פנחס רובין: "כשהצעתי ללויט לפסול את עצמו, הוא קפץ כנשוך נחש וגער בי"

מאת עמית בן-ארויה ונורית רוט



עו"ד פנחס רובין, המייצג את קבוצת ליברמן - לשעבר בעלת השליטה בפז - בערעור על החלטת הבורר ישי לויט, מרוצה. ביום חמישי שעבר קיבלה השופטת את בקשתו לפסול את החלטת לויט, השופט המחוזי בדימוס ששימש כבורר בתיק, על רקע טענות לניגוד עניינים.



"אני באתי בדחילו ורחימו ללויט ואמרתי לו: 'בעניין הזה אתה צריך לפסול את עצמך'", מספר רובין. "אמרתי לו שלא יראה את זה באופן אישי ושאנחנו אומרים את זה רק מכיוון שיש סיטואציה אפשרית של ניגוד עניינים, אבל הוא קיבל את זה מאוד קשה. הוא קפץ כנשוך נחש, גער בי וכמעט עלב בי".



"הפצע הזה מתאחה לנוכח פסק הדין. אני לא רציתי לפגוע בלויט. חזרנו ואמרנו לבית המשפט בבקשת הפסילה שהגשנו שאנו לא רוצים לפגוע בכבודו ובמכובדותו. אני לא רוצה לעשות את זה מלחמה אישית נגדו. עתה, מששקע אבק הקרבות, אני מקווה שהיחסים ביני לבין לויט יחזרו לתיקונם, כפי שהיו מאז ומתמיד".



בהחלטתו מ-2005 בעניין מניות פז פסק לויט לטובת מפרק ארט בי, תוך שהוא כותב דברים חריפים על התנהלות קבוצת ליברמן ואיש העסקים צדיק בינו, ששימש כנציגם בישראל.



מהחלטתו עלה כי קבוצת ליברמן העבירה 17 מיליון דולר לקבוצה הפולנית מאחורי גבו של מפרק ארט בי, כדי שיסכימו למכור להם את מניות פז שמכרו להם קודם לכן. לויט קבע כי על קבוצת ליברמן להחזיר כסף לקופת הפירוק. הסכומים אמורים היו להיקבע בהמשך הליך הבוררות.



ואולם זמן קצר לאחר ההחלטה גילתה קבוצת ליברמן, כי לויט ניהל בעבר משא ומתן עם חברת פז, בקשר לחכירת שטח של אמו ולהקמת תחנת דלק במקום. בצעד נדיר, לבקשת הקבוצה, ביטלה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שלומית וסרקרוג, את החלטת לויט והעבירה אותו מתפקידו בשל אותו ניגוד עניינים.



בדרך לעליון



יצחק מירון, המפרק של חברת ארט בי, מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה לפסול את פסיקת לויט ולהעבירו מהתפקיד. "השופטת לא נתנה לחקור אף מצהיר", הוא קובל. "לא את רם כספי, לא את יהושע רוזנצוויג, או את בוריס ליברמן, וצבי אגמון".



מירון טוען כי השופטת אמנם פירטה את הטענות של לויט, אך לא נתנה להם שום משקל ולא התייחסה אליהם בהחלטתה. "אנו העלינו קרוב ל-25 טענות והיא התייחסה לפחות מחמש מתוכן", אומר מירון.



"הבאנו פסקי דין רבים שבהם נאמר שלא חשוב אם העילה לפסילה היתה ידועה קודם לכן. מספיק שבשקידה סבירה הצד המבקש פסילה היה יכול לברר את זה. השופטת לא התייחסה לכך שאנו צד שלישי תם לב בעסק הזה. נניח שמתדלק היה מרביץ לבורר. בגלל זה הבורר יפסוק נגד ליברמן? הרי לא היה קשר בין צדיק בינו למו"מ על התחנה".



השופטת כתבה בפסק הדין כי היא מקבלת את הטענה שקבוצת ליברמן והיועץ המשפטי שלה, עו"ד גדעון קירש, לא היו מודעים למשא ומתן עם לויט לפני ההליך.



מירון מגחך: "לא הגיוני שמנהלים משא ומתן עם שופט והיועץ המשפטי לא ידע. אני מכיר מערכות. לא מתייחסים לכך בקלילות. בטח אם המשא ומתן נמשך חצי שנה. כמה אנשים יש במחלקה המשפטית, ארבעה-חמישה אנשים? אני לא מאמין שלא סיפרו את חווית המשא ומתן עם השופט".



הסוף לבוררות



הצדדים, המיוצגים על ידי עורכי דין ותיקים ומנוסים, אינם יודעים מה יהיה המשך ההליך. השופטת וסרקרוג לא פירטה זאת בהחלטתה. לויט פירט את החלטתו על גבי 1,300 עמודים. ברור שהעברת התיק לבית משפט או לבורר נוסף תעכב את ההליך עוד כמה שנים.



"השופטת השאירה את התיק תלוי באוויר", אומר מירון, אך רובין, שייצג את קבוצת ליברמן יחד עם עוה"ד מיה צברי ונעם רונן, דווקא סבור שתמו ימי הבוררות, וארט בי תוביל את התיק לבית המשפט. להערכתו, התיק, שמתנהל כבר יותר מעשור, יעבור לבית המשפט בתל אביב.



רובין משחזר: "שבוע לפני מתן פסק הדין קיבלנו החלטה של השופטת וסרקרוג שהציעה לנו לנהל משא ומתן לפשרה כשפסק הבוררות של לויט מהווה נקודת מוצא למשא ומתן. זה לא היה איתות טוב. בכל זאת האמנו בצדקתנו והודענו לבית המשפט שאנחנו מעוניינים בפסק דין ולא בפשרה".



האם תגישו תביעה נגד הבורר?



רובין: "לא בא בחשבון, אנחנו לא נוהגים כך. אנחנו לא מוצצי דם. ככל שהדבר תלוי בי - לא יקום ולא יהיה, ואם הקבוצה תעשה את זה - אז לא אתי. את לא תראי אותי מייצגת אותם. אני גם לא מאמין שהם בעצמם יעשו את זה. לא שאי אפשר לעשות את זה. יש עורכי דין שהיו עושים את זה, אבל לא בבית ספרנו". כמו כן נודע כי קבוצת ליברמן אינה מתכוונת לתבוע את שכר הבורר, שמסתכם במאות אלפי דולרים.



לויט סירב להגיב לדברים. מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה כי "בית המשפט אינו מגיב על מתכונת ניהול הליכים. במקרה דנן ובהתאם לחוק הבוררות דן בית המשפט בשאלה אם לאשר את החלטת הביניים של הבורר ואת המשך מינויו. המשכו של ההליך נובע מן המוסכם בין הצדדים".