"נכון, תעשיינים צריכים לעשות יותר ולהשקיע יותר באיכות הסביבה", סבור עורך הדין צבי לוינסון, שמנהל משרד נישה המתמחה באיכות הסביבה ומייצג את רוב חברות הכימיה והפטרוכימיה המובילות בישראל. זו לא רק תובנה של לוינסון, אך העובדה שהיא באה ממנו, ממי שנמצא בצד של התעשיינים, מעניקה לה משקל נוסף.
» פרטים ורישום לכנס כלכלה ירוקה של TheMarker ו"חיים וסביבה"
"הגלגל מסתובב בכיוון אחד. תעשיין שלא מבין שאיכות סביבה תהווה מרכיב מאוד חשוב בזמן הניהול ובתקציבים שלו לא יוכל לשרוד, כי הוא לא יוכל למכור בישראל ובוודאי שלא בחו"ל. אנחנו נמצאים על כביש שאפשר להגביר בו את מהירות הנסיעה בכל הקשור לאיכות סביבה", מוסיף לוינסון.
המשרד שלו, למשפט סביבתי ישראלי ובינלאומי, הוקם ב-90' כמשרד המתמחה בתחום זה בלבד. הוא מונה חמישה עורכי דין ונחשב בישראל לאחד המובילים בתחום. "זה היה הימור להתחיל לעבוד בתחום. הגעתי אליו אחרי שהבנתי שאני רוצה לעבוד עם לקוחות גדולים בתחום ואחרי שעשיתי מחקרים בעולם".
"שנים הסתובבתי כמו עוף מוזר. כדי לתת ייעוץ נכון בתחום צריכים הבנה בכימיה, ביולוגיה והנדסה, ולכן צירפתי למשרד שני עורכי דין, שבנוסף להשכלה המשפטית שלהם הם בוגרי מכון ויצמן למדע בתחום מדעי הסביבה והטכניון בתחום הנדסה כימית.
"עם הזמן הבנו שאיכות סביבה זה גם מה שיש בעולם, וכדי לפרוץ לשווקים בינלאומיים צירפנו עורכי דין זרים. כיום עובדים אתנו שני עורכי דין מאירופה ובקרוב יצטרף אחד מארה"ב, כשאנחנו במגעים לצרף גם עורך דין סיני. כיום הסינים פונים אלינו לקבל ייעוץ ליצוא לאירופה ולא למשרדים הגדולים באירופה, כי אנחנו יותר זולים ולא פחות מקצועיים. אנחנו עובדים בשבע שפות ברמת שפת אם", אומר לוינסון.
לחנך בירוק את התעשייה
כל חברות הפטרוכימיה, הכימיה, הדלק, המזון, המתכת וההיי-טק הגדולות עובדות עם המשרד של לוינסון. הוא עצמו נמנע מלחשוף את השמות משיקולי חיסיון עו"ד-לקוח, אך בענף מציינים כי בשלב כזה או אחר עברו במשרדיו החברות נייס, בתי הזיקוק, כימיקלים לישראל, פז, דור-אלון, מכתשים אגן, המפעלים הפטרוכימיים, חיפה כימיקלים, מילואות ותמי 4. אתה רואה את עצמך שותף לתעשיינים או שאתה מנסה לחנך אותם?
"אני מייצג תעשיינים, לא את המשרד להגנת הסביבה. אופן העבודה שלנו כמשרד הוא להפוך את התעשייה לירוקה. כשאנחנו נכנסים לעסקים אנחנו בדרך כלל נכנסים לעומק תוך הבנת תהליכים שקורים במפעל. ידע הנדסי עוזר לנו להבין את הצורה שבה המפעל עובד ולמפות היבטים סביבתיים, היתרים, רישיונות, דרישות וחובות. התהליך הזה יכול להימשך כמה חודשים של עבודה אינטנסיווית.
