מאת עמית בן-ארויה וענת ג’ורג’י
יהושע רזניק
גיל: 58
מצב משפחתי: נשוי + 3
מקום מגורים: מבשרת ציון
תחביבים: קריאה, מוסיקה קלאסית, מוסיקה ברזילאית מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 וכדורגל
ז'ק חן
גיל: 41
מצב משפחתי: נשוי + 2
מקום מגורים: תל אביב
תחביבים: טיולים בישראל ובחו"ל, סקווש, לא יכול לסיים את היום בלי לקרוא
זמן מה לאחר שעזב ברעש גדול את פרקליטות המדינה פגש במקרה עו"ד יהושע רזניק, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, את השופטת בדימוס שרה סירוטה. "איך החיים בשוק הפרטי אחרי כל כך הרבה שנים בשירות המדינה?" שאלה השופטת בדימוס את הפרקליט הפרטי.
"שונים מאוד", הוא ענה. "כשאתה תובע מטעם המדינה, בית המשפט מקבל את הצהרתך כמו שהיא וכמעט שאינו מערער עליה. לעומת זאת, כשאתה סנגור, אתה מרגיש כאילו אתה מתויג בחברה העבריינית. נשכרת".
"שני הצדדים אמורים להיות officer of the court, זו העבודה שלנו", מסביר רזניק בראיון ל-TheMarkerWeek עם שותפו, ז'ק חן. "אבל המאבק בין התביעה לסנגוריה אינו שוויוני. בית המשפט ממעט לתת קרדיט לנאשם. אמרתי אז לסירוטה, 'חזקת החפות מתה'. בכל מקום בעולם אדם הוא חף מפשע עד שהתביעה מוכיחה אשמה. פה זה הפוך. כבר ראיתי פסקי דין ששופטים אמרו בהם שהנאשמים לא הוכיחו את חפותם".
"בתור סנגור פרטי אתה שכיר חרב, להבדיל מחייל בצבא הוד מלכותה. אתה כבר לא מייצג רעיון נשגב", מוסיף חן. "לא רק זה, אלא גם שהפרקליטות היא זו שמכתיבה את הקצב ומחליטה מתי להגיש כתב אישום. אתה, כסנגור, רץ אחרי העגלה המשקשקת".
רזניק ממהר לחזק: "חודשיים לפני שימוע אתה, כסנגור פרטי, צריך לעבור על חומר שהפרקליטות דנה בו ארבע שנים. בכל מקרה, לשמחתנו, היחס אלינו טוב, כי באנו מהמערכת".
האמירות האלה אינן מובנות מאליהן כאשר מדובר במשרתי ציבור לשעבר, עובדי המערכת. עובדי מדינה ותיקים - גם אם יש להם ביקורת - אינם ממהרים בדרך כלל לירוק לבאר שממנה שתו, אבל רזניק וחן שונים.
רזניק, שהיה מועמד לתפקיד פרקליט המדינה, אינו מהסס להעביר ביקורת על כולם: על החשב הכללי, על היועץ המשפטי לממשלה, על פרקליטת המדינה, על מבקר המדינה, ואם היינו ממשיכים את הראיון הוא היה משפד עוד כמה פקידי ממשל בכירים.
יש מי שטוען כי רזניק מתוסכל מכך שלא הובטח לו בשעתו תפקיד פרקליט המדינה. אחרים מצביעים על האופי הג'ינג'י, שמטלטל את לשונו מעלה ומטה ומנטרל את הפוליטקלי קורקט שעורכי דין אוהבים לאמץ.
סופם של תיקי אדן החלון
רזניק וחן הולכים כבר 15 שנה יחד. חיפוש בגוגל מעלה לא פעם את שמותיהם צמודים זה לזה כזוג יונים. ההתחלה היתה בפרקליטות המדינה. רזניק היה הבכיר יותר, המנוסה. בתיק דרעי נוצרה ההיכרות עם חן, אז פרקליט צעיר ושאפתן. חן היה התלמיד, והוא אף מכנה עד היום את רזניק "מורי ורבי".
"בדצמבר 2000, כשהגעתי לגיל 50, פגשתי במקרה את יוסי ביילין", משחזר רזניק את הפרידה מהפרקליטות. "הוא אמר לי שאם אני רוצה לצאת לקריירה עצמאית, אני צריך למהר, כדי לא לאחר את הרכבת. אז יצאתי".
