סטנלי פישר בכנס שדרות: רמת ההוצאה על חינוך בישראל דומה לממוצע ה-OECD אך המערכת לא יעילה והתוצאות נמוכות

"ההוצאה לתלמיד בחינוך החובה והעל-תיכוני, ביחס לתמ"ג, אינה נמוכה לעומת ההוצאה במדינות ה-OECD. לעיתים היא גבוהה יותר. אבל כאשר רואים את הירידה שחלה במדדים של הישגי התלמידים בישראל במשך השנים לעומת מדינות אחרות, מגיעים למסקנה שמערכת החינוך בישראל אינה יעילה". כך אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס שדרות לחברה אשר נערך במכללה האקדמית ספיר.



"כולנו מבינים את החשיבות של החינוך בישראל. אין לנו משאבי טבע רבים, אבל יש לנו הון אנושי - אותו יש לפתח כל הזמן על מנת לשמור ולהגדיל את היתרון האיכותי של מדינת ישראל", אמר פישר.



"כדי לשפר את המצב, חשוב שנבחן את הסיבות לחוסר היעילות הזה ונפעל לפתרון בנושא. מדובר בהשקעה החשובה ביותר - השקעה באוכלוסייה הצעירה, שהיא כוח העבודה ומקור היזמות והצמיחה העתידיים".



פישר התייחס גם לתחום ההשכלה הגבוהה, עליו אמר כי "די לראות בשמות הישראלים הכלולים ברשימות הסגל האקדמי באוניברסיטאות הבולטות בארה"ב ובמדינות אחרות. זהו מצב שקשה להשלים איתו".



הפתרון של פישר הוא לנהוג על פי מסקנות ועדת שוחט ש"עשתה עבודה מצוינת לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל וחשוב ליישם את מסקנותיה - כולל מתן שכר דיפרנציאלי, על מנת לתגמל את הטובים ביותר בסגל האקדמי". בכך בעצם מציע פישר לשבור את המבנה הנוכחי של הסכם העבודה הקיבוצי ולתגמל כל מרצה בנפרד.



"צמיחה תאפשר לפתור בעיות חברתיות"



פישר הסביר באמצעות דוגמה את החשיבות שבהשגת צמיחה גבוהה: אם נצליח לצמוח ב-25 השנים הקרובות, בקצב ממוצע של 5% לשנה, נגיע ב-2032 לרמת תמ"ג של כ-2,235 מיליארד שקל (במחירי 2007) לעומת כ-660 מיליארד ב-2007.



לעומת זאת, אם נצמח רק בקצב של 3% לשנה, נגיע לרמת תמ"ג של כ-1,380 מיליארד שקל. זהו הבדל עצום - של למעלה מ-60%. חשוב שנבין שאם נעלה על מסלול של צמיחה מתמשכת בשיעורים גבוהים יהיו לנו המקורות הדרושים כדי להתמודד עם הבעיות הקיימות בתחומים הקריטיים - למשל, בתחום הרווחה החברתית.



"יש להעלות את התמורה לעובדים בשכר נמוך"



"דרך חשובה מאוד לטיפול בעוני היא לשלב אנשים שמסוגלים לעבוד במעגל התעסוקה. במקביל, יש להעלות את התמורה לעובדים בשכר נמוך", אמר פישר. "בהקשר הזה אני שמח שנושא מס הכנסה שלילי נמצא באג'נדה הכלכלית-חברתית של הממשלה ומקווה שניישם זאת בקרוב, כמו את יתר הנושאים שנמצאים על אותה האג'נדה החשובה".



"השקעות כמפתח לצמיחה"



"נושא ההשקעות הוא מפתח לצמיחה, ולכן חשוב שהמשק הישראלי יהיה מקום אטרקטיווי בפני משקיעים מקומיים וזרים", אמר פישר, אשר התייחס להקלת התהליכים הנדרשים כדי לעשות עסקים בישראל.



פישר הציג את "דוח עשיית העסקים" (Doing Business Report) של הבנק העולמי. מדובר בדו"ח המדרג 178 מדינות לפי פרמטרים המייצגים את הקלות (או הקושי) שבו ניתן לעשות עסקים בכל מדינה.



"בציון הכללי, מדורגת ישראל במקום ה-29. לכאורה מקום לא רע, אפילו גבוה יחסית. אך אם בוחנים מקרוב את הפרמטרים של המדד, מגלים שבחלקם נמצאת ישראל במקום די גבוה: למשל, היכולת של בעלי מניות להגן על עצמם כנגד שימוש לא ראוי של נכסי חברה על ידי המנהלים (מקום 5), הזכויות החוקיות של לווים ומלווים והזמינות למידע רלוונטי למתן וקבלת אשראי (מקום 7), התהליכים ליבוא ויצוא של מטען סחורות דרך הים (מקום 8), התהליכים להקמת ותיפעול עסק (מקום 17).



"לעומת זאת, בפרמטרים אחרים נמצאת ישראל במקום נמוך מאוד: למשל, התהליכים המשפטיים בסכסוכים עסקיים (מקום 102), התהליכים להשגת רישיונות עבור בניית מחסן על ידי עסק (מקום 109), התהליכים להעברת בעלות של קרקע ובניין לעסק (מקום 152). אני חושב שממצאים אלו לא מפתיעים אף ישראלי.



"חשוב מאוד שכל הרשויות הרלוונטיות ישלבו ידיים, על מנת להסיר מכשולים ביורוקרטים ולהביא לשיפור מתמיד בכל התחומים - במיוחד באלה שבהם ישראל מקבלת ציונים נמוכים.



"ייתכן שפרטים אלו נראים לא חשובים, אבל אנחנו צריכים להתמודד במצב של תחרות מול המדינות האחרות, וברור שהשגת צמיחה בת-קיימא מחייבת הסרת חסמים אלו, שעומדים בפניה. בטווח ארוך, אין עבור המשק הישראלי ולרווחת החברה בישראל נושא חשוב יותר מצמיחה מהירה ומתמשכת", אמר פישר.