"מה שמחזיק אותנו זו האמונה במה שאנחנו עושים - והמשכורת של הבעל", אומרת במרירות ורד ליבוביץ', מורה ומחנכת ממודיעין. "אנחנו באמת מאמינים בכוח של החינוך ומבחינתנו השביתה הזאת, שנמשכת כבר 26 ימים, היא נקודת האל-חזור. אומרים לנו שאנחנו פוגעים בתלמידים שצריכים לגשת השנה לבגרות ואני אומרת: אנחנו דואגים לתלמידים שיבואו אחריהם. אם נחזור ללמד באותה מערכת שכבר שנים רבות לא מתפקדת כמו שהיא אמורה לתפקד, בלי רפורמה אמיתית, זה יהיה כישלון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו".
יכול מאוד להיות שבזמן שאתם קוראים את הכתבה הזאת שביתת המורים כבר הסתיימה (ההחלטה אם לסיימה התקבלה לאחר סגירת הגיליון), אבל בינתיים, לאחר מאבק עיקש רצוף הפגנות ושיחות שנכשלות ומתחדשות, המורים השובתים נשמעים נחושים מתמיד. "השביתה איפשרה את התארגנות מטה המאבק של המורים", אומרת יעל גוראון, מורה המלמדת בבית שמש. "כולנו עובדים בתנאים בלתי אפשריים, עמוסים ומחויבים מאוד לעבודה. בדרך כלל מורים לא פוגשים זה את זה כדי לדבר על קשיי העבודה ועל הצורך בכלים בסיסיים כדי להיות מקצועיים יותר ולהחזיק מעמד במערכת לאורך זמן.
"מורים גם לא מדברים על משכורת מתוך מבוכה", מוסיפה גוראון. "מאבק המורים הפעם, ללא קשר לשייכות ארגונית, יצר מפגשים בין מורים, העלה את מודעות המורים לתמונה הרחבה יותר של משבר מערכת החינוך, יצר שיתופי פעולה מגוונים והעלה את המודעות הציבורית לצורך הדחוף בשיפור מערכת החינוך הציבורי".
ליאת ברנד, מורה בבית ספר יסודי באשקלון, אמנם מגיעה כל בוקר לעבודתה, אך גם היא שותפה למאבק הנוכחי של המורים: "המורים ששייכים להסתדרות המורים מרגישים שותפים מלאים. זו גם המלחמה שלנו. החוזה שהסתדרות המורים קיבלה לא רק שלא מיטיב עם זכויות המורים, אלא מוריד את ערכה של שעת העבודה ויש בו הרבה שאלות לא פתורות".
מוטי טאובין, מורה צעיר שהתעמת עם ראש הממשלה אהוד אולמרט בכנס המי"ל, דווקא שואב עידוד מהתמיכה הציבורית לה הוא זוכה בימים האחרונים. "זה מאבק ספונטני שמוציא הרבה תומכים שלא קשורים ישירות לעניין. זו פעם ראשונה שהורים עומדים לצדנו. אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים מבינים שהפעם מדובר במאבק אחר, שינפיק תוצרת אמיתית למדינת ישראל".
על חינוך טוב צריך לשלם
אחת הטענות שחוזרת ונשמעת היא שאין חוויה שוחקת מזו של מורה העומד מול כיתה עמוסת תלמידים, ולפיכך יש הכרח להציע למורים פיצוי כספי נדיב בעבור אותה שחיקה. ואולם, האם רק הכסף הוא הפתרון?
המורים מזכירים שבמסגרת עבודתם הם עסוקים שעות רבות בהכנת הוראה יומיומית לכיתות במקצועות שונים, יצירת אמצעי בחינה והערכה, קשר רצוף עם הורים ותלמידים (פגישות, שיחות טלפון, מכתבים), פתרון בעיות אלימות, מענה לתלמידים במצוקה, תגבור תלמידים חלשים, ישיבות , ליווי טיולים ועוד.
