סטיבן נאש נראה מרוצה ומחויך בביקור ראשון בישראל. נאש, סגן נשיא בנק ההשקעות מרימן, קורהאן, פורד ושות', הספיק להיות בתקופה האחרונה בסין, בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד. עכשיו הוא נחת גם כאן כדי למכור לישראלים בורסה חדשה בארה"ב.
אתו הגיע אלכס ברנשטיין שאחראי על הפעילות הבינלאומית במרימן. ברנשטיין כבר מכיר היטב את שדה התעופה בן גוריון אחרי 27 ביקורים ו-22 עסקות של חברות ישראליות ב-11 השנים האחרונות.
נאש מסביר שהעלויות הרבות והדרישות המשפטיות הכרוכות ברישום למסחר בארה"ב מרתיעות חברות ישראליות רבות מלפנות לשוק ההון האמריקאי. הוא מציע לישראלים להצטרף לזירת מסחר חדשה - OTCQX. לדבריו, זו בורסה שמאפשרת לחברות זרות אשר כבר רשומות למסחר בבורסה מוכרת לגייס כספים ולהיסחר בארה"ב בעלות נמוכה ותחת מגבלות חוקיות מינימליות.
ה-OTCQX הושקה במארס 2007 עם שש חברות - כיום כבר רשומות בה 18 חברות (אף אחת אינה ישראלית). מי שמקדם את הבורסה הזו בישראל הוא משרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, ברקמן ושות'. ג'ין קלינהנדלר, שותף במשרד ומוביל הפעילות הבינלאומית, מציין כי ה-OTCQX מאפשרת לחברות להגיע לוול סטריט בצורה חלקה.
זו אינה הפעם הראשונה שמציעים לחברות ישראליות להגיע לבורסה שהיא לא תל אביב או נאסד"ק. לפני שלוש שנים האטרקציה התורנית היתה בורסת לונדון, ובמיוחד המשנית (AIM), שאכן משכה הנפקות של עשרות חברות ישראליות, אבל עכשיו כבר קשה להיכנס אליה. בהמשך היה ניסיון להלהיב לגבי הבורסות של סינגפור וטורונטו שעדיין תור ארוך לא משתרך לפתחן.
ואולם קלינהנדלר סבור שהפעם מדובר בסיפור אחר. "חברות שנסחרות בתל אביב יעשו את מה שנדרש מהן כאן ובמקביל יירשמו למסחר גם ב-OTCQX. וכך, בעלות נמוכה יחסית, הן יוכלו לבנות בסיס משקיעים בארה"ב ולבחון אם זה מתאים להן. זה כמו לבדוק את המים בלי להירטב. לכל חברה ישראלית כדאי לבחון את האפשרות. עדיין יש מקום בנאסד"ק אבל זו יכולה להיות תחנת ביניים".
מה נדרש מחברה שנסחרת ב-OTCQX?
נאש: "חברה ישראלית שרשומה בתל אביב או בלונדון ומעוניינת להיסחר גם ב-OTCQX צריכה קודם כל בית השקעות שילווה אותה (Principal American Liaison). זאת בדומה ליועץ המלווה (Nomade) בבורסה המשנית בלונדון.
"אנחנו היינו היועצים הראשונים וכעת יש כבר שבעה כאלה. נדרש שהחברה תהיה רשומה כחברה זרה ותיסחר באחת מ-28 הבורסות שאושרו. החברה תידרש להגיש מסמכים באנגלית לרשות ניירות ערך אמריקאית (SEC) לפי הדרישות בשוק הראשי".
לאיזה חברה זה יכול להתאים?
נאש: "אין קריטריונים קבועים או דרישות של הבורסה. נבחן כל חברה לגופה. אנחנו ניקח חברות מתחום הטכנולוגיה, בריאות, צרכנות, קמעונאות ומדיה ונבחן את הפעילות, הביצועים וההנהלה. אנחנו מחפשים חברות צמיחה עם הנהלה טובה וסיפור שיכול לעניין.
