יעקב אנטלר: "גירעון הפנסיה התקציבית מסתכם ב-100 מיליארד שקל בלבד - רחוק מלבשר על קטסטרופה"

לוויכוחים על מספרים יכולה להיות לפעמים משמעות פוליטית גדולה בעולם הכלכלי. תחום כזה הוא התחום הפנסיוני, שבו מתקיים באחרונה ויכוח פוליטי גדול לגבי היקף הגירעון האקטוארי שגורמת הפנסיה התקציבית.



במסגרת זו התקיימה לפני כמה חודשים פגישה בין אנשי האוצר לנציגי ההסתדרות, שבה דרש האוצר שההסתדרות תתמוך בשני צעדים מהותיים שאמורים להרע את תנאיהם של מאות אלפי עובדים בשירות המדינה, צה"ל והמשטרה. צעדים אלו אמורים להקטין את הגירעון שיצרה הפנסיה התקציבית, שלטענת האוצר מגיע ל-470 מיליארד שקל.



מדובר על העלאת דמי הגמולים המנוכים מהעובדים ל-5.5%, לעומת 2% בלבד כיום, וביטולה של דרגת הפרישה המוענקת לעובדי המדינה בחודש האחרון שלפני צאתם לגמלאות, המגדילה ב-9% את השכר המשמש בסיס לחישוב תשלומי הפנסיה התקציבית.



"הגירעון האקטוארי הכרוך בתשלומי הפנסיה התקציבית אינו מגיע לכמה מאות מיליארדי שקלים, כפי שטוענים אנשי האוצר, אלא מסתכם בכ-100 מיליארד שקל, סכום הרחוק מלבשר על קטסטרופה", אמר השבוע יועץ הפנסיה והשכר יעקב אנטלר, שבעבר כיהן כאקטואר ההסתדרות.



"ההסתדרות והאיגודים המקצועיים חייבים להתנגד לדרישות אלה של האוצר, מכיוון שהעובדים אינם אשמים ביצירת הגירעונות הקשורים לפנסיה התקציבית", טוען אנטלר. "ראשית, שכרם של עובדי המדינה, הרשויות המקומיות, המורים ועובדי המינהל באוניברסיטאות הוא בסביבות השכר הממוצע במשק, וחלקם משתכרים אף הרבה פחות מזה. בשש השנים האחרונות עובדים אלה קיבלו תוספת זעומה, ובעבור 2003-2005 הם אף הסכימו להקטנת שכרם למען תוכנית האוצר להבראת המשק. לכן, אין לומר ששכר העובדים יצר גירעונות בפנסיה התקציבית.



"שנית, בניגוד לפנסיה הצוברת המשולמת לעמיתי הקרנות, הפנסיה התקציבית אינה צמודה למדד, ולכן היא נשחקת ריאלית בהתמדה, ורק כשמישהו מהגמלאים קם וזועק, האוצר מסכים לעדכן אותה".



לדבריו, נגד טענת האוצר בנוגע ל"גירעונות ענק", הכרוכים בפנסיה התקציבית, יש לזכור כי אלמלא היתה פנסיה תקציבית, העובדים היו מבוטחים בקרנות הפנסיה, ואז המדינה היתה נאלצת להפריש בעבור העובדים דמי גמולים לקרן שקלים וגם לשלם לפורשים פיצויים - מהלכים שהם שווי ערך למאות ממיליארדי שקלים.



הפנסיה התקציבית משולמת כיום לעובדים ותיקים שהצטרפו לפני 2001 למשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מועצות אזוריות ודתיות, מערכת הביטחון, וכמה מוסדות ציבור, כגון חלק מהאוניברסיטאות. גם חלק מחברי הסתדרות המורים הם במסלול של פנסיה תקציבית.