כשבועיים לפני שהגיעה לביקור ראשון בישראל, פירסמה אנה אוט ממינכן הודעה קצרה בפורום באתר האינטרנט asmallworld.com (עולם קטן): "אני אהיה בתל אביב בין ה-6 ל-15 באוקטובר, ואני עדיין מחפשת מלון נחמד קרוב לחוף עם אנשים נחמדים, חדר כושר, ספא וכו'. אני יודעת שכולם מעדיפים את ההילטון, אבל אני לא משוכנעת שאני אוהב אותו. יש למישהו רעיונות אחרים? איך הדן? או הקרלטון? יש מלונות בוטיק נחמדים? תודה רבה על העזרה!"
תוך כמה דקות מרגע פרסום ההודעה ענו לה ארבעה מהגולשים בפורום, וכמה אחרים שלחו לה הודעות אישיות. הם אמרו שלמלון דן יש את היתרונות שלו, החמיאו לדיוויד אינטרקונטיננטל החדש ולמלונות הבוטיק סינמה וקפה נינה, אבל סיכמו שעל ההילטון תמיד אפשר לסמוך.
אוט, בת 37, בכירה באחת ההוצאות לאור הגדולות באירופה, לא היססה והזמינה מיד חדר בהילטון. מאז שהצטרפה ל-asmallworld.net, לפני כשנה וחצי, היא לא נוסעת לאף יעד בעולם מבלי להתייעץ קודם בגולשים באתר. עד כה, הם לא איכזבו אותה.
asmallworld )ASW) אינו אתר תיירות, אלא רשת חברתית אקסקלוסיווית, הנחשבת למועדון החברים הגדול ביותר באינטרנט. אוט סומכת על ההמלצות של חברי הרשת לא רק כי אלה לא איכזבו אותה בעבר, אלא בעיקר כי 285 אלף החברים בה מתמחים בלחיות טוב.
בימים שבהם פייסבוק - הרשת החברתית שהוקמה לפני שלוש שנים כמקום מפגש לתלמידי קולג' אמריקאים, ונפתחה בהדרגה לשימוש של כולם - הגיעה ל-50 מיליון משתמשים, ASW נראית כמו "האינטרנט הישן", עם ממשק מוגבל ומשעמם, שלא מאפשר לחברים בה לתקשר באמצעות וידיאו או לשלוח זה לזה כוסות בירה וירטואליות. קצב הצמיחה שלה נע בין 500 ל-1,000 בני אדם ביום - פחות מקצב הצמיחה היומי של הקהילה הישראלית בלבד בפייסבוק.
אבל ASW, שכמו פייסבוק נוסדה ב-2004, שומרת במכוון על קצב צמיחה נמוך, שמיועד לשרת את הסגירות של הרשת. בעמוד הבית שלה נכתב כך: "asmallworld הוא קהילה פרטית מקוונת, המיועדת לאלה שכבר יש להם קשרים חזקים אלה עם אלה. אנו מאפשרים לחברים בקהילה ליצור ולקיים קשרים בצורה יעילה יותר עם אנשים בעלי הלך רוח דומה, ובעלי אותו מעגל חברתי, תחומי עניין ולוחות זמנים".
כוונת הטקסט המעודן הזה, שהקנה לאתר את הכינוי "סנובסטר" (על משקל שמה של הרשת החברתית "פרנדסטר") היא: אנחנו אתר לצעירים מצליחנים בלבד. אם אתם לא עשירים או מפורסמים ואין לכם קשרים, תיאלצו להישאר בחוץ. בעמוד הבית מוסברת בקצרה, מעודנת גם היא, מדיניות ההצטרפות לרשת: כדי להצטרף יש לקבל הזמנה מאדם שכבר חבר בה. אם אין לכם כאלה, כנראה שתישארו בחוץ.
אריק ווכטמייסטר, מייסד הרשת, מאשר את הדברים. "אנחנו לא מקבלים כל אחד, כי אם נעשה את זה נאבד את המשמעות של מה שיש לנו", הוא אומר בראיון טלפוני משטוקהולם. "הסיבה שאנחנו פועלים כך היא שזה מה שהחברים שלנו רוצים שנעשה. אם נפתח את האתר לכולם, אנשים יעזבו. החברים שלנו אוהבים את העובדה שזו קהילה אינטרנטית שבה אנשים מרגישים בבית".
