הדברים הקטנים-גדולים בתשקיף אדלר חומסקי

אלפי מלים כבר נכתבו על התשקיף של אדלר חומסקי, ועל הסיבות למה כדאי או לא כדאי למשרד פרסום להנפיק. עיקר המחיר שאייל חומסקי וראובן אדלר משלמים הוא ההתערטלות הציבורית בכל הקשור להכנסות המשרד. ענף הפרסום הוא ענף רווי ניגודי אינטרסים, ומשרד בסדר הגודל של אדלר חומסקי מטפל בתקציבי פרסום מכל התחומים. כמה מחברות הבת שלו מטפלות בתקציבי פרסום מנוגדים. כך למשל מטפל משרד הפרסום אדלר חומסקי בתקציב הפרסום של שופרסל - בעוד החברה הבת, GPS, טיפלה בתקציב של טיב טעם. ניגודי אינטרסים כאלה נפוצים בתעשייה, והלקוחות התרגלו לחיות אתם בשלום.

ואולם, במקביל להתרחבות בתוך המשרד, התחילו ראשי תעשיית הפרסום לרכוש בעלויות בחברות שאינן חברות פרסום. פרסומאים בכירים דוגמת אילן שילוח ומודי כידון החלו להשקיע את כספם האישי וכספי החברה שבראשה הם עומדים בחברות היי-טק, אינטרנט, נדל"ן ועוד. ברוב המקרים לא מדובר בחברות בעלות ניגודי אינטרסים, אבל בחלק קטן מהמקרים כן. על אחת החברות האלה אפשר לקרוא בתשקיף של אדלר חומסקי.

אחד הלקוחות הגדולים של המשרד הוא פלאפון. במקביל מדווחת החברה בתשקיף שלה, בפסקה שנמצאת אי שם בקרקעית הדו"ח, על בעלות של אדלר וחומסקי בחברת איגלו. מדובר בבעלות קטנה של 5%, שנרכשו ב-800 אלף שקל. בדו"ח מופיעה השורה התמימה: "איגלו הוא אתר לריכוז תכני משתמשים באינטרנט". מה שלא כתוב שם הוא שאיגלו היא חברה בת של לוגיה, ספקית התוכן הבלעדית של סלקום. כך נקשר חומסקי - הפרסומאי של פלאפון - בלוגיה, זרוע התוכן של סלקום. שם הוא שותף של רונן ברקה, איילון שליו, מישאל ועקנין ומודי פרידמן. פרידמן מנהל את ערוץ 10, שממנו קונה חומסקי זמן אוויר לרוב. בשל מיעוט המניות סביר שלא מדובר בקשר עמוק, אך ספק אם בפלאפון ידעו על בעלות זו לפני התשקיף.

אדלר וחומסקי השקיעו בשלושה סטארט-אפים נוספים. הראשון הוא Uquire, זירה לדירוג מסחר אלקטרוני, שבה הם מחזיקים 3% תמורת 142 אלף שקל. השני הוא אתר 5MIN.COM, יחד עם טל סימנטוב, רן הר-נבו וחנן לשובר. באתר זה, העוסק בסרטוני הדרכה, השקיע חומסקי 211 אלף שקל תמורת 4%. כך השקיע גם ב-630) myframe אלף שקל תמורת 5%).

ועוד הערה קטנה בשולי הדו"ח. ההנפקה של אדלר חומסקי היא בשורה כלכלית משמחת לזוג הסמנכ"לים אורי עייני ואמיר גיא. הללו הובאו לפני כשלוש שנים מ-Y&R בארה"ב הישר לאדלר חומסקי. כדי לפתות אותם לעבור לאדלר חומסקי (במקום לחזור לישראל לשלמור-אבנון-עמיחי), הובטח להם כי בתוך פרק זמן של כשנתיים הם יהפכו למנכ"לים משותפים. מאז עברו כבר שלוש שנים, ולפי הכתוב בתשקיף, חומסקי התחייב להישאר מנהל כללי במשך חמש שנים - כך שהמנכ"לות התרחקה מהם יותר מאי פעם.