ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, יציג מיד עם תחילת 2008 נוסחה חדשה לקביעת יעד השינוי בהוצאה בתקציב המדינה. הנוסחה תיושם החל מתקציב 2009.
שר האוצר וראשי האוצר זעמו מאוד על ההחלטה לשנות את היעד ובעיקר על הטלת המשימה על טרכטנברג. התערבות של רה"מ, אהוד אולמרט, ציננה את הרוחות.
יעד השינוי הפך בשנים האחרונות ליעד החשוב ביותר בקביעת תקציב המדינה. היעד הצנוע הביא לתקציבי ממשלה שמרניים שפגעו בעיקר במשרדים החברתיים. הכל החל במשבר הכלכלי הקשה של 2001 עד אמצע 2004.
לחצים כבדים של האוצר שיכנעו את הממשלה להגביל בחוק את הגידול בהוצאותיה במעבר בין שנת תקציב אחת לשנייה - 1% בשנים 2004 עד 2006 ולאחר מכן 1.7% בכל שנה בשנים 2007 ו-2008. ראשי הממשלות ושרי האוצר הקפידו לשמור על כך כעל בבת עינם. גם ארה"ב, שנתנה לישראל את הערבויות, דרשה מישראל לשמור בקפדנות על ה-1.7%.
התקופה הזו הסתיימה. החל בתקציב 2009 יהיה יעד השינוי שונה שייקבע באמצעות נוסחה, בהתאם לקריטריונים שונים במצב המשק. גם במשקים אחרים בעולם הכלכלי המפותח זנחו לאחרונה את היעד המספרי לטובת יעד ארוך טווח, המתחשב במצב המשתנה של המשק, ונקבע לפי נוסחה.
הסיבה לשינוי היעד היא השיפור העצום במצב המשק, האיזון התקציבי שיירשם ב-2008, והרצון להגדיל את תקציבי המשרדים, בעיקר החברתיים. כל עלייה של 1% ביעד משמעה עוד יותר מ-2 מיליארד שקל להוצאות הממשלה.
זעם באוצר
תהליך השינוי החל כשראש הממשלה אהוד אולמרט, הוציא לפני חודשים מספר מכתב למנואל טרכטנברג, המורה לו לבחון מחדש את כל נושא התקציב, כולל בחינה ארוכת טווח של יעדי התקציב, הוצאה, גירעון ועוד.
ככל הידוע, מחלקת המחקר בבנק ישראל ומנכ"ל האוצר, רענן דינור, תומכים בהגדלת ההוצאה הציבורית מעבר ל-1.7%. כשלאוצר נודע כי טרכטנברג ואנשיו בודקים את הוצאות הממשלה על פי הנחייה של רה"מ, נוצרו במשרד רעשים, שהגיעו גם ללשכת השר, רוני בר-און, הנחשב למקורבו של רה"מ.
באוצר הרגישו מאוימים. לראשונה הוצאה קביעת היעדים הפיסקליים אל מחוץ למשרד וניתנה לגוף חיצוני מומחה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הכפוף לרה"מ. בעבר כבר היו נושאים שהוצאו מהאוצר למשרד רה"מ, אלא שהפעם הם נמסרו לטיפול צוות מקצועי מהמעלה הראשונה, המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות מומחה כלכלי, שאיש לא מטיל ספק ביכולותיו.
שר האוצר ביקש לשוחח עם אולמרט בנושא. ראש הממשלה, לאחר שבחן פעם נוספת את השאלות השונות, וכדי לא להחריף את היחסים עם האוצר, קבע כי המועצה הלאומית לכלכלה תמשיך לטפל ביעדים הכלכליים ארוכי הטווח, כולל יעד שינוי ההוצאה, אולם כל היעדים הפיסקליים בתקציב, כמו בעבר, יהיו באחריות שר האוצר ומשרד האוצר.
נקבע כי לאחר שתקציב 2008 יעבור בכנסת בקריאה שלישית, בסוף 2007, יתחילו הדיונים על הצעות טרכטנברג לשינוי יעד ההוצאה. את ההחלטה יקבל בכל מקרה שר האוצר, לאחר שישמע גורמים שונים, כולל טרכטנברג, בנק ישראל וגורמים במשק.
נוסחה חדשה בכל שנה
בלשכת שר האוצר סירבו אתמול להתייחס לדברים. גורמים מקצועיים במשרד אמרו כי גם להם יש מחשבות חדשות, מורכבות מבעבר, ביחס ליעד הגירעון בתקציב המדינה ל-2009 ואילך, והדברים יבואו לידי ביטוי בדיונים שיתקיימו לאחר שתקציב המדינה ל-2008 יאושר.
קביעת היעד החדש לפי גורמים אלה צריכה להיות תלויה במצב המשק, ביחס חוב תוצר, בסך ההוצאה הציבורית ביחס לתקציב, בתחזית הצמיחה ועוד. באוצר אמרו כי יהיה צורך בבניית מודל לקביעת יעד ההוצאה החדש, בהתאם לנתוני המשק.
טרכטנברג, בשיחה עם TheMarker אתמול, אמר כי הוא ואנשיו שוקדים על חשיבה ארוכת טווח בכל הנושאים הפיסקליים, כולל תקציב המדינה, נטל המס ויחס החוב-תוצר. במסגרת בדיקה זו נבדק גם עניין ההוצאה הממשלתית. המועצה תגבש נוסחה לקביעת יעד שינוי ההוצאה בכל שנת תקציב חדשה, שתהיה פועל יוצא של לאן רוצים להגיע מחד גיסא ומצב המשק מאידך גיסא.
לדברי טרכטנברג, ההוצאה בתקציב תיגזר ממטרות המדיניות הכלכלית לטווח ארוך. "אנחנו מכינים מצע לדיון מול האוצר. הם מבינים שצריכים לחשוב בצורה יותר רצינית. צריך לדעת להשתמש נכון בכלים הכלכליים השונים. האוצר הקצין את השימוש בחוק ההסדרים, באה יו"ר הכנסת, דליה איציק, וקיצצה שני שלישים מהחוק. לא נעשתה כל חתונה קתולית עם ה-1.7%. מאידך גיסא, כל עוד לא נעשה דיון יסודי ביעד ההוצאה החדש ה-1.7% שריר, קיים ומחייב".
פותחים את החגורה: מנואל טרכטנברג משנה את יעד השינוי בהוצאה בתקציב מ-1.7% לנוסחה משתנה
מוטי בסוק
7.11.2007 / 8:14