הסערה הבאה בעולם ה-IT הישראלי: חברת מטריקס פנתה בנייר עמדה למשרד הבריאות בתהייה מדוע בפרויקט ה-ERP (תוכנות לניהול תשתיות הארגון) "מזור" למחשוב בתי החולים הממשלתיים, ייעשה שימוש במערכת של SAP, ולא במערכת ERP מתוצרת כחול- לבן. במשרד הבריאות משיבים למטריקס: תפסיקו לבלבל את המוח, היינו מחויבים לבחור במערכת SAP, ואין שום מחויבות לצאת במכרז, מה גם שאין מערכת ERP ישראלית שיכולה לענות על הצרכים שלנו.
מטרת פרויקט "מזור" היא לבנות זרוע אינטגרציה בין בתי החולים עצמם ובינם לבין משרד הבריאות, ולהוות מערכת כוללת לניהול ותפעול בתי החולים. חברות ישראליות רבות לוטשות עיניים לפרויקט, שצפוי לגלגל 250 מיליון שקל. הפרויקט אמור להסתיים בתוך שמונה שנים. במשרד הבריאות החליטו, כאמור, שהפרויקט יתבסס על מערכת מתוצרת SAP, ועוררו ביקורת נרחבת. היום בשעה 11 בבוקר צפוי להיערך דיון בוועדת הכנסת לענייני מדע בעניין הפרויקט, והנוכחים מצפים כי הוא יהיה סוער.
תנאי מכרז מגבילים
בנייר עמדה ששלח מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, למשרד הבריאות, הוא כותב: "תמוה הדבר, מאחר שלא נערכה בדיקה אם SAP מתאים למימוש יעדי פרויקט 'מזור', ואם ישנה אופציה מתאימה יותר או זולה יותר. ההחלטה אף מתעלמת מהעובדה כי פרויקטי SAP קודמים שביצעה הממשלה חרגו מהותית בלוח הזמנים, באיכות ובעלות הכספית. כך, למשל, פרויקט 'נמר' על בסיס, לפיתוח מערכת מינהל חולים לבתי חולים ממשלתיים; ופרויקט מרכב"ה, שהוכרז על ידי משרד הבריאות כלא מתאים למחשוב בתי חולים, לאחר שהושקעו בו מאות מיליוני שקלים". גוטמן מציין במכתב גם את ביקורתו החריפה של מבקר המדינה בעניין פרויקט מרכב"ה ובעניין הבחירה במערכת של SAP.
"עצם העובדה שאחד התנאים של המכרז הוא מימוש המערכת על בסיס תוכנת SAP גורמת לצמצום ניכר של מספר המתחרים שיכולים לגשת למכרז", הוסיף גוטמן. "עובדה זו פוגעת בכלל החברות ובציבור כולו. לביצוע פרויקט 'מזור' באופן הגון, שקוף ותקין, יש לפתוח אותו לכלל החברות המתאימות. יש לבחון את החלופות הקיימות בשוק הישראלי, ובהן מערכת 'תפנית' של מטריקס, אשר פועלת בבתי חולים, מתוכם בשני בתי חולים ממשלתיים ("המרכז הרפואי שיבא" ו"אסף הרופא"). המערכת יושמה בהצלחה מוכחת, כולל אינטגרציה למערכת SAP ובעלות נמוכה מהתקציב שאותו אישרה הממשלה".
פרשה דומה שהסעירה את שוק ה-IT הישראלי התרחשה בעניין פרויקט מרכב"ה (בניית תשתית ממוחשבת אחידה לניהול משרדי הממשלה). באוגוסט 2001 התפרסם המכרז לפרויקט, שבו זכתה קבוצת נס טכנולוגיות, שהתמודדה עליו מול אורקל ישראל. אורקל טענה כי נעשו חריגות במכרז שהעניקו יתרון למתחרה, עירערה על הזכייה בבית משפטם, אך בקשתה נדחתה. לא מעט ביקורת נשמעה אז כלפי איציק כהן, מי שעמד עד באחרונה בראש פרויקט מרכב"ה, על שלא איפשר למערכות ERP מתוצרת כחול- לבן להתמודד במכרז. נראה שכעת ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
במשרד הבריאות משיבים אש
מקור במשרד הבריאות, שהשיב לטענות מטריקס, סבור שאין בהן דבר: "החשב הכללי יצא במכרז להטמעת מערכות ERP במשרדי ממשלה, יחידות סמך, יחידות ארגוניות שאינן משרד ממשלתי ובתי חולים עוד ב-2001. הוחלט לבחור ב-SAP, כאשר תוקפו של המכרז הוא ל-15 שנה. גם אם היינו רוצים, לא היינו יכולים לבחור מערכת ERP אחרת, שכן אלה הם חוקי המכרז. מערכת SAP נבחרה לא רק על ידי משרדי הממשלה, אלא גם במשרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, המשטרה, השב"כ ומשרד החוץ. גם בתי החולים הממשלתיים מחויבים לפעול לפי תנאי המכרז".
לטענה שישנן מערכות ERP ישראליות מתאימות, השיב המקור: "אני מפנה אותן לראיון עם גילי רון, סמנכ"לית השיווק של מטריקס, שפורסם בעיתון "DailyMaily", לרגל העובדה שמטריקס קיבלה את הזכיון להפצה ולהטמעה של מערכת ERP של מיקרוסופט,
"בראיון היא אומרת: 'המשמעות החשובה ביותר היא שמיקרוסופט נכנסת לשוק ה-ERP הישראלי. המהלך צפוי ליצור מהפכה בכל עולם ה-ERP בישראל בכלל ובשוק ארגוני הביניים בפרט. עד היום, לארגונים אלה היו פתרונות של חברות ישראליות דוגמת 'מעלה', פ'ריוריטי', ו'תפנית'. המערכות לא היו במיטבן וכעת, עם ההפצה של התוכנה של מיקרוסופט, נוכל להציע להם פתרון כולל וטוב יותר'. אפילו היא מודה שמערכות ה-ERP הישראליות לא טובות.
"מעבר לכך, בסופו של דבר ישנן שתי מערכות ERP שרלוונטיות לבתי חולים ממשלתיים: אורקל ו-SAP. לכל מערכות ה-ERP הישראליות אין תמיכה במאפיינים שחשובים לבתי חולים ממשלתיים, כגון טיפול במחקרים, תקציב מדינה והזמנת תרופות".
בנוגע לבעיות בהטמעת מערכת SAP בפרויקט מרכב"ה, השיב: "אין ספק שהיו טעויות, אבל אנחנו מפיקים את הלקחים כדי שהן לא יחזרו על עצמן בפרויקט 'מזור'".
משרד הבריאות - כמו שאר משרדי הממשלה - בוחר במערכות מחשוב מתוצרת SAP הגרמנית לבתי החולים
גיא גרימלנד
6.11.2007 / 8:28