תוכנית המתאר החדשה של מחוז תל אביב: יותר תושבים, יותר בניינים ויותר פארקים

לאחר שנים רבות שבהן הוגדר כאזור בתהליכי ניוון המאבד מעוצמתו לטובת יישובי הפרברים שצומחים סביבו, פורח גוש דן כלכלית והאוכלוסייה בו גדלה. רשויות התכנון שאישרו בשבוע שעבר את תוכנית המתאר של מחוז תל אביב, עוסקות כעת בשאלה אם יש לרסן את הפיתוח של גוש דן, כדי שלא יבוא על חשבון חיזוק הפריפריה.



ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית המתאר הראשונה של מחוז תל אביב. התוכנית מאפשרת הקמת עוד עשרות אלפי יחידות דיור, בעיקר במתחמי תעש ברמת השרון, חוות פי גלילות, צפון מערב תל אביב ופתח תקוה. היא כוללת ריאות ירוקות, בראשן פארק איילון, הרחבת פארק הירקון ושטח בין רמת השרון ותל אביב.



מחוז תל אביב התחזק בעשור האחרון, דמוגרפית וכלכלית. יש בו 1.2 מיליון נפש והוא מתקרב ליעד שנקבע ל-2020, העומד על 1.28 מיליון. על פי מנהל התכנון במשרד הפנים, "מרבית ערי מחוז תל אביב פועלות במרץ לפיתוח וטיפוח איכות החיים לתושביהן תוך ניצול יעיל של משאב הקרקע, חידוש מרכזי הערים והקמת מערך של שטחים פתוחים. לראשונה זה עשור נוצרה חלופה אטרקטיווית לפרבור". הכוונה היא להתפתחות יישובים קטנים ושכונות צמודות קרקע במחוז המרכז המקיף את מחוז תל אביב. לראשונה נעצרו תהליכי הזדקנות ערים אלה והידרדרות מרכזיהן, תוצאות שלא היה ברור כי ניתן כלל להגיע אליהן לפני עשור".



עם זאת עלתה בדיונים על תוכנית המתאר השאלה אם המשך הטיפוח של מחוז תל אביב כמנוע הכלכלי של המדינה, באמצעות הגדלת היצע יחידות הדיור ומקומות התעסוקה, לא ישפיע על יכולת הפריפריה למשוך תושבים משכבות חזקות ולספק תעסוקה. זאת, על רקע תוכניות הממשלה להביא לחיזוק הגליל ולהכפיל את האוכלוסייה במטרופולין באר שבע עד סוף העשור הבא.



"השאלה שעמדה בפנינו היא אם לצמצם באמצעים תכנוניים את כושר הגידול של מחוז תל אביב ואם נשיג מכך התחזקות של הפריפריה, או אולי דווקא מעבר אוכלוסייה למחוז המרכז", אומר ראש מנהל התכנון, האדריכל שמאי אסיף.







"התחזקות אזור המרכז היא הדבר הגרוע ביותר", מוסיף אסיף, "זה יוצר פרבור שמשמעותו כרסום השטחים הפתוחים, וצורת בנייה שלא יכולה לשרת תחבורה ציבורית ומביאה לתלות ברכב הפרטי. לכן במחוז המרכז יש כיום הכי הרבה הגבלות בנייה ולא מאשרים הרחבות למיניהן של יישובים".



הלב של ישראל



גם המסמך שהציג מנהל התכנון קבע שהתפישה שלפיה הגבלת הפיתוח במחוז תל אביב, תביא לפיתוח בפריפריה, לא הוכיחה את עצמה. המסקנה של מנהל התכנון היא שלאזור תל אביב נמשכת אוכלוסייה בגלל מגוון אפשרויות תעסוקה, חינוך, תרבות ופנאי והיא לא תשנה את בחירתה לאזורים שבהם לא קיימים גורמי משיכה אלו.



"צריך להמשיך ולחזק את הלב החברתי והכלכלי של ישראל", אומר אסיף, "במקביל יש לחזק את התשתית החברתית, הכלכלית והסביבתית באזורים כמו הגליל, ולממש את תוכנית המתאר של מטרופולין באר שבע. צריך ליצור מצב שבאזור תל אביב יהיו אנשים שיגידו שהם רוצים לעבור לאזורים הללו. כמובן שזה לא תלוי רק במאמצי המתכננים, אבל אני חושב שיש הצדקה לאופטימיות שלי ובמשך השנים ראינו הרבה תוכניות שלבסוף מתממשות".



כיוון אפשרי נוסף שמציעים המתכננים הוא להתמקד ביישובים כמו קרית גת, הנמצאים בשולי הפריפריה, בין תל אביב לבאר שבע. בקרית גת יש כיום תוכניות לבניית קרוב לעשרת אלפים יחידות דיור. לדברי המתכנן הסביבתי, מוטי קפלן, ניתן לבנות על שטחים גדולים באזור זה, בלי לגרום נזק סביבתי. "זהו אזור שיכול להסתמך על תל אביב וגם על באר שבע כאזור תעסוקה או בילוי ולחזק גם את הנגב הדרומי יותר", ציין.



הגישה של מנהל התכנון ביחס למחוז תל אביב מקובלת גם על החברה להגנת הטבע. לדברי איתמר בן דוד, מתכנן באגף לשמירת הסביבה של הארגון, יש היגיון בחיזוק מחוז תל אביב ובעצירת מגמות כמו הרחבות תוכניות בנייה עם אופי פרברי כמו גוש תל מונד בשרון.



לגבי מחוז תל אביב מציין בן דוד שהצלחתו מעידה על היכולת לצופף את הבנייה מבלי לשנות ייעוד של שטחים פתוחים. "צריך למנוע בעתיד כרסום של שטחים פתוחים כמו אזור החולות בחולון, או הפארק העירוני בהרצליה, כדי לשמור על איכות החיים באזור", ציין, "צריך גם לחשוב מחדש על תוכניות הבנייה באזור תעש בגלל כל הבעיות הסביבתיות של זיהום מים וקרקע הקיימות באזור".