הקהילה שעליה מדבר ווכטמייסטר היא פחות או יותר חוג הסילון הצעיר של העולם. הגיל הממוצע של החברים ברשת הוא 33, 95% מהם חיים בערים גדולות, ליותר ממחציתם יש תואר שני. "הם נוסעים הרבה בעולם ובדרך כלל הם גם למדו ועבדו בארצות שונות מארץ המוצא שלהם", אומר ווכטמייסטר. "הם מצליחנים. יש אצלנו הרבה מאוד בנקאים, עורכי דין, אנשי מדיה, אנשים מתעשיית האופנה ומתחום הניהול והייעוץ. יש לנו אנשים שעובדים בממשל, אנשים שירשו ירושות יפות וגם אריסטוקרטים. מה שמחבר אותם זה לזה הוא הרצון המשותף שלהם להיות בחברתם של החברים האחרים באתר. אפשר לומר שזו מסיבה של 24 שעות שלא נגמרת לעולם".
עם החברים המפורסמים ברשת נמנים דוגמנית העל נעמי קמפבל, הקולנוען קוונטין טרנטינו, כוכב הגולף טייגר וודס והמפיק הארווי וויינשטין, שלפני כחצי שנה גם הפך לאחד מבעלי האתר. בנוסף חברים בו לא מעט בנים ובנות של, למשל בנו חובב המסיבות של שליט לוב מועמר קדאפי, בתו של המיליארדר דולנד טראמפ - איוונקה, ובתו של הפילנתרופ הלאומי שלנו - סוניה גאידמק, שבתמונת הפרופיל שלה באתר נראית ישובה במטוס פרטי. פאריס הילטון היא אורחת קבועה במסיבות של הרשת.
את כל זה אפשר לגלות רק על ידי הסתננות לרשת. ASW מסרבים לחשוף את שמות החברים. "אנחנו אף פעם לא אומרים מי החברים באתר. זו מדיניות. אני לעולם לא אעשה ניים דרופינג", מצהיר ווכטמייסטר ברצינות מוחלטת. גם בישראל ישנם חברים ברשת, ביניהם דניאל רקאנטי (הבן של ליאון) ויואב מימן (הבן של יוסי). את תקן הסלב המקומי ממלאת מיכל ינאי.
מה עושים החברים ברשת? מחליפים המלצות על מסעדות יוקרה בערים זרות, מארגנים מסיבות פזרניות בלוקיישנים נחשקים, מעניקים זה לזה עזרה הדדית נחוצה, כמו השאלת מטוסים פרטיים ושכירת מכוניות ספורט, אבל גם יוצרים קשרים עסקיים המאפשרים להם ליידע זה את זה בהזדמנויות להשקעת מיליונים במיזמים חדשים או ברכישת אי פרטי.
אורי שניידר, בן 30, מנהל הפיתוח העסקי של חברת אימבלייז, הוא חבר ברשת, המנצל אותה גם לצורך עסקים. שניידר הוא דוגמה מייצגת לחברים בקהילה: הוא בילה את שנות התבגרותו באוסטריה, ובבית הספר האמריקאי בווינה למד דבר או שניים על נטוורקינג בסביבה בינלאומית אמידה. בהמשך, בגיל צעיר יחסית, למד בנקאות באוניברסיטת רדינג, וכיום הוא מגייס משקיעים והון עבור חברת אימבלייז.
"כשנכנסתי לזה פתאום ראיתי שאני פוגש אותם אנשים שגדלתי איתם בווינה, ואחר כך בלונדון, וחוזר לבלות עם אותו סוג של אנשים. הקטע של הסמול וורלד זה "Like Minded Individuals", הוא מצטט את הניסוח המדויק המופיע בעמוד הבית, "זה אנשים שמדברים אנגלית, שראו את העולם. זה אנשים שיכולים להרשות לעצמם פחות או יותר".
שניידר, שהצטרף לרשת במארס 2004, כשהיו בה רק כ-30 אלף משתמשים, שונה מרוב המשתמשים בדבר אחד מהותי: רשימת החברים שלו מונה יותר מ-750 אנשים, ונראה שהוא רק רוצה להגדיל אותה.
