הנוסעים בטיסת ישראייר מאילת לנתב"ג ישבו במקומם בדממה, מחכים במתיחות שהכל יסתיים בטוב. כשהכל נגמר, והם יצאו מהמטוס ללא פגע, עדיין לא נודע להם כי הם חבים את חייהם לקברניט ערני במיוחד - שלולא הוא, אסון תעופתי עלול היה להתרחש.
התקרית החמורה, שבה מטוס של ישראייר כמעט התנגש על המסלול במטוס של חברת יורופלייט, שיצא מנתב"ג בדרכו לאיטליה, היא לא סופו של הסיפור. למעשה, זו רק ההתחלה - קצה הקרחון של המצב העגום של בטיחות הטיסה בישראל.
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ערך בינואר מבצע ביקורת בישראל, שבסופו נחשפו ליקויים חמורים מאוד בענף התעופה. באחרונה פירסם הארגון את דו"ח הביניים, ובקרוב מאוד הוא אמור לפרסם את הדו"ח המלא. נראה כי הדו"ח עלול לגרום נזק כלכלי ותדמיתי, מכיוון שהוא מציג נתונים מעוררי חשש, המציירים את ישראל כמדינה שלא בטוח לטוס אליה וממנה.
המפקח גאדג'ט
הביקורת של ICAO חייבה את רשות התעופה האזרחית להתחיל לפעול, והיא הכינה תוכנית לרפורמה רחבת-היקף, שאמורה להתבצע בשנים הקרובות (ראו מסגרת). בינתיים, המצב בשטח רחוק שנות-אור משינוי חיובי.
דו"ח הביניים של ICAO מציג שורת ליקויים ובעיות כמעט בכל גופי התעופה בישראל. רשות התעופה האזרחית, שאמורה לפקח על גופים כמו רשות שדות התעופה, חברות התעופה והתעשיות האוויריות, אינה עושה זאת. יתרה מכך, מתברר מהדו"ח כי לרשות האזרחית אין סמכויות חוקיות שיאפשרו לה להטיל סנקציות על הגופים שנתונים תחת פיקוחה.
צוות המבקרים הבינלאומי גילה גם מחסור בתוכניות הדרכה והשתלמויות מקצועיות, בעיקר לבעלי תפקידי פיקוח על ענף התעופה ברשות התעופה האזרחית. הביקורת חשפה כי זה חמש שנים מפקחים לא עברו הדרכות והשתלמויות מקצועיות כנדרש.
התמונה שחשף ICAO לא חידשה רבות למי שעקב בשנה האחרונה אחר המתרחש בשמי נתב"ג. בפברואר כמעט התנגשו, הפעם באוויר, מטוסי נוסעים של חברת איבריה ואל על. "האירוע מוגדר תקרית חמורה, של כמעט התנגשות בגובה נמוך, בין שני מטוסי נוסעים שהכילו יחד 337 איש. האסון נמנע כ-20 שניות לפני שהתרחש, בזכות התגובות המיידיות והנכונות של שני צוותי הטייסים ופקח המגדל", כתב חוקר תאונות אוויריות ראשי במשרד התחבורה, יצחק רז.
הדו"ח שהוגש לשר התחבורה חודש לאחר האירוע חשף ליקויי בטיחות טיסה חמורים וציוד מיושן בנתב"ג. לפי הדו"ח, בעוד שכסף רב הושקע בהקמת נתב"ג 2000, לא הושקעו כספים בשיפור מסלולי הנחיתה ומגדל הפיקוח.
עוד כתב רז בדו"ח כי הזנחת הטיפול בתשתיות בנתב"ג מגיעה עד כדי "פגיעה ממשית בבטיחותה" של התעופה האזרחית, וכי ניכרת "מגמה ברורה של עלייה בכמות אירועי הבטיחות במרחב ובמידת חומרתם". רז ציין כי התקרית בפברואר "אינה אירוע חד-פעמי וחריג, אלא אירוע המצטרף לשורת אירועים - רובם ככולם תוצר של תנאי הרקע במרחב שדה התעופה".
ליקוי נוסף שעליו הצביע הדו"ח הוא הסתמכות על פקחי טיסה יוצאי חיל האוויר. לטענת הדו"ח, פקחים אלה מתקשים להפנים סטנדרטים ודפוסי חשיבה המתאימים לתעופה אזרחית בינלאומית, למרות הכשרתם. בעקבות דו"ח רז מינה שר התחבורה, שאול מופז, ועדה ציבורית בראשותו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') עמוס לפידות, לבחינת התעופה האזרחית בישראל.
מי אמר חירום ולא קיבל?
בזמן שוועדת לפידות שקדה על הכנת הדו"ח, התרחשו בנתב"ג עוד כמה אירועים שהגבירו את החשש מפני אסון תעופה. שניים מהם התרחשו במטוסי נוסעים של אל על.
