גם השותפים האחרים להצטרף לעסקה. על פי העסקה שנחתמה עם יורוקום, היא רוכשת את מניותיה של חברת הביטוח מגדל בחברת הלוויין, ובעקבות זאת יכולים השותפים האחרים למכור את מניותיהם. אחת השותפות בגילת, חברת דנבאר טכנולוגיות, הודיעה כי היא מסרבת להשתתף בעסקה. ואולם תחת איום שיורוקום תבטל את העסקה כולה אם לא יימכרו לה כל המניות, התרצתה דנבאר והצטרפה אליה.

כמה חודשים לאחר חתימת ההסכם הראשוני השתנה כיוון הרוח. חברת הלוויין התבררה כבור עמוק של הפסדים, המסתכמים ב-15 מיליון דולר לחודש.

הפסדיה של יס ממומנים ברובם על ידי הלוואות בנקאיות, ומיעוטם ממומנים על ידי בעלי המניות שלה. בזק היא מזרימת ההון העיקרית לחברת הלוויין, המהווה בעבורה השקעה אסטרטגית. בעלי המניות הפרטיים בחברה אינם צופים סיכוי להרוויח על מניותיהם בעתיד הנראה לעין. חלקם מכרו את המניות, האחרים היו שמחים למצוא קונה.

עד שפרץ משבר התקשורת ראתה גם יורוקום בחברת הלוויין "השקעה אסטרטגית". בתוכניותיו הציב עצמו אלוביץ כשווה אל שווה מול בזק: מול עסקי התקשורת הנייחת של בזק הקים את אופק, מיזם לתקשורת פנים-ארצית האמור להציע חלופה לכל מנוי בזק. מול פלאפון, החברה הבת הסלולרית של בזק, העמיד אחזקה של 15% בחברת פרטנר.

בתחילת 2000 החל שוק התקשורת להתפכח. שוק ההון קרס, וחלק גדול מהמיזמים הוכחו כמופרכים מבחינה עסקית, טכנולוגית - ומכל הבחינות. קבוצת יורוקום מיהרה לגלגל לאחור תוכניות להקמת חברת השקעות במיזמי היי-טק, ולחפש מוצא מחלק מהשקעותיה האחרות. מו"מ ממושך ומתיש שניהלה עם סלקום עשוי להסתיים בקרוב במכירת המיזם לתקשורת פנים-ארצית לשליטתה של סלקום. את האחזקות בחברת הלוויין לא ביקש אלוביץ לחסל, אבל מהבקשה שהגישו בעלי המניות של גילת עולה כי יורוקום עשתה כל מאמץ להתנער מהעסקה לרכישת מניות נוספות.

מהבקשה עולה כי כבר במארס 2001 פנה אמיר קס, אחד משלושת הדירקטורים ביורוקום, לדן ללוז, מנהל במגדל, וניסה לשכנע אותו לוותר על העסקה כולה.

המשך הבקשה שהוגשה לבית המשפט מתאר מסכת מוזרה של צעדים שנקטה יורוקום כדי להתנער מההסכם. היא פנתה לממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה שיבחן את אישורו לעסקה, אף על פי שהממונה הודיע כי אינו מתכוון להתערב. יורוקום יזמה דיון בדירקטוריון חברת הלוויין על מנת שזה יאשר פנייה שגרתית למשרד התקשורת כדי לאשר את השינוי בהרכב בעלי המניות.

יורוקום עדיין לא הגישה את תשובתה לפניית הקבוצה, וקשה להעריך את סיכויי הבקשה להיענות. בינתיים נמנעים שלושה מחמשת בעלי המניות בחברת הלוויין מלהזרים לחברה הון כפי שהתחייבו לעשות בעת הקמתה. לנוכח המצב החדש מנהלים בעלי המניות מגעים לחלוקה מחדש של הון החברה. אם ייצא ההסכם החדש לפועל, תיהפך יורוקום לבעלת 36% מהמניות, וקבוצת גילת, הנמנית עם בעלי המניות שהפסיקו להזרים הון, תחזיק ב-10% מהמניות בחברת הלוויין. חיובה של יורוקום לרכוש את המניות יהפוך אותה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברת הלוויין, ואולי אף לבעלת השליטה בפועל.

המחלוקת עשויה להיפתר מעצמה, בסיוע קל של הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. בעבר אמר הממונה כי התחרות הצפויה בין יורוקום לבזק בתחום התקשורת הפנים-ארצית עלולה לחייב את פירוק השותפות בין שתי החברות בחברת הלוויין. אם תיחתם העסקה לשיתופה של יורוקום במיזם התקשורת של סלקום, היא יכולה לשמש עילה לביטול עסקת גילת.