מההתחלה הוא אהב להוציא לבילוי את חברי הרשת שהגיעו לביקור בישראל, והיה לוקח אותם ל"סיבוב הרגיל - ברברלה בהרצליה פיתוח וארליך בנמל". אבל לאחר שהאתר ורשימת החברים שלו גדלו, החליט שלא יוכל לפגוש כל חבר או אורח בנפרד, ולכן החל לערוך מסיבות גדולות לכולם. בליל הסילווסטר 2005 אירגן מסיבה ראשונה לחברים באתר. "בעלי המועדונים מאוד אוהבים מסיבות של ASW. אנשים משאירים חשבונות של אלפי שקלים בלילה", הוא אומר. לאחר מכן המסיבות שאירגן הלכו וגדלו. באחרונה שבהן היו לדבריו 5,200 איש.
במקביל לאירוח, ארגון אירועים ופיתוח רשימת החברים, הרחיב שניידר את פעילותו ב-ASW לשלושה תחומים נוספים: פילנתרופיה, עסקים וקירוב לבבות בין חברי חוג הסילון הישראלי למקביליהם בעולם הערבי. כשהצונאמי הכה בחופי אסיה אירגן דרך ASW מטוסי מטען, כדי להעביר לאזור האסון "מהיום למחר" מאות אלפי ליטרים של מים מינרליים שנתרמו בישראל. בנוסף, הוא וחבריו החליטו לתרום נתח מההכנסות מהמסיבות שנערכות בחסות הרשת החברתית לנזקקים בישראל.
שניידר, המתגורר בדירה מפוארת הצופה אל המרינה של הרצליה, מודה שהעיסוק שלו ב-ASW אינו אלטרואיסטי בלבד. לדבריו, "אתה יודע שהבן אדם שכרגע עזרת לו ואירגנת לו את המלון ולקחת אותו למסעדה הכי טובה וסידרת לו כניסה מהירה לכל המועדונים ושולחן ובנות, כשאתה תגיע למקום שלו הוא איכשהו יחזיר לך את הטובה. וזה קורה ככה בכל העולם בכל רגע נתון".
במקרה שלו, החזרת טובה יכולה להיות חיבור למשקיע פוטנציאלי. בשנה האחרונה, הוא אומר, גייס עבור אימבלייז עשרות מיליוני דולרים בקרב משקיעים מחו"ל. 85% מהכסף הגיע מאנשים שהכיר באתר. "יותר קל בהרבה להשקיע במישהו שאתה כבר מכיר ושבילית איתו, ושתית איתו, והשתכרת איתו, וטיילת איתו, מאשר מישהו שאתה יושב איתו ושאתה לא באמת מכיר. אולי ראית את המצגת, אבל אתה לא מכיר את הפרטים של האישיות שלו ויודע כמה אפשר באמת לסמוך עליו".
אבל את הפרויקט השאפתני ביותר שלו הוא עדיין לא הצליח להפיק; בקיץ 2005 החליט שניידר שצריך לעשות משהו, כל דבר, כדי לשפר את המצב במזרח התיכון. לשם כך החליט, כמובן, לארגן מסיבת ענק בטירה בסיני, כדי שישראלים וערבים מהאזור יוכלו להיפגש באין מפריע. בחזונו היו אמורות נכדותיהם של סאדאת ורבין להיפגש זו עם זו, ובניהם של עשירי ישראל היו אמורים להתחכך בדור הבא של שליטי המפרץ. "הפרטים של כל העניין הזה כבר היו סגורים לגמרי, אבל זה היה כמובן סיוט אבטחתי. חודש לפני שהמסיבה היתה אמורה להתקיים, נסעתי לקהיר כדי להיפגש עם המיליארדר שמימן אותה, ואז בדיוק התחילה המלחמה והיינו צריכים לבטל הכל. אני מקווה מאוד שנוכל לעשות את זה באפריל הקרוב".
פראדה בהילטון
כמו שניידר, גם ווכטמייסטר עצמו הוא מייצג מובהק של החברים ברשת, להוציא את גילו - 51. אביו היה שגריר שוודיה בארצות הברית, והוא נולד לתוך חיים קוסמופוליטיים. כשבגר, פיתח קריירה בינלאומית כבנקאי השקעות, תפקיד שבמסגרתו ביצע הרבה נטוורקינג, מקצועי ואישי. לפני עשור, כשהרגיש שמיצה את עצמו בעולם הבנקאות, ראה באינטרנט זירה מתאימה ליישום כישוריו.
