הטרנד האורגני הגיע גם לתחום הקוסמטיקה

מאת נטשה סינדר, ניו יורק טיימס, ודפנה לוצקי



כשפלאביה קוואג'ה, מעצבת פנים במנהטן, נוסעת למחלקת הטיפוח ברשת הול פודס (Whole Foods Market), היא לא לוקחת אתה רשימת קניות, אלא רשימה של רכיבים סינתטיים מהם עליה להימנע.



קוואג’ה לא משתמשת בדיאודורנט בו יש נגזרי אלומיניום, למקרה שהאגדה האורבנית כי הם עשויים לגרום למחלות דוגמת אלצהיימר תתברר כאמיתית. היא גם נמנעת משימוש במוצרי טיפוח לעור המכילים פאראבנים (parabens) רכיבים אנטיבקטריאליים המשמשים כמשמרים במוצרי קוסמטיקה, תרופות ומזון. אף כי לא בוצעו ניסויים מקיפים המעידים כי הפאראבנים בקוסמטיקה מסוכנים לבני אדם, כמה מחקרים הראו כי חשיפה לפאראבנים יכולה לגרום לשינויים במערכת הרבייה בעכברי מעבדה.



כאשר קוואג'ה בוחרת מוצרים טבעיים או אורגניים, היא מעדיפה להיזהר יתר על המידה מאשר לא להיזהר כלל. למרות זאת, היא מודה שהיא לא בטוחה אם הבחירה בשמפו וקרם הגנה טבעיים אכן תורמת לבריאותה. "אני לא מניחה אוטומטית שכל מה שאורגני בריא יותר", היא אומרת. "הרי גם אם מטגנים תפוח אדמה אורגני, זה עדיין בסך הכל צ'יפס".



חובבי המוצרים האורגניים נוהגים זה זמן רב לקרוא את תויות המזון כדי להימנע מאותם מוצרים שגודלו בעזרת קוטלי חרקים או שמכילים חומרי טעם, ריח וצבע מלאכותיים או חומרים משמרים. כעת, על רקע כמה אזהרות בריאותיות לגבי מזון לבעלי חיים ומשחות שיניים, חובבי מוצרי הטיפוח והיופי מחפשים גם קוסמטיקה טבעית, מתוך אמונה כי מוצרים שאינם מכילים רכיבים תעשייתיים, כמו נגזרי נפט, ודאי בריאים יותר.



"התמריץ הגדול ביותר לרכישת מוצרים טבעיים או אורגניים היא תפיסה בריאותית", אומר ג'רמיה מק-אלווי, האחראי על מוצרי הטיפוח בהול פודס - חטיבת הרשת שרשמה את הצמיחה המהירה ביותר באחרונה. "אנחנו רואים מודעות מוגברת לכך שהמוצרים ששמים על הגוף חשובים לפחות כמו אלה שמכניסים לתוכו". ובאמת, הצרכנים הירוקים נוהרים אחר קוסמטיקה טבעית, המשווקת כמכילה רכיבים צמחיים, מינרלים ורכיבים חקלאיים שגודלו ללא ריסוס.



זית וסויה בריאים יותר?



הגיוני להניח שרכיבים הניתנים לעיכול, כמו זיתים או סויה, יהיו גם בריאים יותר לעור מרכיבים תעשייתיים מסובכים להגייה כמו החומר המשמר מתילכלורויזאתיאזולינון. אך נציגי תעשיית הטיפוח והממשל, כמו גם כמה פעילי סביבה, מכירים בכך שאין כל הוכחה מדעית התומכת בגישה זו.



"צרכנים לא צריכים להניח שרכיב 'אורגני' או 'טבעי' הוא בהכרח בטוח יותר מגרסה כימית זהה של אותו המוצר", אומרת ד"ר לינדה כץ, מנהלת חטיבת הקוסמטיקה במינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). "למעשה, ייתכן כי יותר קשה לשמור על רכיבים 'טבעיים' מפני זיהום חיידקי מאשר על חומרים סינתטיים.



