עברי ורבין - מנכ"ל גוד ויז'ן - מלווה עסקים בענייני סביבה וקהילה הוגה יוזמות תוך כדי חתירה בקיאק

גיל: 39



מצב משפחתי: נשוי לאיילת ואבא ליונתן בן השנתיים.



מגורים: פרויקט האוניברסיטה ביפו, סמוך לשוק הפשפשים.



השכלה: תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת ברדפורד באנגליה ולימודי מוסמך באחריות תאגידית מאוניברסיטת קיימברידג'.



ילדות: נולדתי ברמת השרון, שהיתה אז מושבה קטנה עם הרבה שדות תות ומעט חנויות. זו היתה ילדות של טבע. הייתי צפר חובב ועוזר וטרינר ויצאתי לכל הטיולים של החברה להגנת הטבע.



צבא ושמעון פרס: השתחררתי בגיל 28 בדרגת סגן אלוף בשריון. בתפקידי האחרון הייתי העוזר של אלוף עוזי דיין לשיחות השלום עם הירדנים והסורים. ביום חמישי הייתי בבקו"ם - וביום ראשון כבר באוניברסיטה. במקביל התחלתי לעבוד עם שמעון פרס שהפסיד אז לנתניהו והקים את מרכז פרס לשלום, שם הייתי אחראי על הפרויקטים המיוחדים. שם גם התחלתי להבין כמה השילוב של עסקים וקהילה חשוב. ב-2000 פרס נבחר לשר לפיתוח אזורי בממשלת ברק. הייתי היועץ שלו, ומשם המשכתי אתו כיועץ כלכלי כשהפך לשר החוץ.



קריירה: ב-2002 החלטתי לעזוב את השירות הציבורי ולהיכנס לתחום שמחבר בין עסקים לחברה. נסעתי לבריטניה ללמוד מינהל עסקים ובמקביל גם את תחום האחריות התאגידית - שהיה חזק שם מאוד, אך כאן איש לא הכיר אותו.



כשהקמנו את גוד ויז'ן, שמייצגת את חברת גוד ביזנס האירופית, אנשים חשבו שאנחנו מדברים סינית, אבל השנים חלפו וכיום כבר לא צריך להסביר מהי אחריות תאגידית.



סדר יום: שעת היקיצה שלי תלויה מאוד בזו של התינוק, בדרך כלל בחמש-שש בבוקר. אני מגיע למשרד בשמונה וחצי בערך ומתחיל יום שמורכב בעיקר מפגישות אצל הלקוחות. הן נמשכות עד שעות הערב המוקדמות אבל מכיוון שאני יושב גם בכמה ועדים-מנהלים ודירקטוריונים, במקרים רבים אני לא חוזר הביתה לפני השעה תשע.



מילואים: המון, 40 יום בשנה - ויותר. מכיוון שאני בדרך כלל זה שמבקשים ממנו שחרור, לא נעים לי לבקש לעצמי. מילואים זה לא רק סבל אלא חוויה ישראלית מיוחדת, וכשאתה עושה אותה הרבה, יש בה גם לא מעט רגעים נעימים.



ספורט: פעמיים בשבוע אני נפגש עם קבוצה בשש בבוקר בנמל יפו ואנחנו יוצאים לשייט קיאקים. שעתיים על הקיאק מנקות את הראש ופותחות אותו. בשלב מסוים החתירה הופכת לאוטומטית ואפשר להתרכז בחשיבה. הרבה יוזמות עסקיות קרמו עור וגידים ככה. אחר כך עושים ארוחת בוקר - ומשם למשרד.



חופשות: אנחנו אוהבים את הים ואוהבים את איטליה. אשתי אוהבת לנוח, ואני - לטייל, אבל מאז שנולד התינוק אנחנו ממילא מתאימים את קצב הטיול אליו. באחרונה היינו בסרדיניה ובפעם אחרת בסיציליה. אנחנו מטיילים עם האוטו, מבקרים בשווקים, קוראים ספרים ואוכלים הרבה אוכל טוב. גם בחו"ל אני לא מוותר על הקיאקים, מוצא תמיד את האתר שמשכיר ויוצא לחתור.