"אתה מבין, חייתי בכל הערים הגדולות הללו, ונסעתי לכל המקומות החמים בעולם, וידעתי שישנה קהילה של אנשים ברחבי העולם שאני קורא להם 'ה-3 מיליון שמופרדים זה מזה על ידי שלושה בני אדם' - על משקל האמרה שלפיה בכל העולם ישנם שישה מיליארד בני אדם, המופרדים זה מזה על ידי שישה אנשים", הוא אומר כמי שחזר על המשפט הזה מאות פעמים.
"הבנתי שבכל מקום שאני מגיע אליו בעולם אני רואה אותה קבוצת אנשים, וכולם צריכים בצורה נואשת למצוא אלה את אלה ולהחליף מידע. אמרתי לעצמי שהאינטרנט מספק לי הזדמנות מדהימה ליצור את הפלטפורמה שתאפשר את זה, וזה היה הרבה לפני מייספייס, פרנדסטר ופייסבוק. אנחנו לא יצרנו את ASW, אלא פשוט נתנו לקהילה הזאת, שקיימת ממילא, פלטפורמה ושם".
כדי לשמור על גבולות הקהילה, הנהיגו המקימים את השיטה שלפיה אי אפשר פשוט להצטרף לרשת, כנהוג ברשתות מייספייס, לינקדין ופייסבוק, אלא יש לקבל הזמנה מחבר קיים. בנוסף לכך, רק לאחד מכל חמישה או שישה חברים ב-ASW יש הסמכות להזמין חברים חדשים. "יש לנו מערכת שמתכנסת כל כמה חודשים ומחליטה אם אנחנו רוצים להגדיל למשל את אוכלוסיית המצטרפים החדשים מאסיה או מאירופה או מאזור אחר". הוא מדמה את התהליך לעץ שצריך לצמח את הענפים שלו בצורה שווה כדי לשמור על בריאותו. "אם למשל אנחנו רוצים להגדיל את מספר החברים באסיה, אנחנו מעבירים את הסמכות להזמין אנשים לחברים שלנו באזור הזה של העולם. מעבר לכך, הסמכות להזמין אנשים חדשים ניתנת גם לחברים פופולריים במיוחד. אם למשל מישהו מצטרף לאתר וכולם אוהבים אותו ויש לו הרבה חברים, אזי האדם הזה מאוד רלוונטי ל'מסיבה' שלנו.
"בגלל שאנשים מרגישים שזה כמו אזור פרטי, הם נכנסים לפורום ואומרים למשל 'אני מגיע לסידני מחר. אני לא מכיר אף אחד והייתי רוצה לעשות בה משהו מיוחד', והאדם הזה יקבל בטח עשר תגובות מאנשים. לא רק שאנשים יתנו לו מידע, אלא יהיה אפילו מישהו שיאסוף אותו משדה התעופה. באתרים אחרים אנשים מתחבאים מאחורי שמות פיקטיוויים. אצלנו זה שונה מאוד. יש לנו אנשים אמיתיים".
ואכן זמן קצר לאחר שאנה אוט ממינכן פירסמה בפורום של ASW הודעה נוספת, שבה ביקשה להכיר כמה מחברי הרשת שנמצאים בתל אביב באותה עת, כבר הגיעו תגובות נלהבות. "דברי איתי ואני אציג אותך לחבר שלי! מפיק הסרטים הפעיל ביותר בישראל", כתב לה חבר בשם איזידור. "חבריי אורי וגיל ידאגו לך. היתה לי תקופה מדהימה בתל אביב", כתב לה במהירות בחור בשם גונטר. זמן לא רב לאחר מכן הופיעה בפורום הודעה מאת גולש בשם נדב, שהשקיע והרכיב רשימת המלצות ארוכה שבה כיכבו כמה ממסעדות היוקרה של העיר - רפאל, מול ים ויועזר בר יין. וכמובן, אורי שניידר השיב לאוט: "אנה, הרגישי חופשי ליצור איתי קשר כשאת מגיעה לעיר. מתוכננות הרבה מסיבות טובות ואת מוזמנת להצטרף, כמובן".