"העובדה שרכיב מגיע מצמח לא בהכרח הופכת אותו לבטוח לשימוש קוסמטי", היא אומרת. "גם טבק וקיסוס הם צמחים שיכולים להיות מסוכנים". ואכן, כמה רופאי עור טוענים כי גם רכיבים טבעיים שנראים בלתי מזיקים יכולים לגרום לרגישות בעור.



ד"ר דיוויד קייקן, למשל, ראש מחלקת עור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אומר כי ראה פריחות עור שנגרמו על ידי קמומיל ותה ירוק בקוסמטיקה. "אף כי המונח 'תמציות בוטניות טבעיות' מרמז על יתרונות, תמציות אלה יכולות לגרום לתגובות אלרגניות חריפות באנשים מסוימים", כתב ד"ר קייקן במאמר שהתפרסם ב"American Journal of Contact Dermatitis".



דרוש פיקוח



הבלבול בשוק הטיפוח הטבעי נובע, בין היתר, גם מהיעדר תקינה בתחום. ה-FDA, המפקח על תחום הקוסמטיקה, מעולם לא החיל תקנים מוגדרים על המונחים 'טבעי' ו'אורגני' בתחום הקוסמטיקה. היצרנים חופשיים להשתמש במונחים אלה בכל מוצר, גם אם יש בו רק רכיב אחד טבעי בין שלל רכיבים סינתטיים.



והיצרנים אכן מנצלים את היעדר התקינה. עשרות חברות וחנויות טיפוח משתמשות במלים כמו 'בוטני', 'עשבי', 'טבעי', 'טהור' ו'אורגני' על מנת לשווק מותגים - כל אחת על פי הגדרתה. למשל, בספורה - רשת מוצרי טיפוח יוקרתית - מבדילה החברה בין מותגים בוטניים, שבהם יש רכיבים צמחיים; מותגים טבעיים, שבהם אין חומרים משמרים, צבעים וניחוחות סינתטיים; ומותגים אורגניים, שבהם יש רכיבים צמחיים שגודלו בצורה אורגנית.



המינהל דורש מהיצרנים להבטיח כי המוצרים בטוחים לשימוש, אך מאפשר להם לבצע את הבדיקות בעצמם. ג'יין הוליהאן, סגנית נשיא תחום המחקר ב- Environmental Working Group, ארגון ללא כוונת רווח, אומרת כי בשל היעדר תקינה פדרלית נוצר בלבול בקרב הצרכנים לגבי קיומם של יתרונות למוצרים טבעיים. ייתכן, היא אומרת, שמדובר בניסיון של החברות להרוויח מצרכנים "ירוקים".



ובאמת, הרווח הוא הדבר היחיד הוודאי בכל הסיפור: בשנה שעברה הוציאו האמריקאים 150 מיליון דולר על שלושת מותגי מוצרי הטיפוח הטבעיים המובילים: Burt's Bees ,Jason Natural Cosmetics ו-Tom's of Maine. מדובר בגידול של כ-50% לעומת השנה הקודמת, לפי חברת המחקר אינפורמיישן ריסורסז. אותו תמריץ הקפיץ את היקף המכירות של מוצרי הטיפוח האורגניים למחזור מכירות של 350 מיליון דולר - עלייה של 24% לעומת 2005, לפי נתוני היצרנים.



שימו לב!



מינהל המזון והתרופות האמריקאי: "צרכנים לא צריכים להניח שרכיב 'אורגני' או 'טבעי' הוא בהכרח בטוח יותר מגרסה כימית זהה של אותו המוצר"



הידעתם?