כשרזניק החליט לעזוב את השירות הציבורי, חן מיהר להצטרף אליו, ויחד הקימו השניים משרד עורכי דין פרטי - רזניק, חן ושות' - המתמחה בעבירות צווארון לבן. המשרד הגן בשנים האחרונות בין השאר על אתי אלון, על עופר גלזר, על אחד החוקרים הפרטיים בפרשת הסוס הטרויאני ועל טל יגרמן בפרשת פלד-גבעוני.
כשהקימו השניים את המשרד, כוונתם היתה שיעבדו כצוות על תיקים. המציאות וגודל התיקים אינם מאפשרים זאת, וכל אחד עובד על תיקיו הוא. בעידן של מגה-משרדים, המשרד הממותג והקומפקטי שלהם, שבו שבעה עורכי דין, מתמחה בליטיגציה (ייצוג בבתי משפט). השניים עוסקים רק בפלילים, ועו"ד יצחק יערי, שערק ממשרד יגאל ארנון, נותן את הפן האזרחי. "זו סינרגיה", מסביר חן לא בלי גאווה, "כי בצווארון לבן אנחנו עוסקים בדברים משיקים".
"סביבת העבודה של פרקליט בשירות המדינה היא קשה מבחינה פיסית", משווה רזניק את החיים בבניין משרד המשפטים המגודר ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים לנוף לים הנשקף מבניין אירופה-ישראל בלב תל אביב. "אין את הכיף של לצאת ולאכול בחוץ", הם נזכרים בעיר הבירה. כשהשניים אומרים "פיסית", הם מתכוונים גם להררי התיקים המציפים את משרד המשפטים - בלשכות, וגם במסדרונות ולצד החלונות ("תיקי אדן החלון"). אחת ההחלטות הראשונות של השותפים היתה שתפאורה כזו לא תהיה במשרדם ב"אזרחות".
היי-טק מול ירושלים הישנה
רזניק וחן משלימים זה את זה, דורות שמתמזגים: דור המייל ודור העט. רזניק אמנם יודע לקבל וגם קצת לשגר הודעות דואר אלקטרוניות, אבל מסמכים הוא כותב ביד (או מכתיב למזכירה). "היי-טק מול ירושלים הישנה", מגדיר זאת רזניק. המבוגר בין השניים הוא דווקא הבועט, השקול פחות, ואומר את דעתו במקום ומיד. חן זהיר יותר וחושש כיצד יתפרשו הדברים ואיך ינוסחו כותרות.
אחת השאלות הקלאסיות לסנגור היא מי מופיע בחלומו כלקוח ואת מי לעולם לא היה מייצג. לרזניק לא היתה כל התלבטות כשזינק עם חן להגן על הפרקליטה לשעבר ליאורה גלט-ברקוביץ' - מי שהדליפה את פרשת סיריל קרן לעיתונאי ברוך קרא, שחשף אותה ב"הארץ".
"נאלצנו לצאת חוצץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, גם בתקשורת", משחזר רזניק. "הוא נעזר אז בחומרי חקירה. הוא דיבר על מניעיה, על רצונותיה. נאלצנו להחזיר אש ולומר שהוא טועה. היו לה מניעים אחרים - לחשוף שחיתויות".
"אפשר היה לנקוט סנקציות משמעתיות, אתיות וכדומה, ולא להגיש כתב אישום", מוסיף חן. "יצר הנקמה אינו מאפיין את רובינשטיין. העניין היה שהוא הרגיש שזה סגירת חשבונות פוליטיים".
לא היתה לכם בעיה לייצג את גלט-ברקוביץ'? לצאת נגד המערכת?
"כל אדם זכאי לייצוג. אני לא אייצג את מי שאני לא יכול לייצג טוב, אם אני לא חש אמפתיה לאותו אדם. לא תמיד נוצר הקליק", מבהיר חן את הדינמיקה. איך היה לייצג את אתי אלון?
רזניק: "זה לא היה קשר עם רגשות, אם נשים את הדברים על השולחן".
17 שנה זה עונש כבד.
רזניק: "התביעה רצתה 25 שנה וקיבלה 17 שנה. חשבתי שהעונש היה קשה לאור שיתוף הפעולה שלה עם המשטרה".
הייתם מייצגים את גאידמק?
חן: "אני חושב שכן. ההתרחשות סביבו מעניינת".
איך אולמרט יכול לתפקד ככה
הביקורת המרומזת על אליקים רובינשטיין נהפכת בוטה יותר כאשר מדובר ביועץ המשפטי המכהן מני מזוז. השניים, באופן לא מפתיע, סבורים שלא היה מקום להגיש כתב אישום נגד חיים רמון ושמזוז שגה בהתנהלותו בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב.
כשאתם קוראים כיום על החקירות נגד אולמרט והירשזון, האם לא נראה לכם שדרעי אולי היה סתם דג רקק?