במארס פונו 123 נוסעי החברה במגלשות חירום מהמטוס, בשל ריח חריף של עשן שעלה ממנו כשעמד להמריא מנתב"ג לציריך. סמנכ"ל המבצעים של אל על, קברניט ליאור יבור, הסביר כי בבדיקה ראשונה התברר כי המטוס, מדגם בואינג 737, עבר באותו סוף שבוע טיפול שטיפת מדחסים במנועיו, ושאריות החומר גרמו כנראה לריח החריף.
משרד התחבורה הקים ועדה מיוחדת לבירור נסיבות האירוע, שבראשה עמד רז. דו"ח הביניים שחיבר גילה מצב חירום שלא הוכרז, תקשורת לקויה בין צוות הטיסה למגדל הפיקוח ודיילים לא מתפקדים.
אירוע נוסף התרחש ביוני, עת הוכרז מצב חירום בנתב"ג בשל דיווח על ריח חריף של עשן בתא הטייס בטיסת אל על 396 ממדריד. על סיפון המטוס היו 144 נוסעים. כוחות כיבוי והצלה רבים הגיעו לשדה התעופה והמשיכו ללוות את המטוס, מדגם בואינג 767, בדרכו לטרמינל הנוסעים, גם לאחר שזה נחת בשלום. באל על הסבירו כי ריח העשן נגרם כתוצאה מקצר חשמלי במערכת הקירור של מכשירי המטוס.
כמו כן, באפריל כמעט יורט מטוס של חברת התעופה האמריקאית קונטיננטל איירליינס, לאחר שהקשר אתו אבד כ-54 קילומטר מחופי ישראל.
פקח בשטח, לא צריך טובות
כל האירועים האלה אמנם דווחו בתקשורת, אך היו מי שלא התקשו כלל לצפות אותם ולמפות את הגורמים להם. הבעיות שהוצגו בדו"ח של ICAO היו מרכיבים קבועים בחיי היומיום של האנשים בשטח - פקחי הטיסה בנתב"ג.
בתחילת אפריל הגישו פקחי הטיסה מסמך חסוי לגבי אופיר, אז מנכ"ל רשות שדות התעופה. במסמך הפנימי הזהירו פקחי הטיסה כי מצב הבטיחות החמור במרחב הפיקוח האווירי בנתב"ג מסכן את התעבורה האווירית לישראל וממנה. הם פירטו שורה של תקלות וליקויים במרחב ודרשו "טיפול בהול בבעיות", כהגדרתם.
"בשנים האחרונות התנועה גדלה והמרחב, שאינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים, הולך ומצטמצם", כתבו הפקחים. כיום ישנה תנועה של עשרה מיליון נוסעים בשנה בנתב"ג, ובעתיד הוא אמור לקלוט כ-16 מיליון נוסעים בשנה. הפקחים הדגישו כי "אין מספיק מרחב להטיס את כל הנוסעים בבטחה, ובטח לא את 16 מיליון הנוסעים שיטוסו כאן בעתיד".
במסמך נכתב עוד: "למרות השיפורים הטכנולוגיים שהוכנסו בשנים האחרונות, קצב השיפור אינו עומד בפחת ובבלאי, ובטח לא בקדמה הטכנולוגית. הביורוקרטיה ברשות שדות התעופה הורגת אותנו. אנחנו חוששים שבסוף מישהו באמת ייהרג. אנחנו רוצים להיות פקחים מצוינים אבל לא יכולים. אנו זקוקים לכלים כדי לעמוד במשימה הקשה".
דוגמה בולטת שציינו הפקחים במכתבם היא מגדל הפיקוח - שלטענתם, קומתו הראשונה נבנתה במקור לשתי עמדות פיקוח בלבד, אך כיום עובדים בעמדה בין ארבעה לחמישה פקחים בו בזמן.
כתוצאה מעומס הפקחים "יש רעש בלתי נסבל, תוכניות טיסות שעפות לכל עבר, עשרות מסכי טלוויזיה שמסתירים את מרחב הראייה וחוסר בקשר עין ישיר עם רחבות החנייה", נכתב. בנוסף, צוין, המגדל בנוי כך שבין החלונות ניצבות קורות ברזל עבות שמסתירות את הנתיבים ויוצרות שטחים מתים.
לטענת הפקחים, גם במסלולים שורר מצב בלתי נסבל המסכן את הנוסעים. הם ציינו כי בעקבות אירוע ב-2001, שבו מטוס עלה על מסלול שגוי בעת ערפל, גובשה המלצה לרכוש מכ"מ קרקעי. ואולם למרות ההמלצה, דבר לא נעשה בעניין.