"אחר כך אנחנו מתחילים ביצירת מסמך בדק בית, שמזהה פערים או בעיות בין החקיקה, ההיתרים והדרישות לתפקוד בפועל. אנחנו מסוגלים להכין למפעלים תוכניות מאוד מפורטות איך להתמודד עם הפערים ולצמצם או לסגור אותם. זה תהליך שיכול לקחת כמעט שנה, אבל בסופו ההנהלה יכולה לדעת בצורה מאוד טובה מהן הבעיות עמן היא צריכה להתמודד, איך להכין תוכנית עבודה שתכלול סדר עדיפויות ואיך לתקצב את זה.
"מחויבות ההנהלה מבחינתי היא הדבר הכי חשוב. התצוגה הסביבתית של המפעל היא פונקציה ישירה של המנכ"ל. אם הנושא במודעות שלו והוא חשוב לו - ההתנהלות הסביבתית משתנה. אנחנו לא נכנסים לתהליכי עבודה במפעל אם אנחנו לא רואים שישנה מחויבות בהנהלה לעניין בזמן ובתקציבים.
"אם בא אלי מנהל ואומר 'תרוויח לי זמן', ואני מזהה שהסביבה לא מעניינת אותו - אנחנו לא עובדים עמו". הפעילות בחו"ל נובעת מהצורך לעזור לתעשייה הישראלית או משיקולים עסקיים אחרים?
"עיקר הפעילות שלנו היא בחלק הבינלאומי. על פי דרישות המשרד להגנת הסביבה, התעשייה מחויבת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, בחקיקה אמריקאית ואירופית. כדי להבין אותן הבאנו את עורכי הדין הזרים.
"בנוסף, חברות ישראליות רבות שמייצאות כימיקלים ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה מקימות מפעלים בחו"ל. הן חייבות לדעת מה אומר המשפט הסביבתי הזר בסין, הודו, טורקיה, חבר העמים, אירופה וארה"ב. אנחנו מייעצים להן מה לעשות כדי לפעול בצורה חוקית". איך נראית לך ההתפתחות בישראל בתחום התעשייה ואיכות הסביבה בעשור האחרון?
"פעילות המשרד להגנת הסביבה לשמירת הסביבה אפקטיווית יותר. הוא הצליח למרות התקציבים הקטנים שלו ומצב החקיקה והאכיפה לשנות דרכי פעולה והתייחסות מצד תעשיות לתחום. ב-15 השנים אחרונות מאז הוקם, חלה התפתחות די דרמטית בכל הקשור להשקעות ותקציבים, מודעות של ההנהלות ומחויבות סביבתית אמיתית של תעשיות לתחום".
אם נשפוט לפי הקיטורים של התאחדות התעשיינים על ההשקעות הגדולות שהמשרד דורש ובקשות החברות לצמצם השקעות ולפרוס אותן, המצב נראה פחות טוב ממה שאתה מתאר. איך אתה מסביר את השוני?
"אין ספק שיש כמה קודקודים בתחום: הציבור - באמצעות עמותות, המשרד להגנת הסביבה והתעשיינים. כל אחד רואה את האילוצים והקשיים שלו. השקעות בפתרונות סביבתיים של שפכים מחייבות תהליכים ארוכים של תכנון, פיילוטים, השקעות ורכישה של מתקנים".
"זה יכול לקחת שנים, במיוחד אם צריך לתכנן מתקן ייעודי שאינו סטנדרטי. כמובן שכל צד מנסה למשוך לכיוון שלו. שאלת המפתח היא איפה נקודת האיזון". מה היקף ההשקעות באיכות סביבה של חברה גדולה כמו כי"ל, או חיפה כימיקלים?
"בלי להיכנס ספציפית לחברה זו או אחרת, מפעל גדול צריך להשקיע בתכנון, הקמה ותחזוקה שוטפת, מיליוני דולרים רבים. זה יכול להגיע ל-10% מהמחזור אם אין לחברה מתקן בכלל. מתקן טיהור שפכים עולה בין מאות אלפי דולרים לעשרות מיליוני דולרים, תלוי בגודל.
