שלב נוסף בדרך למגדלי כיכר המדינה: שתי קבוצות הגישו הצעות לביצוע הפרויקט

אלקטרה בנייה בשיתוף עם אשדר, ודניה סיבוס בשיתוף א.דורי, הגישו הצעות לבניית שלושת המגדלים בכיכר המדינה. בהתאם למסמכי ההזמנה, לוחות הזמנים להקמת הפרויקט עומדים על ארבע שנים ממועד הוצאת היתר בנייה כאשר שלושת הבניינים צריכים להיבנות במקביל. אלקטרה מעריכה את היקף ההשקעה הנדרש בכ-1.3 מיליארד שקל.



את המכרז הוציאו בעלי הקרקע באמצעות עו"ד יהושע חורש ממשרד ש. הורביץ ושות', אשר מונה מטעמם להיות מנהל הקרקע. חורש, בשיתוף שישה נציגים של בעלי הקרקע, יבחנו את ההצעות וצפויים לבחור את הזוכה בעוד כחודשיים - לאחר בדיקה וניהול משא ומתן עם המציעים.



על הקרקע, בשטח 27 דונם, ישנה תוכנית קיימת לבניית שלושה מגדלים בני 25 קומות כל אחד, הכוללים 387 דירות, 4 קומות של חניון תת קרקע ולמעלה מעשרת אלפים מ"ר של שטחי מסחר.



ועד בעלי המגרשים של הכיכר, בשיתוף עם עיריית תל אביב, הגישו תיקון לתוכנית בנייה עירונית (תב"ע) הקיימת שתבטל את קומות הקניון המסחרי. דני גולדשמיד, יו"ר ועד בעלי המגרשים, מספר כי "הוועד הולך על מהלך למניעת הקמת הקניון ולהחליפו בשטחי מגורים. על מנת ליצור קניון מעל הקרקע, צריך להגביה את כל הכיכר בשמונה מטר ואת זה אנחנו מנסים למנוע".



תוכנית זו אושרה בשנת 2003, ובעלי הדירות והחנויות במעגל החיצוני של כיכר המדינה הגישו נגדה - רובם באמצעות עו"ד צבי שוב - תביעות פיצויים מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל באביב, בכ-250 מיליוני שקלים.



לטענת בעלי הנכסים המסחריים במעגל החיצוני, הקמת מרכז מסחרי מודרני בסמוך לחנויותיהם עלולה לפגוע בעסקיהם. בין היתר, טוענים בעלי הדירות כי הקמת מגדלי המגורים הגבוהים בכיכר תגרום לירידה בערך של נכסיהם בגלל חסימת הנוף והגדלת הצפיפות באזור.



לאחר שהוועדה המקומית דחתה את התביעות, הוגשו עררים לועדת הערר המחוזית בתל אביב. זו החליטה למנות את שמאי המקרקעין שאול רוזנברג כשמאי מכריע, שיקבע אם נגרמה פגיעה ומהו גודלה.



בתב"ע החדשה, שאותה מקדם ועד בעלי המגרשים, מתוכננים שלושה מגדלי מגורים בני 40 קומות כל אחד הכוללים 387 דירות וחנייה תת קרקעית וללא קומות מסחר. "היה ותוך חצי שנה התוכנית של שלושה מגדלים לא תעבור בגלל סיבות טכניות של מנהל התעופה ומשרד הביטחון נעבור לאופציה יותר נמוכה של צמדי מגדלים של 29 קומות ללא שטחי מסחר", מציין גולדשמיד. "אלו יהיו מגדלי יוקרה ירוקים הראשונים בארץ עם פתרונות ירוקים ופארק".



נכון למועד הגשת ההצעות עדיין לא הוגדרו לוחות זמנים להוצאת היתר בנייה, אבל גולדשמיד מעריך כי "אפשר יהיה להתחיל בהוצאת היתרי תוך שנה וחצי שנה לאחר מכן, בסבירות הגיונית, יהיה אפשר לחפור בכיכר המדינה".



גולדשמיד מציין כי "הפרויקט כמעט כולו מכור, 95 אחוזים מבעלי הקרקע יחזיקו את הדירות. ביקשנו מהקבלנים הצעות לשירותי בנייה ולא עסקת קומבינציה. בגלל ריבוי בעלי הקרקע (150 בעלים) מעט דירות יצאו לשוק החופשי. אנחנו מעריכים ששווי הבנייה יעמוד על 150 מיליון דולר. את הפרויקט יממנו בעלי הקרקע באמצעות הלוואות מהבנק. שני בנקים כבר התעניינו בפרויקט, בנק הבינלאומי בשיתוף פגי ובנק הפועלים".



ההיסטוריה של כיכר המדינה מתחילה עוד לפני קום המדינה. "סבא שלי קנה חלק מהמגרשים בשנת 42', שכבר אז היתה תוכנית לבנות את הכיכר אבל במשך 65 שנים עדיין לא בונים אותה" מספר גולדשמיד.



בסוף שנות השישים נבנה השלב הראשון של הפרויקט, שהוא המעגל החיצוני של כיכר המדינה. אולם השלב השני, פנים הכיכר, שבו היו אמורים להיבנות 27 בניינים בני 11 קומות כל אחד, מעולם לא נבנה.



ראש העיר תל אביב דאז, שלמה להט (צ'יץ), רצה להפקיע את הקרקעות לטובת הקמת פארק ציבורי, אך באמצע שנות השמונים קבע בג"ץ שתמורת ההפקעה ישולמו פיצויים בגובה עשרות מיליוני דולרים. משרד הפנים לא אישר את ההוצאה הכבדה מקופת העיר הדלילה ומאז פועלים בעלי הקרקע לממש את הבנייה.