פגשתי אותה בלובי של הילטון בשבת שעברה, יום לפני סיום הביקור שלה בתל אביב. אוט, בהירת השיער, הרכיבה משקפי שמש כהים וגדולים, לבשה שמלה קצרה ועמוקת מחשוף וצעדה על עקבי סטילטו גבוהים. כשהתיישבה מולי הבחנתי שהתיק שלה הוא מתוצרת פראדה והארנק של איב סן לורן.
"סיסי, החברה הבלונדינית והיפה שלי מברלין, כל הזמן ניסתה להכניס אותי ל-ASW", סיפרה אוט כיצד הצטרפה לעולם הקטן. "היא היתה משתמשת בו כשהיא נסעה לפה ולשם, וכל הזמן בדקה את ההודעות שלה והזמינה אנשים מכל מיני מקומות בעולם להיפגש כשהם הגיעו לברלין. בשלב כלשהו שאלתי אותה 'מה לעזאזל את עושה שם כל הזמן?' חשבתי שזו איזו מין פלטפורמה לרווקים שרוצים להכיר אנשים חדשים אבל היא אמרה שזה לא העניין. בהתחלה חשבתי לעצמי 'אלוהים, הדבר הזה נראה כמו מועדון פסאודו-אקסקלוסיווי של ילדים מפונקים', אבל חברה שלי פנתה לכמה מהחברים שלה כדי שימליצו עליה, ושלחה את ההמלצות למישהו שהחזיק בזכות להזמין לרשת אנשים מבחוץ וביקשה שיזמין אותי. ואז, יום אחד, קיבלתי ממנו במייל הודעה שאומרת שאני מוזמנת ל-ASW. הרבה זמן לא עשיתי עם זה שום דבר ובסוף, החברה לחצה עלי יותר מדי, אז פתחתי לעצמי חשבון".
לדברי אוט, בהתחלה לא קרה שום דבר, אבל כעבור כמה חודשים, כשעמדה לנסוע למדריד, היא פירסמה הודעה בפורום, שבעקבותיה נפגשה שם ערב ערב עם השמנה והסולתה של העיר. "מאוחר יותר קרה אותו הדבר גם בברצלונה ועכשיו זה ככה גם בתל אביב, פגשתי פה כבר שני אנשים", היא אומרת, לא מודעת לכך שהסתננתי אל הרשת כסוס טרויאני.
אוט משתמשת ברשת בעיקר כשהיא מגיעה למקומות חדשים. "בהתחלה אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שדבר כזה באמת עובד, כי למה שמישהו יעשה את זה בחינם, אבל העניין הוא שזה עובד. כשרציתי לעבור מברלין למינכן פירסמתי הודעה באיזה פורום באינטרנט הרגיל, וביקשתי כמה המלצות על העיר ועזרה בחיפוש דירה. היו כמה אנשים שכתבו לי חזרה ורצו לחבר אותי למישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו, אבל כמה ימים לפני שבאמת עברתי לעיר שמתי הודעה ב-ASW", היא מספרת בהתרגשות. "מיד יצר איתי קשר בחור יפני שבדיוק עבר לעיר משווייץ, והוא אמר לי שלדעתו לבעל הבית שלו יש עוד דירה שהוא היה שמח להשכיר. למחרת ראיתי את הדירה ושבוע לאחר מכן כבר נכנסתי אליה. רוב האנשים מחכים בתור חמש או שש שנים כדי להיכנס לדירה כזו במיקום כזה, אבל בזכות ASW עקפתי את כולם".
לאוט, שמתגלית כטיפוס לא מתנשא בכלל, יש הסתייגות אחת: "בסופו של דבר, רוב האנשים שהכרתי דרך האתר מאוד מאוד דומים זה לזה. רובם אנשים עם חינוך בינלאומי ועם קשרים רבים מאוד. הם לנים באותם מלונות מעצבים, אוכלים באותן מסעדות טובות, קוראים אותם מגזינים. לדעתי רבים מאוד מהם, אני מעריכה שמשהו כמו 50%, מגיעים ממשפחות עם היסטוריה של כסף. הרבה מאוד אחרים הם בנים למשפחות עם כסף פחות ותיק, ויש מעט מאוד אנשים שעשו בעצמם את הכסף שלהם. הם מאוד דומים".