"ישנה גם עלות התחזוקה השוטפת שתלויה בחומרים שמייצר המפעל ובמספר העובדים בתחום שהוא מעסיק, בכוח אדם מתקדם, תחזוקה שוטפת ושדרוג מערכות השקעות יכולות לנוע בין 50 אלף שקל ל-50 מיליון שקל. תחזוקה של מערכות קיימות ללא שידרוג יכולה לעלות כמה מיליוני שקלים בשנה". מה מצב הרגולציה בתחום?
"אחת הבעיות היא עודף רגולציה. תעשיינים צריכים להיות בקשר עם הרבה גופים, כמו רשויות מקומיות, משרד הבריאות, המשרד לשמירת הסביבה, איגוד ערים לאיכות סביבה ורשויות ניקוז. באירופה ישנה התכנסות לגוף אחד. אצלנו נוהגים להפנות לחקיקה אירופית, אבל ריכוז הרשויות נשכח". מהו לוח הזמנים שנדרש להתאמת עמידתה של התעשייה הישראלית בסטנדרט האירופי?
"יש לא מעט הוכחות שבהשוואה למדינות מתקדמות בעולם, חלק מהרגולציה בישראל מחמיר יותר. עם זאת, יש לתעשיות לאן להתקדם וזה תהליך של שנים.
"המדינה תעלה כיתה כשפוליטיקאים יתחילו להבין בנושא ולהתעסק בו. כששמעתי את שמעון פרס בפתיחת ישיבת החורף של הכנסת מעלה שני נושאים מרכזיים - איראן ואיכות הסביבה, מאוד שמחתי על האמירה הזו משום שלמיטב ידיעתי זו פעם ראשונה שבה מנהיג ישראלי כל כך בכיר מתייחס לנושא סביבתי ומציב אותו בראש סולם העדיפויות.
"אחד ההבדלים בין ישראל למדינות מתקדמות בתחום הוא התייחסות פוליטיקאים ומנהיגים לנושא. בסדר היום של רוב המנהיגים המערביים תופס נושא איכות הסביבה מקום נכבד. זה ישתנה אצלנו כשנראה מנהיגים ישראלים שמתחילים לדבר במונחים כמו התחממות כדור הארץ, פרוטוקול קיוטו, אוזון והכחדת בעלי חיים".
"כששרים יתחרו על תפקיד השר להגנת הסביבה ולא ייכנסו לדיכאון כשיקבלו את התפקיד - נעלה כיתה".המשרד להגנת הסביבה שותף בחברה שמפעילה את אתר פינוי הפסולת ברמת חובב. בענף טוענים שנוצר ניגוד אינטרסים שמונע מהמשרד לאשר פתיחת אתרים מתחרים.
"אכן, ישנה בעייתיות מסוימת כאשר למשרד יש אינטרס שפסולת מסוכנת תגיע לשם, כשאפשר לחשוב על מקרים שאפשר לטפל בה במתקן במקום אחר בצורה טובה יותר. יש פה בהחלט נקודה בעייתית והיא כנראה המקור לאותן השגות". מקובלת עליך הטענה שהמשרד מקל עם תעשיינים?
"המשרד מורגש היטב. במסגרת התקציבים שלו והאילוצים הוא בהחלט הצליח לעשות דברים משמעותיים, אם כי תמיד אפשר לעשות יותר. הדברים משתנים משר לשר. יש כיום טענות כלפי השר הנוכחי, גדעון עזרא, שנוטה להגיע להבנות ולפשרות במקום להילחם ולהגיש כתבי אישום.
"מצד שני, צריך לראות את ההבנות וההסדרים שהמשרד הגיע אליהם בזמן קצר, שייתכן שליטיגציה וכתבי אישום היו גוררים אותם הרבה שנים מבלי שהיה ניתן להגיע להישגים כלשהם. לאכיפה, הרתעה פלילית וכתבי אישום יש משקל, אבל צריך לראות מתי אפשר להגיע להבנה. צריך למצוא את נקודת האיזון.