רזניק: "יש רמות שונות של פשיעה. בזמנו, בחומר הראיות שהגיע נגד דרעי, התגלתה תופעה ששיכנעה את פרקליטות המדינה שצריך להביא את העניין לבירור. אחרי הכל מדובר היה באיש ציבור שמקבל כסף ודואג לעצמו".
עכשיו שומעים כמעט בכל יום על עובד ציבור בדרגות שונות שלוקח שוחד.
רזניק: "התקופה כיום היא לא קלה. יש איומים מצד איראן, טילים שמכוונים נגדנו, וראש הממשלה עסוק כרגע בחקירת הטיית מכרזים ושוחד".
לאחר שנים ארוכות שבהן היה רזניק התובע בתיק אריה דרעי, כשהוא מתבונן במציאות כסנגור פרטי, הוא סבור שצריך לעטוף את אולמרט כפי שעוטפים אתרוג עד שיסיים את כהונתו. הוא אמנם לא משתמש בדימוי האתרוג, אבל לכך הוא מתכוון.
אולי אולמרט צריך להתפטר ולתת למשהו אחר לנהל את המדינה.
רזניק: "ממש לא. החשדות אמנם אינם קלי ערך, אבל אני מצטרף לאלה שאומרים שיש להניח לו. זה פשוט לא ייתכן. אני לא מבין איך אדם יכול לתפקד ככה. הכל זה עניין של מידה ואיזון. בשורה התחתונה, צריך לקבל החלטה בעניין. זה בלתי נסבל שבכל פעם שנפתחת חקירה אומרים לראש הממשלה להתפטר. זה מנוגד להליך הדמוקרטי. אני לא מבין איך הציבור מסכים לכך. אם ראש הממשלה היה פושע מסוכן זה היה עניין אחר, אבל זה לא המצב".
אבל לכאורה הוא עבר על החוק.
רזניק: "הנחה כזו או אחרת על בית אינה מצדיקה את מה שקורה. אז זליכה אומר שזה אחד הדברים החמורים ביותר. אחרים אומרים אחרת. וגם לבוא ולהתעסק עם ראש הממשלה במינויים פוליטיים במשרד התמ"ת זה בעייתי. זה לא מצדיק שיטרידו אותו בזה. נדרשים חקיקה וריסון. יש over-doing של המערכת. אני מדבר כאזרח שרואה מה קורה כאן".
כמו על כל עניין אחר, גם על פרשת מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, והחשב הכללי, ירון זליכה, יש לרזניק מה לומר: "השכונה מתארגנת, אלה מול אלה. מבקר המדינה צריך לבקר את המדינה. הוא נהפך לחלק מהרשות האוכפת. הוא עוסק בחקירות, הוא מתעניין בחקירות. יש רשות חוקרת אחת, והוא לא שייך אליה.
"התחושה היא שהוא מתעסק בשדות שאינם קשורים לעבודתו השוטפת. קצת צניעות לא תזיק. המבקר אינו צריך לעמוד מול היועץ המשפטי לממשלה. זה קצת מגוחך שההגנה שנותן המבקר לזליכה כחושף שחיתות היא הגנה שמזוז חושב שאין לתת לו. זה לא בריא".
זליכה צריך ללכת הביתה?
רזניק: "היית בתפקיד מספיק. לא זורקים אותך, ואתה נאחז בקרנות המזבח וחושב שרוצים לחסל אותך. קצת צניעות לא תזיק לו".
מה דעתך על התנהלות הפרקליטות בעניינו של משה קצב?
"במקום הודעה על שני מקרי אונס, מזוז היה צריך לומר שהחקירה הסתיימה והפרקליטות תיתן את דעתה. כבר באותו יום חשבתי שבכיכר העיר יש עץ תלייה לנשיא ועץ תלייה נוסף. בית המשפט העליון לא יצלול לחומר הראיות. שוקי למברגר (המשנה לפרקליט המדינה) אמר שהתיק יכול להביא לתבוסה קולוסלית. הפרקליטות הכניסה את עצמה למצב מאוד בעייתי".
קצב היה צריך להשעות את עצמו?
רזניק: "באופן כללי אני מאמין שכל עוד נמשכת חקירה ואדם חושב שהוא זך וטהור, צריך לתת לזה את הזמן. איפה הסובלנות הציבורית? המצב משתנה כשמוגש כתב אישום - אז יש שינוי פאזה. בכל מקרה יש הבדל בין פרשת קצב והחקירות המתנהלות נגד ראש הממשלה".