הידרדרות זוחלת
אם לא די בכל אלה, במאי השנה החלו להפריע לתעבורה האווירית גם שידורי רדיו פיראטיים. מסמך פנימי חסוי של ועדת לפידות חשף כי אם היתה מתרחשת הפרעת תקשורת פיראטית בזמן אירוע הבטיחות שאירע בפברואר, מאות נוסעים ואנשי צוות היו עלולים להיהרג.
"מצב בטיחות התעופה בישראל קשה, וימשיך להידרדר אם לא יינקטו פעולות נמרצות ובהקדם", הזהירה הוועדה הציבורית בדו"ח שהתפרסם באוגוסט. עוד נטען בדו"ח: "המצב הנוכחי הוא תוצאה של הידרדרות זוחלת הנמשכת עשרות שנים".
כמו כן, הוסבר בו כי הבעיות העיקריות הן "יכולת תפקוד לקויה מאוד של רשות התעופה האזרחית", חוק טיס לא רלוונטי, מערך התקנות אקראי ולוקה בחסר, פגמים, אילוצים ומגבלות בנתב"ג, וצפיפות קשה במרחבי האוויר המשמשים את התעופה הצבאית והאזרחית.
עוד לא יבשה הדיו של המלצות הוועדה הציבורית, וכחודש אחר כך הגיע תורו של דו"ח חמור נוסף, הפעם פרי עטו של צוות מומחים מרשות התעופה הפדרלית של ארה"ב (FAA). הצוות הוזמן באישורו של השר מופז כדי לייעץ לשלטונות בנוגע לשיפור בטיחות הטיסה בישראל (ראו מסגרת).
מופז ורשויות התעופה בישראל אמנם אימצו את כל המסקנות של ועדות הבדיקה השונות, אלא שתוכניות לחוד ומעשים לחוד. הניסיון מוכיח כי על אף שכל הליקויים והבעיות היו ידועים זה שנים ארוכות, לא נעשה די כדי להבטיח את התעופה בשמי ישראל.
מ"מ מנכ"ל רשות שדות התעופה, שמואל קנדל, מסר בתגובה: "אנו מתייחסים לכל הדו"חות במלוא הרצינות, ומתוך כוונה ליישמם במהירות האפשרית. עם הדברים שכבר נעשו נמנה השיפור של מסלול ראשי בנתב"ג, שנחנך ביום רביעי השבוע.
"המלצה נוספת של ICAO שאנו מיישמים היא רצועת בטיחות שממוקמת בהמשך המסלול הראשי. עם הפעלתו של המסלול הראשי תופעל גם מערכת לזיהוי קונפליקטים בין כלי רכב ומטוסים על המסלול. בחודש הקרוב אנו עומדים להקים אזור בטיחות נוסף במסלול אחר.
"בנוסף, פירסמנו מכרז לרכישת מכשיר ILS, המסייע לנחיתה בעת ראות לקויה. המכשיר יהיה מוכן להפעלה בקיץ 2008. כמו כן, אנו נתונים בשלבים מתקדמים של תוכנית לשיפור רמת פקחי הטיסה".
"בתוך שנה בטיחות התעופה בישראל תעלה בעשרות מונים"
למרות ממצאי הדו"ח של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO), המונה ליקויים רבים, ישראל עדיין ממוקמת מתחת לממוצע התאונות בעולם - כך אומר מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן בהתייחסו לכתבה זו. עם זאת, סיטרמן מציין כי "הדו"ח מהווה מבחינתנו תוכנית עבודה, רשימת מטלות שאנחנו מתכוונים לבצע. אני מעריך שבתוך שנה בטיחות התעופה בישראל תעלה בעשרות מונים לעומת המצב כיום. בתוך שלוש שנים נביא את ישראל למצב שבו היא תהיה בין המדינות המובילות בבטיחות טיסה".
האם ננקטו פעולות אופרטיוויות בעקבות מחדלי השנה האחרונה?
"במארס 2007 ניתנה הנחיה לגבי אופיר, שהיה אז מנכ"ל רשות שדות התעופה, להקצות קרן של 50 מיליון שקל ולהכין תוכנית מיידית לשיפור איכות התעופה בנתב"ג. עד אוגוסט 2007 אופיר לא הגיש תוכנית עבודה, ועל הבסיס הזה, בין השאר, נוצר הקרע איתו.
"מעבר לזה, בעקבות דו"ח של המומחה לחקר תאונות יצחק רז הזמנו מומחים מרשות התעופה הפדרלית של ארה"ב (FAA) כדי שייתנו לנו סקירה על מצב התעופה בישראל. הצווה שהה פה שבוע, והוא אמור להגיש לנו בנובמבר המלצות לשיפור הבטיחות בנתב"ג, תוך התחשבות בתנאים המיוחדים במקום".