ולמרות ההסתייגות, כשאני שואל אותה למה לא יכלה למצוא אנשים חביבים והמלצות טובות באתרים אחרים או ברשתות חברתיות אחרות, היא מסתכלת עלי במבט מופתע. "בחיים לא הייתי חושבת לעשות דבר כזה באינטרנט הרגיל, לאנשים ב-ASW יש קלאסה".
ענישה קתולית
הקלאסה היא זאת שמביאה מפרסמים, והם מביאים את הכסף. נכון להיום עומדים בפני ASW שלושה אתגרים גדולים: שמירה על הכנסות, שמירה על אקסקלוסיוויות ובעיקר שמירה על רלוונטיות מול פייסבוק, שהפופולריות שלה מרקיעה שחקים וששוויה מוערך כרגע בכ-15 מיליארד דולר. ככל שבסיס המשתמשים של ASW הולך וגדל (ווכטמייסטר רוצה להגיע לפחות ל-2 מיליון חברים בסופו של דבר) על הרשת לבדל את עצמה מהמתחרות, ועדיין למשוך מפרסמים.
שיטה אחת היא שימור של משמעת וקלאסה, באמצעות המשטור הפנימי הקשוח של הרשת. שבעה וובמאסטרים פרושים באזורי זמן שונים בעולם ומפקחים מקרוב על ההתנהגות ברשת. בנוסף, כנהוג ברשתות רבות, כל משתמש יכול להקליק בכל רגע על כפתור שעליו כתוב "דווח על ניצול לרעה", וכך ליידע את הוובמאסטרים בבעיה התנהגותית. "אם למשל מישהו בונה לעצמו רשימה של 200 בחורות יפות וחושב שהוא נמצא במייספייס", אומר ווכטמייסטר בבוז מופגן, "אנחנו נראה בכך התנהגות לא נאותה".
המפקחים הקוסמופוליטיים של ASW לא רק דואגים לכך שבאתר לא יופיעו פרופילים פיקטיוויים, שמשתמשים רשומים לא יעבירו את החשבונות שלהם לאנשים אחרים ושתוכן הודעות שמופיעות בפורומים של האתר לא יודלף החוצה, אלא הם גם מענישים משתמשים שסרחו. אם, למשל, בלהט התיאור של המסיבה האחרונה בטנריף יאמר מישהו ש"האירוע היה משהו בן זונה" או שההשקעה במלונות בוטיק במזרח אירופה היא "מחורבנת", הוא יוזהר על ידי אחד הוובמאסטרים. כל שימוש נוסף במלים מסוג זה יגרור הטלת סנקציה קשה.
"אני זוכרת שכתבתי פעם הודעה בפורום והשתמשתי בה במלה 'שיט' או 'פאק', לא זוכרת כבר באיזה הקשר", מספרת אוט. "לא הרבה זמן לאחר מכן קיבלתי מסר שההודעה שלי לא נשלחה בגלל שהשתמשתי במלה הזאת. מנהל הרשת כתב לי שאם אני אשתמש שוב במלה כזאת אני אזרק מהרשת. הרגשתי כאילו אח גדול צופה עלי. חשבתי שהרעיון הזה שהם לא רוצים ש-ASW יהיה כמו שאר האינטרנט הוא מאוד מצחיק, ולמען האמת די בא לי לעשות את זה שוב ולראות מה יעשו לי, אבל נראה לי שאני אעשה את זה רק אם אני בלאו הכי אהיה על סף עזיבה של ASW".
סנקציה נפוצה יותר ומשפילה יותר מהגליה לצמיתות, היא העברת המשתמש לפורגטוריום הווירטואלי של האתר. בדומה למקום האפל שבו מטוהרות הנשמות החוטאות על פי הדת הקתולית, יש באתר מקום הנקרא A Big World. ללא התראה מוקדמת, ומבלי שיידע מתי יסיים לרצות את עונשו, מוצא את עצמו המשתמש שלא כיבד את חוקי הקהילה בלימבו מוזר; הממשק התכלכל של האתר משנה את צבעו לירוק, לוגו חדש מופיע בחלקו העליון והגישה לחברים מהעולם הקטן ולפורומים הרגילים נחסמת בפניו. תקופת הצינון, שבסיומה אמור הסורר להיות מאולף להפליא ולהבין שב-ASW יש חוקים שונים מאוד מאלו שקיימים באתרי האינטרנט ה"רגילים", יכולה להימשך ימים, שבועות או חודשים. "זו סנקציה מרושעת למדי ואנחנו מפעילים אותה מההתחלה", אומר ווכטמייסטר בקרירות.
