300 מיליון שקל חסרים להכנסת תרופות חיוניות לסל הבריאות

עלות התקציב הנדרש לתרופות חדשות, שמוגדרות על ידי משרד הבריאות כחיוניות למאות אלפי חולים ומומלץ כי ייכנסו לסל שירותי הבריאות, מוערכת על ידי בכירים במשרד ביותר מ-600 מיליון שקל. זאת, בעוד שתוספת התקציב לסל ב-2008, שעליה הוסכם באוגוסט בין שרי האוצר והבריאות, היא של כ-300 מיליון שקל בלבד. תעדוף התרופות ועלותן כלולים במסמכים פנימיים של משרד הבריאות, שהועברו אתמול לוועדת סל שירותי הבריאות. הוועדה אמורה לקבוע בחודשים הקרובים אילו תרופות חדשות ייכנסו לסל.



סל שירותי הבריאות הציבורי בישראל כולל את כל התרופות, הטיפולים והטכנולוגיות הרפואיות שניתנות לכל האזרחים במימון המדינה, והוא מסופק על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי באמצעות ארבע קופות החולים. עלותו השנתית של הסל היא כ-25 מיליארד שקל. מדי שנה מעודכן הסל בהתאם לחידושים הרפואיים ולפי התקציב שנקבע על ידי הממשלה.



משרד הבריאות גיבש לאחרונה את רשימת התרופות שהוא ממליץ להכניס לסל. הרשימה, שמופיעה במסמך שאורכו יותר מ-1,000 עמודים, כוללת מאות תרופות וטיפולים. מהן, הגדירו ראשי המשרד 78 תרופות כבעלות "עדיפות חיוניות", משום שהן מיועדות להאריך ולהציל את חייהם של מאות אלפי חולים במחלות קשות.



בין המחלות, סוגים שונים של סרטן - המוח, המעי הגס, הדם, העור, הערמונית, השד, הרחם, והעצמות - סוכרת, מחלות לב, מחלות כליה, איידס, מחלות גדילה ועוד.



אולם, העלות המוערכת של התרופות החיוניות בלבד עומדת באופן לא סופי על כ-530 מיליון שקל. משרד הבריאות ציין כי בנוגע לכ-20 מהתרופות החיוניות עדיין לא התקבלו נתונים מלאים על מספר החולים הזקוקים להן, ועל עלותן. לדברי בכירים במערכת הבריאות עלותן הכוללת של התרופות המוגדרות "חיוניות" תגיע ליותר מ-600 מיליון שקל.



על פי משרד הבריאות, מבין התרופות החיוניות עלותה של תרופת ה"ארביטוקס" לטיפול בסרטן גרורתי במעי הגס היא הגבוהה ביותר. סרטן המעי הגס הוא ממחלות הסרטן השכיחות בישראל ועל פי הערכת משרד הבריאות לתרופה עשויים להיזדקק כ-1,000 חולים בשנה בעלות של יותר מ-150 אלף שקלים לכל חולה בשנה, וסך הכל - 176 מיליון שקל בשנה.



לדברי בכירים במערכת הבריאות הפער שעומד על 300 מיליון שקל, בין עלות התרופות החיוניות לתקציב שניתן בפועל על ידי המדינה, יביא למחאות והפגנות מצד ארגוני חולים, ללחצים כבדים על ועדת הסל, גם מצד חברות התרופות. לדבריהם, הלחץ הציבורי עשוי להיות מופנה גם נגד הממשלה.



ועדת סל שירותי הבריאות החדשה שהוקמה השנה בראשותו של הפרופ' מנחם פיינרו, לשעבר המנהל הרפואי של קופת חולים מכבי, התכנסה ביום ראשון לישיבתה הראשונה, והיא צפויה לקיים דיונים במשך שלושה חודשים לפחות. הד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, התפטר בתחילת השבוע מחברותו בוועדת הסל בטענה כי הרכב הוועדה אינו ראוי ולא משקף את טובת הציבור.



אתמול אמר בלשר ל"הארץ", כי "כבר לאחר שלא נוספו תרופות חדשות לסל ב-2007, היה ברור שהתוספת הנדרשת ב-2008 היא לכל הפחות 500 מיליון שקל, לתרופות שהן מצילות ומאריכות חיים ומשפרות משמעותית את איכות החיים". לדבריו, ההסכם שעליו חתמו באוגוסט שר הבריאות, יעקב בן יזרי ושר האוצר רוני בר-און, על תוספת של 300 מיליון שקל בשנה בלבד, יביא "לסבל מתמשך לחולים שיאלצו להפגין ולשבות רעב מאחר ולא יוכלו לעמוד במימון תרופות החיוניות שלא כלולות בסל".



בלשר טוען שהאוצר דאג להרכב ועדת סל "צייתנית וכנועה" שלא תתייחס לטענות שתוספת התקציב נמוכה לפחות בחצי מהנדרש. "נראה שהשנה לא תחזור על עצמה ההצלחה שהיתה בשנים הקודמות, כשראשי הוועדה הצליחו להגדיל את התקצוב שנועד מראש לסל וזאת בעזרת קשרים עם ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט ובסיוע הפגנות החולים והקמפיין הציבורי שהובלנו בהסתדרות הרפואית", אמר בלשר.



על פי המסמכים הפנימיים של משרד הבריאות, בנוסף לעשרות התרופות החיוניות יש עוד 30 תרופות ב"עדיפות גבוהה ביותר" - שמיועדות לטיפול בעשרות אלפי חולים - בסרטן, פרקינסון, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, מחלות כליה וריאות - ובנוסף עוד 80 תרופות וטכנולוגיות רפואיות שמשרד הבריאות הגדיר אותן כבעלות "עדיפות גבוהה" לשורה ארוכה של מחלות כולל לחץ דם ואי ספיקת לב, סוכרת, אסתמה, דלקת כבד נגיפית, דלקות עיניים ועוד. בכירים במשרד הבריאות מעריכים כי ועדת הסל לא תדון בתרופות אלה.



ממשרד הבריאות נמסר: "מדי שנה נאבק משרד הבריאות על תוספת תקציבית לסל שירותי הבריאות. מדי שנה הצרכים גדולים מהתקציב. השאיפה התמידית היא להגדיל את התקציב לסל והוועדה תצטרך לערוך תעדוף של התרופות".