דוד אפל מבקש לעכב ביצוע פסק דין בו חויב לשלם למדינה החזר הלוואות בסכום של 21 מיליון שקל

איש העסקים, דוד אפל, הגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בו חויב לשלם למדינה החזר הלוואות שנטל ממנה, על פי פסק הדין שלא כדין, בסכום של 21 מיליון שקל. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד דן דורון, טוען אפל כי הוא מבקש לעכב את ביצוע פסק הדין בעקבות ערעור שהגיש עליו בשבוע שעבר לבית המשפט העליון.



לטענת אפל, מן הדין לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות לבהר-שרון, שכן הסיכויים שהערעור עליו יתקבל - גבוהים. אפל טוען כי פסק הדין מבוסס על ראיות שלא היו בפני בית המשפט או על ראיות שבית המשפט עצמו הורה על הוצאתם מהתיק. לטענתו, פסק דין המבוסס על ראיות שלא היו בתיק מהווה פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, ולפיכך הוא בטל. מטעם זה בלבד, טוען אפל, אין להורות על ביצוע של פסק דין שדינו בטלות.



לטענת אפל, השיקולים לעיכוב ביצוע הם סיכויי קבלת הערעור ומאזן הנוחות. לטענתו, אם יבוצע פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך, בעוד שלמדינה לא ייגרם כל נזק אם ביצוע פסק הדין יעוכב עד לתום שמיעת הערעור. ממילא, טוען אפל, מדובר באירועים שהתרחשו לפני יותר מ-20 שנה ובתביעה שהוגשה לפני יותר מ-15 שנים. לפיכך, לא ייגרם כל נזק אם ביצוע פסק הדין יעוכב.



לטענת אפל, הוא יתקשה מאוד לבצע את פסק הדין. מדובר בחיוב ביותר מ-20 מיליון שקל, "סכום כסף גדול שאף אנשים אמידים אינם יכולים להקל בו ראש. סכום עתק שברי כי איש, בוודאי לא המערער, מחזיק בידיו באופן נזיל". לטענת אפל, עיקר נכסיו הם מניותיו בחברת מגדל הזוהר. להערכתו, ערך אחזקותיו בחברה עולה על גובה פסק הדין, אולם הוא אינו יכול לממש אותן שכן הן משועבדות לצד שלישי בשיעבוד שנמצא אף הוא במחלוקת משפטית. גם הלוואה מהבנק לביצוע פסק הדין הוא לא יכול לקבל, טוען אפל. בנסיבות אלה, אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, הוא יעמוד בפני שוקת שבורה. לפיכך, הנזק שייגרם לו אילו פסק הדין לא יעוכב, יהיה רב מאוד.



בספטמבר השנה חייבה לבהר-שרון את אפל ואת אדירים חברה לבניין ולעבודות ציבוריות ו-ורד חברה לפיתוח והשקעות לשלם למדינה כ-21 מיליון שקל בעקבות תביעה אזרחית שהגישה המדינה, שלפיה אפל ניצל את תמימותם ואת האמון המלא שרחשו לו אנשי משרד השיכון כדי לקבל במרמה סכומים להם לא היה זכאי. בכתב אישום שהוגש במקביל לתביעה יוחסו לאפל עבירות של גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והוא זוכה מהן.



השופטת רות לבהר שרון קבעה כי הוכח שהכספים שקיבל אפל לא היו בבחינת תוספת מיוחדת להלוואות - כפי שטען - שכן תוספת מיוחדת ניתנה רק במקרים חריגים, ורק בכפוף לאישור בכתב של ועדת חריגים. לשיטת לבהר שרון, מדובר בתוספות להלוואות שהתקבלו לאחר שאפל הטעה את אנשי משרד השיכון כשהציג את העניין כאילו מדובר "בעדכונים אינפלציוניים" להלוואות שטרם מומשו.



אמנם, נאמר, האישורים וההפניות לקבלת ההלוואות נחזו להיות תקינים, שכן הם נחתמו על ידי ראש אגף האיכלוס במשרד השיכון, אך נקבע כי אין כל תוקף לאישורים האלה, לאחר שהוכח שהושגו במרמה ותוך הצגת מצג כוזב.



(א 667/92)