זה ירוק? ירקרק? או פשוט בטון מזוין?

מאת שני שילה



רק לפני רגע עדיין היה נדמה שהאדריכלות האקולוגית היא עניין אזוטרי. כזה
שמצטמצם לבתי בוץ או קש ולמשוגעים לדבר שלא אכפת להם להקים את אותו קיר חמש פעמים
ברציפות רק משום שירד גשם.



כבר לא. האקולוגיה הגיעה גם לאדריכלות, והיום העיסוק
באדריכלות ירוקה הוא לא רק אופנתי ולוהט, הוא גם נתפס כסקסי, עד כמה שהפרדת
מערכות ביוב יכולה להיות כזאת.



אבל היום לא מדובר בבתי בוץ וקש. שיטות הבנייה
האלטרנטיביות האלה אמנם לא נעלמו, הן עדיין קיימות. אבל הן מיועדות למיטיבי לכת.
כל השאר מיועד לקהל רחב יותר ובעצם לכולנו, ו"כל השאר" הזה פירושו מבנים ירוקים
שנהנים ממראה עדכני ואורבני. בעצם, זה הבית שתמיד חלמנו עליו, רק בגרסה ירוקה
שעושה לסביבה טוב יותר.



איך מזהים בית ירוק כשרואים אותו? לא מזהים. כי מה ששונה כאן הוא בעיקר
הטכנולוגיה. יש אמצעי מיזוג אוויר המשתמשים בהפרשי הטמפרטורה בין הקרקע לסביבה
וחוסכים כך בחשמל לחימום או קירור, ויש תעלות המחדירות אור יום לתוך החללים. יש
לוחות קיר המשמשים כתאים סולאריים, ויש גם מגרשי חנייה הנבנים מחומרים חדישים
ומאפשרים חלחול של מים.



בניו יורק כבר נבנו מבנים כאלה - על אחד מהם חתום אדריכל העל נורמן פורסטר -
והביקוש (והמחירים) הגבוה גרם למגזין "פורבס" להכריז כי המרכיב הירוק מעלה את
התשואה על נדל"ן.



ראש העיר מייקל בלומברג רוצה הרבה יותר מהירוק הזה והכריז על
יעד של 25 שנה להפיכת העיר לירוקה. בניו אורלינס מוקם פרויקט ירוק במסגרת שיקום
העיר והשחקן בראד פיט מעורב בו (וגם מקריין לסדרה בנושא אדריכלות ירוקה). הרחק
משם, באבו דאבי, נבנה רובע ירוק, ובין לבין מביאים יזמים את הירוק אל מדינות
נוספות, בשעה שידוענים מנדבים את שמם לקידום העניין.



אפשר להסתכל על המגמה הזאת כעל חלק מהיסטריה כללית, כעוד טרנד חולף עם מנת
הידוענים שלו. זה אפילו מפתה. אבל הסימנים מראים שהיא כאן כדי להישאר. אחד
מהסימנים האלה הוא שהטרנד כבר ג?בה בתקן LEED - (Energy and Environmental Design
Leadership in).



חיסכון באנרגיה, חיסכון במים ומחזורם, שימוש בחומרי בנייה
מתאימים, רצוי ממוחזרים, בריאים וניתנים למחזור חוזר, דאגה לסביבת המבנה, הן
מבחינת בריאותית והן מבחינת האתר - אלו חמש הנקודות המרכיבות את LEED ועליהן
מקפידים בבנייה הירוקה", מפרט האדריכל יפתח הררי, הבעלים של משרד הנושא את שמו
ומרצה במכללת אריאל, המתמחה באדריכלות ירוקה.



באנגליה עשו עוד צעד ועיגנו את התקן שלהם בחוק. מאז אפריל השנה הבנייה הירוקה
כבר אינה תלויה שם במצב הרוח של היזם אלא ניצבת על יסודות מוצקים. ובצדק. ענף
הבנייה נחשב למזהם גדול ולאחד האחראים הגדולים למשבר הסביבתי.



מחקרים שנעשו
בארה"ב מלמדים שתפעול בניינים צורך 40% מכלל האנרגיה במדינה, משתמש ב-71% מסך
החשמל ואחראי ל38%- מסך כל פליטת הפחמן הדו חמצני. על פי אותם מחקרים, שינוי
משמעותי בתכנון הבניינים עשוי להוריד את היקף צריכת האנרגיה בכ-15%.



ירוקים בתחום



ובישראל? אצלנו יש המון גוונים לירוק - אף אחד מהם לא עמוק מדי - וכל אחד
בוחר את מה שמתאים לו או עושה את מה שהוא יכול לעשות. יש אדריכלים שמציעים
ללקוחות פרטיים למקם את הפתחים של הצמוד-קרקע שלהם במיקום משופר וליצור כך מבנה
חסכוני באנרגיה בלי להוציא יותר מדי כסף.



אלא שלבנות צמוד קרקע אקולוגי בפרבר זה
בכלל אוקסימורון: הפרברים הרי אינם אקולוגיים מעצם הגדרתם, וגם לא מיותר לתהות
איזה ערך יש לחיסכון באנרגיה בתפעול הבית אם בעליו מבלה את ימיו באוטו ושורף דלק
בפקקים כדי להגיע לעבודה במרכז.



וזה עוד הרע במיעוטו. כי יש אדריכלים שמציגים דווקא את מגדלי היוקרה כביטוי של
בנייה ירוקה, בטיעון שטביעת הרגל שלהם קטנה יותר. אז נכון שמגדל יוקרה עם עשרות
דירות עדיף על עשרות בתים בפרבר, אבל מגדלים ישראליים כדוגמה לבנייה ירוקה?



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון נובמבר של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250