אך נראה שהקוד ההתנהגותי הזה גורם לכל האצולה הזאת להרגיש בנוח, והיכן שהאצולה מרגישה בנוח יש כסף ומפרסמים כמו יהלומי לבייב, רובר ומרצדס. "הדרישה לשירות כזה היתה מאוד גדולה, אבל לא הבנתי שמאות אלפי אנשים יצטרפו, ולא הבנתי שאפשר יהיה לעשות כל כך הרבה כסף מפרסום באינטרנט", אומר ווכטמייסטר. לדבריו, רק בשלב מאוחר יחסית, הבין ש"אנחנו יושבים ממש במכרה זהב. אין גם הרבה אתרים שבהם משתלם לפרסם מותגים כאלו. יש האתרים של העיתונים המובילים כמו 'ניו יורק טיימס' או 'אקונומיסט' ויש את פורבס דוט קום ואת סטייל דוט קום, אבל אנחנו נמצאים בעמדה מעוררת קנאה כי יש לנו פלטפורמה חזקה שמאפשרת למפרסמים שלנו להגיע בדיוק אל קהל המטרה שלהם".
השאלה היא אם קהל המטרה ישאר נאמן לאתר. באחרונה, מאשרים אוט ושניידר, פותחים הרבה ממשתמשי ASW פרופילים גם בפייסבוק. הוא אמנם אינו יוקרתי במיוחד, אבל הוא מציע הרבה מאוד אפשרויות אחרות. יזם ההיי-טק, ג'ף פולבר, שהקיץ החל לערוך בישראל מסיבות פייסבוק כדי שחבריו הווירטואליים יוכלו להכיר אלה את אלה, נהנה להדגים את ההבדל בין האתרים בעצם שיטת הראיון איתו. הוא בניו יורק, אבל אנחנו לא משוחחים בטלפון. פולבר החליט לדבר איתי בווידיאו-מייל - הודעת וידיאו שהוא משאיר לי בתיבת ההודעות בפייסבוק. "אתה רואה? כאן בפייסבוק, בניגוד ל-ASW, וידיאו עובד", הוא אומר בחיוך בפתח הסרטון שלו.
"ההבדל העיקרי בין ASW לפייסבוק הוא רלוונטיות", אומר פולבר, "ל-ASW היה הרגע שלו, אבל הוא הפך ללא רלוונטי עבורי, כשרוב חברי משם עברו לפייסבוק. תראה, יש לי בפייסבוק 3,200 חברים ו-1,000 מהם שייכים לרשת הישראלית. יש לזה כוח אדיר. אני מאוד אוהב את האפשרויות שיש ב-ASW לאנשים שנוסעים הרבה, ויצא לי באמת פעם להשתמש בשירות שלהם כדי למצוא מלון בסן פרנסיסקו, אבל עבורי זה מקום שאני עובר בו כדי להשתמש בשירות מסוים. מאז שעברתי לפייסבוק לפני כמה חודשים, ASW הוא כבר לא מקום שאני חי בו".
למשתמשי ASW שחוששים מרשתות חברתיות פתוחות, מציע פולבר "להשיג לעצמם חיים", ומסביר שהם כנראה לא הבינו את הקונספט של פייסבוק אם הם לא יוצרים לעצמם קשרים חברתיים אמיתיים. "יש כאן תחושה קהילתית אדירה, אני משתמש בהודעות פה כמו באס-אם-אס גלובלי. זה יקום חי עם אינטראקציה תמידית של אנשים, שלעומתו ההרגשה היא ש-ASW מת. עם הממשק שלהם אף פעם אי אפשר לדעת - אולי יש בו אנשים אונליין, אולי לא... כך או כך אין בו חיוניות. ASW מילא צורך מסוים, אבל הוא תמיד היה ברמת המיקרו. כאן, בפייסבוק, אנחנו מדברים על רמת המאקרו". אם ווכטמייסטר היה שומע אותו, הוא בטח היה משיב שזו בדיוק הכוונה.
asmallworld היא רשת חברתית לצעירים מצליחנים בלבד - אם אין לכם חברים שרשומים בה - תישארו בחוץ
שחר סמוחה
1.11.2007 / 10:30