כלומר, מלבד התוכניות והבדיקות עוד לא נעשה דבר.
"אי אפשר לתכנן שינויי מסלולים ללא התאמה לשטח. יש צורך לתכנן מסלולי נחיתה והצבת מכשירים לנחיתה אוטומטית בתיאום עם חיל האוויר וגורמים בינלאומיים, ולשם כך פנינו ל-FAA, הגוף הבכיר בעולם בתחום. מלבד זאת, השר מופז ביקש לצאת למכרז לרכישת מכשיר שמאפשר את הנחיתות האוטומטיות. מעבר לזה, נעשות פעולות רבות שישפרו את הביטחון".
בכל זאת, כרגע אין שום מניעה שיתרחשו שוב מחדלים אוויריים.
"ה-ICAO הציגו בפני את מכלול הליקויים, אך ציינו גם שהטייסים והפקחים - החומר האנושי - הם מהטובים בעולם, ויש להם יכולת להתגבר על המכשולים ולתת בטיחות טיסה. זה לא אומר, כמובן, שלא צריך להסדיר את היחסים עם חיל האוויר ולתקן את מה שדורש תיקון".
הבעיות שמציינים כותבי הדו"ח לא היו ידועות קודם?
"כל הדברים האלה היו צריכים, אולי, להיעשות לפני שנתיים-שלוש. לא יכולתי לעשות זאת קודם כי לא הייתי פה".
סמוך על הרפורמה
הרפורמה ברשות התעופה האזרחית, שנועדה לענות על הבעיות שהעלתה הביקורת הנוקבת של ICAO, מתרכזת בעיקר בהקמת מבנה ארגוני חדש, בשינוי שכר העובדים ובמקורות התקציב. החוק החדש להקמת רשות תעופה אזרחית התקבל, ואושרו אגרות גבייה חדשות של הרשות. אגרות אלה, שהתקבלו מגורמי תעופה, הן בסך 25 מיליון שקל ויספקו מחצית מהתקציב החדש של הרשות. המחצית השנייה תגיע מתקציב משרד התחבורה.
נושאי המבנה הארגוני ושינוי השכר עדיין נתונים במחלוקת. תוכניתו של מנהל רשות התעופה האזרחית, אודי זוהר, כוללת 123 תקני כוח אדם במבנה הארגוני החדש - פי שניים ממספר העובדים במתכונת הישנה. בנוסף, מבקש זוהר לאפשר תשלום שכר גבוה יותר משכרם הרגיל של עובדי מדינה לבעלי תפקידים בכירים, כדי לגייס כוח אדם ברמה מקצועית גבוהה.
באנו, שמענו, יישמנו?
משרדי הממשלה השונים ורשויות התעופה החלו באחרונה לנקוט צעדים בעקבות מסקנות ועדות הבדיקה השונות בתחום התעופה, בפרט אלה של הוועדה הציבורית בראשותו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') עמוס לפידות.
ברשות שדות התעופה (רש"ת), בראשותו של היו"ר עובדיה עלי, אושר תקציב של 550 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, שיוקדש רובו ככולו לתחום הבטיחות. במשרד התחבורה הקימו המנכ"ל גדעון סיטרמן ומנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, צוות עבודה משותף להסדרת נושא המרחב האווירי. הוועדה החדשה, גם היא בראשות לפידות, תגיש את המלצותיה עד פברואר.
בנתב"ג שוקדים על התקנתה של מערכת תצוגת מכ"מ חדשה במגדל הפיקוח, בעלות של 12 מיליון שקל. המערכת החדשה נועדה לשפר את רמת בטיחות הטיסה באזור. גם המסלול הראשי בנתב"ג עובר שיפוץ ושדרוג, ואמור להיפתח מחדש בקרוב.
לאחר פתיחתו המחודשת של המסלול הראשי תותקן מערכת מכ"מ קרקעי חדשה, שנועדה להזהיר מחדירה בלתי מבוקרת של מטוסים וכלי רכב למסלולים. כמו כן, פקחי הטיסה בנתב"ג יזומנו לסדנאות רענון והדרכה.
צוות שרים בראשותו של מופז יבדוק כיצד אפשר לטפל בבעיית שידורי הרדיו הפיראטיים, שמסכנים את התעבורה האווירית לישראל וממנה. בנוסף, היחידה הארצית של המשטרה לפשיעה כלכלית תרכז ותגביר את האכיפה בתחום, ותנסה לפגוע בכיסם של עברייני הרדיו הפיראטי.
תצלום: ניר קידר
הכתובת כבר על הכנף: "מצב בטיחות התעופה בישראל קשה וימשיך להידרדר"; פקחי הטיסה: "אנחנו חוששים שמישהו ייהרג"
זוהר בלומנקרנץ
2.11.2007 / 9:00