קשה למצוא צדק
במשך הראיון ניכר שהשניים עדיין חרדים משידור חוזר לכתבתה של שרה ליבוביץ-דר ב"מוסף הארץ" מלפני כמה שנים. בכתבה ההיא שיגר רזניק חצים מורעלים אל עבר חברותיו לשעבר מהפרקליטות. "עוד פרגית הגיעה ללול", צוטט שם בנוגע לכניסת נילי ארד לתפקיד מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות.
רזניק דיבר על דפוס העבודה שנוצר בין נשים והביע חרדה מהאפשרות שדורית ביניש תתמנה לנשיאת בית המשפט העליון, עדנה ארבל ליועצת המשפטית לממשלה ונאוה בן-אור לפרקליטת המדינה. "זה יהיה איום ונורא", חרץ אז. הוא חשש מתמימות דעים לגבי פעולות הפרקליטות.
יצאת די שוביניסט בראיון ההוא.
"זו היתה התייחסות שובבה לאנקדוטות כאלה ואחרות. חשבו להגיש נגדי תביעת לשון הרע מגדרית", נזכר כיום רזניק בחצי חיוך בדימוי התרנגולת המקרקרת.
בנוגע ליחסים הקרובים מדי, לדעתו, בין ביניש לארבל, וגם באופן כללי, הוא מסביר כיום בקצרה: "לא צריך להיות קשר בין בית המשפט לפרקליטות. אני חשבתי שיכול להיות קשר חברי, אך לא מעבר לזה. צריכה להיות חומה".
מהי דעתכם על המלחמות הניטשות בין פרקליטות המדינה ושר המשפטים?
רזניק: "אני לא חושב כמו אלה שמנסים לתאר את העימות ביניהם כמשהו פרסונלי. מדובר במחלוקות שנוגעות לסמכויות ולגבולות בית המשפט העליון. אני חושב שזה טוב שיש מחלוקות וויכוחים, הם מפרים. לא מדובר בדברים פסולים".
מי ראוי, לדעתכם, להיות פרקליט המדינה?
השניים דוממים. הם מכירים אישית את הפרקליט היוצא, ערן שנדר, ונזהרים מלומר דבר מה על המועמדים. "בעד מי אתם?" עונה חן בשאלה.
לאילו תכונות נזקק פרקליט המדינה?
רזניק: "אני בעד מועמד שיביא ניסיון מוכח ושיקול דעת רחב ככל האפשר. אני חושב שעולמו לא יכול להיות צר. לא כל סיטואציה היא פלילית. יש מועמדים שהם כאילו מבחוץ, אך מעולם לא עזבו. זו הזדמנות לקבל מישהו עם השקפת עולם".
חן: "חלק מהמועמדים מאוד מרשימים אותי, וחלק לא".
אתה רוצה להיות פרקליט המדינה?
רזניק: "לא יציעו לי, זה לא אקטואלי".
לרזניק יש טיפ אחד למי שיגיע לראשות הפירמידה. "אני רוצה שפרקליט המדינה יגיע לבית המשפט ולא ישלח אחרים בעניינים עקרוניים". רזניק, גם אם ניסה להיזהר, חייב לעקוץ קצת את מי שהיתה פרקליטת המדינה: "אצל עדנה ארבל, למשל, זה לא היה מקובל לבוא לבית המשפט ולייצג את המדינה בעצמה".
מערכת המשפט מתפקדת כראוי?
חן: "באופן כללי אני מרגיש שאנחנו שרויים בטירוף מערכות, וקשה למצוא צדק. לא נותנים לך לפתח חקירה נגדית. מקציבים לך זמן. אתה צריך לסיים חקירה בתוך שעתיים-שלוש. לדעתי, בתיקי צווארון לבן יש צורך בקדם-משפט, בדומה לתיקים אזרחיים".
אתם עדיין מתרגשים לפני הופעה בבית משפט?
רזניק: "עורך דין שלא ישן ואוכל עם הקייס שלו הוא לא ליטיגטור. עדיין יש התרגשות. אין לי פחד במה, אבל יש התרגשות בחקירה. לפעמים, דקה לפני החקירה, אני לא יודע איזו שאלה אשאל. לסטות מהנייר או לא? זה מוכרע שנייה קודם לכן. זו אמנות החקירה. זה שלידך, למשל, חושב שלא כדאי לעזוב את הנקודה, ואתה חושב אחרת. זה מה שיפה בעבודה". ו
יהושע רזניק דואג לאולמרט: "בכל פעם שנפתחת חקירה אומרים לו להתפטר - זה מנוגד להליך הדמוקרטי"
ענת ג'ורג'י
2.11.2007 / 9:23