"היו עשרות הליכים פליליים מול תעשיות גדולות מתחומי כימיה ומזון בעניין השלכת שפכים וזיהום אוויר. רוב ההליכים הסתיימו בעסקת טיעון מול המשרד להגנת הסביבה וחלקם הגיעו להרשעה. בנוסף, ישנם הליכים מינהליים של ביטול רישיונות עסק או ביטול היתר הזרמה לים, שבלעדיהם מפעל לא יכול לעבוד".
"לכל אלה יש חלק חשוב בחינוך התעשייה, מול מפעלים ומנהלים. אלה הליכים מעצבים, אבל צריך לזכור שהם לוקחים בדרך כלל הרבה זמן ולעתים קרובות עדיף להגיע להסדר ובלבד שהבעיה תטופל".איזה שר נחשב מקשה ועם מי קל להסתדר?
"יוסי שריד נחשב לשר שהולך לעימות עם מפעלים. אצל עזרא נקודת האיזון היא יותר בהסכמות והסדרים. בין לבין היו שרים לזמן קצר כמו דליה איציק, שלום שמחון, וצחי הנגבי, שלצערי לא ראו במשרד משאת נפש. כשזה יקרה, נושאי הסביבה ייראו אחרת".
קבלו את ה-CNO - הסמנכ"ל האחראי לשמירת הסביבה
אף שמנהלים ובעלי עסקים מודעים לחשיבות השמירה על הסביבה, לרובם אין תוכנית פעולה מקיפה בתחום שמוטמעת בחברה שתחת ניהולם - כך עולה מסקר שערכה קבוצת היל אנד נולטון הבינלאומית הפועלת בתחום.
הסקר נערך בקרב 420 מקבלי החלטות במגזר העסקי בארה"ב, בריטניה, סין וקנדה באביב 2007. 82% מהנשאלים ציינו כי הם עוקבים ומתעניינים בנושא באופן שוטף; 55% העריכו כי לגזי החממה חלק בהתחממות כדור הארץ ו-32% העריכו שיש להם חלק עיקרי בהתחממות; 36% ציינו כי הם מאמינים שטכנולוגיה והאדם צריכים לחבור לפתרון בעיית האקלים.
למרות המודעות הגבוהה, 65% מהנשאלים ציינו כי לחברה שלהם אין אסטרטגיה לקידום מטרות ירוקות. שיעור זהה השיב כי בארגון שלו אין פונקציה שמטפלת באסטרטגיית האנרגיה של החברה. מי אחראי לצמצום הפער בין הרצוי למצוי? 75% העריכו כי ההנהלה הבכירה צריכה למצוא מענה ניהולי לסוגיה; 77% ציינו שיש להרחיב את הצוות הניהולי וליצור תפקיד חדש - סמנכ"ל סביבה (CNO).
מי ייהנה יותר מהטמעת כללי שמירת סביבה? 44% סבורים שתעשיית האנרגיה תיהנה מיתרונות גדולים; 25% סבורים שאלה יהיו תעשיות הרכב והתחבורה; ו-20% העריכו שהפיתוחים המתקדמים יגיעו מתעשיות הייצור. ההחזר החשוב על השקעה ירוקה יהיה לדעת 52% מהנשאלים בשיפור המוניטין, ולדעת 38% בצמצום ניכר של יצור פחמן דו-חמצני.
דפנה טריואקס, נציגת היל אנד נולטון בישראל, בעלת משרד יחסי ציבור שהקימה את חברת טרה טבע לפעולה בתחום, ציינה כי גם בישראל רוב המנהלים לא הפנימו לעומק את הצורך בהטמעת מדיניות איכות סביבה וחברה. "אף שסקר מסוג זה טרם נערך בישראל, התבוננות בתוצאות משקפת מציאות עגומה באשר לתפישת מנכ"לים את נושאי האנרגיה, הסביבה והאקולוגיה. טוב יעשו מנהלים בעולם ובישראל אם יפנימו ויטמיעו ערכים אלה כחלק מאחריותם הניהולית".
צבי לוינסון: "תעשיין שלא מבין שאיכות סביבה תהווה מרכיב מאוד חשוב בזמן הניהול ובתקציבים שלו לא יוכל לשרוד"
אורה קורן
31.10.2007 / 10:55