בשנה שעברה הוציאו האמריקאים 150 מיליון דולר על מותגי מוצרי הטיפוח הטבעיים המובילים - גידול של כ-50% לעומת השנה הקודמת



גם בישראל אין עדיין תקן



בישראל, כמו בארצות הברית, אין עדיין תקן רשמי למוצרי קוסמטיקה אורגנית וטבעית, מה שמאפשר לכל יצרן לכתוב על מוצריו כל שעולה על דעתו. למעשה, בעולם יש רק חמש מדינות עם תקנים אורגניים רשמיים: באנגליה, צרפת, איטליה ובלגיה יש תקנים לקוסמטיקה אורגנית, ובגרמניה יש תקן לקוסטמיקה טבעית ואורגנית.



ובכל זאת, שוק הקוסמטיקה האורגנית בישראל אינו נעדר פיקוח: יש כיום שלושה גופי פיקוח אורגניים (סקאל, אגריאור ו-IQC) המורשים להעניק לתוצרת אורגנית תו פיקוח. משרד החקלאות משמש כגוף המאשר את גופי הפיקוח.



כדי לקבל תו כזה, צריכים היצרנים לעבור פיקוח שנתי של אחד מהגופים האלה. מכיוון שאין תקן לקוסמטיקה, הפיקוח נעשה באמצעות התקנים הנהוגים בתחום המזון האורגני: באותו אופן בו בודקים חלב אורגני, למשל, בודקים גם קרם אורגני - האם הוא מכיל חומרים המותרים לייצור אורגני. כאשר מדובר ביצרנים אורגניים המייצאים את תוצרתם לחו"ל, גופי הפיקוח נסמכים על התקנים הרלוונטיים למדינות היעד. מוצרים המפוקחים על ידי גופים אלה נושאים סמל פיקוח.



סמל נוסף שיכול להופיע על אריזות של תוצרת אורגנית ובהם מוצרי קוסמטיקה, הוא הסמל של הארגון לחקלאות אורגנית - סמל "טוב השדה", שאיננו תו פיקוח, אלא תו איכות. הארגון אינו בוחן את מרכיבי המוצר האורגני, אלא בודק את רמת המחויבות של היצרן לתפישה האורגנית הכללית, הכוללת בין היתר את תנאי העסקת העובדים, היחס לאיכות הסביבה, עדכון ולמידה וכן הלאה.



"כאשר צרכן עומד מול המדף ומבקש לבחור לעצמו מוצר קוסמטיקה אורגנית, הייתי ממליצה לו לחפש את שני הסמלים - זה של גוף הפיקוח וזה של 'טוב השדה'", אומרת טלי ברנר, טכנולוגית המזון של ארגון החקלאות האורגנית. "כך הוא יכול להבטיח לעצמו כי מדובר במוצר אורגני וביצרן בעל מחויבות אמיתית ומתמשכת לאורגניות".



ואולם, גם ברנר אומרת כי יש חשיבות גדולה בקביעת תקן ייחודי לקוסמטיקה: "אין ספק שמוצר קוסמטי שונה ממוצר מזון, גם באופן השימוש בו וגם בחיי המדף שלו. גם השאלה אם המוצר נוסה על בעלי חיים היא כמובן קריטית בקוסמטיקה ולא רלוונטית במוצר מזון. מוצרים קוסמטים מיוצרים באופן אחר ונצרכים באופן שונה, ולכן מחייבים תקן עצמאי".



ובכל זאת, יש התקדמות: הארגון לחקלאות אורגנית, שהוא גוף וולונטרי, כתב טיוטת תקן המכילה בין היתר התייחסות למוצרים קוסמטיים. טיוטה זו, המתבססת על התקנים האורגניים של הארגון האורגני הבינלאומי IFOAM, מפורסמת לקהל הרחב. התקן עצמו יאושר באופן סופי לאחר שוועדת התקן תדון בהערות שיתקבלו במשך שלושת החודשים הקרובים. גם כשיאושר, יהיה זה תקן וולונטרי שעל פיו בודקים גופי הפיקוח את המוצרים האורגניים המבקשים לעבור פיקוח.



ומתי יהיו תקנים מחייבים לפי חוק? רק כאשר יתוקנו התקנות הנדרשות לחוק האורגני, שכבר עבר בכנסת.