נבחן חברות בשווי שוק של יותר מ-30 מיליון דולר ובלי תקרה. ב-OTCQX גם נסחרות חברות בשווי של עשרות מיליארדים, כמו וול מארט מקסיקו ששווי השוק שלה הוא 33 מיליארד דולר. בעיקרון היתרונות הם זהים עבור חברה קטנה וגדולה. המטרה היא לחסוך בהוצאות".
פגשתם כבר חברות ישראליות? יש עניין?
נאש: "ערכנו כנס ביחד עם משרד גרוס שהוזמנו אליו כ-40 חברות. גם אחרי הכנס נפגשנו עם חברות כשהמטרה היא לראות כמה עשרות חברות. בנוסף דיברנו עם כמה חברות ישראליות שרשומות ב-AIM וחברה שנסחרת בוורשה".
מהי העלות של רישום ב-OTCQX?
נאש: "מדובר בעלות של כ-200 אלף דולר. זה הרבה פחות מהעלויות שכרוכות בעמידה בכללי סארביינס אוקסלי. לשם השוואה, העלות בשנה הראשונה לחברה שצריכה להתאים לתקנות סרביינס אוקסלי היא 1.5-2 מיליון דולר".
אפשר גם לגייס כסף בבורסה הזו?
נאש: "לא ניתן לעשות גיוס ציבורי אלא רק גיוס פרטי. ולכן חברה ישראלית יכולה לגייס בישראל או בלונדון ולהיסחר בארה"ב כדי להגדיל את הנזילות".
כמה זמן אורך התהליך לרישום?
נאש: "3-4 חודשים".
מה לדעתכם הפוטנציאל של החברות הישראליות?
נאש: "בורסת ה-AIM התחילה לפני 10 שנים עם 10 חברות וכיום נסחרות בה יותר מ-1,600 חברות. ה-OTCQX תהיה גדולה יותר מה-AIM. יש כאן הזדמנות גדולה לישראלים".
קלינהנדלר: "זה אמנם חדש והחברות הישראליות עדיין לא התרגלו לזה. אבל אם יש בנאסד"ק יותר מ-200 חברות ישראליות - אין סיבה שב-OTCQX לא יהיו 200 חברות ישראליות. זה שידוך מושלם לחברות שאין להן מספיק חשיפה".
אתם בעצם מתחרים ב-AIM?
ברנשטיין: "אנחנו לא מציעים תחליף. זה לא אנחנו נגד ה-AIM. אם חברה כבר רשומה בלונדון אין סיבה שלא להיכנס לבורסה נוספת כשה-OTCQX מתאימה גם לחברות שנסחרות ב-AIM. היתרונות על לונדון הן הנזילות, הקרבה למשקיעים אמריקאים ופעילות בשעות המסחר של ארה"ב. לפי מה שאנחנו רואים, הסחירות בארה"ב מעלה גם את הנזילות בבורסת הבית".
יש טענה שהרגולציה ב-AIM היא רופפת מדי. בתל אביב, למשל, לא מאפשרים רישום כפול לחברה שנסחרת ב-AIM אלא רק בבורסה הראשית של לונדון. ובכל זאת, חברה שנסחרת ב-AIM יכולה לעשות רישום כפול ב-OTCQX והמשקיעים צריכים להסתמך על הרגולציה ב-AIM.
נאש: "הבורסה המשנית בלונדון היא בין הבורסות שאושרו ולכן גם סומכים על הגילוי בבורסת הבית".
מי יזם את הרעיון להקים את ה-OTCQX?
נאש: "הרעיון החל להבשיל לפני שנתיים. אחרי שהתחילה יציאה מסיווית מחוץ לארה"ב של חברות בגלל העלויות הגבוהות של חוקי סרביינס אוקסלי. היה ברור שיש צורך בפתרון והיתה החלטה למשוך חברות זרות. היוזם ויו"ר הבורסה הוא קרומוול קולסון".
רוצים להיסחר בוול סטריט? אפשר לעשות זאת גם בלי צרות בבורסה הגלובלית החדשה של ניו יורק
אפרת נוימן
7.11.2007 / 9:16