"הייתי בהחלט מוכנה שהשעות הרבות שאני משקיעה בחינוך ובהוראה יחושבו ויתוגמלו, ולא יישארו שקופות", אומרת גוראון. "אני מזמינה כל אחד שמעוניין ללוות אותי במהלך יום עבודה רגיל, כדי להבין עד כמה המקצוע הזה תובעני ודורש השקעה שאיננה מתוגמלת.
"לא יכול להיות שדורשים ממורים לבלות שעות נוספות בבית הספר כאשר המדינה לא מוכנה להשקיע באופן מיידי ביצירת תנאים שיאפשרו למורים לבצע את עבודתם", ממשיכה גוראון. "לכל עובד מדינה יש פינת עבודה שקטה יחסית, ממוזגת, נגישה לפקס ולציוד משרדי בסיסי, פינת מטבח קרובה ושירותים. משום מה למורים לא מספקים את התנאים האלה. גם בנושא מסלולי הקידום של מורים ושיפור תנאי השכר אפשר לעשות כמה מהלכים מיידיים שלא יפגעו בהטבות אחרות שכרגע קיימות במערכת ומעודדות מורים לקחת על עצמם תפקידים נוספים מלבד הוראה. בטווח הרחוק, בהדרגה, אפשר לתת מענה לצמצום מספר התלמידים בכיתה ולצמצום מספר התלמידים שמורה פוגש בשבוע".
"אני חושב שהאמירה הנכונה היא תגמול או תמריץ", אומר טאובין. "בשורה התחתונה, אם אנשים שמבינים בכלכלה באים לדון בחינוך ולא מבינים שהשכר הוא אחד הגורמים החשובים, כנראה שהם מסתפקים בראייה צינית ולא באמת מוכנים לעשות שינוי. אנחנו רוצים חינוך מעולה לכל המדינה ועל זה צריך לשלם".
"המשכורת היא בושה לחברה ולמדינה שלא משקיעה במה שאמור להיות ראשון בסדר העדיפויות", אומרת ליבוביץ'. "מורים לא בוחרים בהוראה בגלל המשכורת, אבל זו הסיבה שהרבה מורים עוזבים את המערכת ובמקומם נכנסים אנשים פחות ראויים", אומרת ברנד. "עם זאת, הבשורה האמיתית לא נעוצה רק בשיפור השכר, אלא בשיפור כולל של המערכת".
שאולמרט ינסה להיות מורה
מה ייחשב לניצחון במאבק?
ברנד: "הכפלה של שכר המורים והורדת מספר התלמידים בכיתות. זה יהיה צעד ראשון בכיוון הנכון".
גוראון: "הישג מרכזי שמתהווה בימים האלה הוא יצירת פלטפורמה אמיתית לשיפור מהותי, ארוך טווח של מערכת החינוך הציבורי. המורים חייבים לקבל מן המדינה את התחושה שיש להם גב".
טאובין: "שנחזור ללמד בכיתות עם אותן אנרגיות שבהן מתנהל המאבק ועם הערכה כפולה ומכופלת של ההורים, התלמידים והציבור, ושאנשי רוח יתחילו לתמוך בנו ולא רק במאבק, אלא שיצטרפו לשורותינו".
ליבוביץ': "אני מאוד חוששת שהשביתה תיגמר ואמצא את עצמי חוזרת לאותה מערכת. זה פשע לחזור לאותה מערכת שמתנהלת בצורה קשה. כשאני נכנסת לכיתה עם 41 תלמידים, לפחות עשרה מהם סובלים מליקויי למידה כאלה ואחרים. בתנאים הקיימים לעולם לא אוכל לתת להם את המענה שהם צריכים. אני יוצאת מתוסכלת למרות שאני מורה מוערכת".
ליבוביץ' מספרת ששריקות הבוז של אוהדי בית"ר ירושלים בדקת הדומייה לזכר יצחק רבין במשחק הכדורגל ביום ראשון לא הפתיעו אותה. גם בקרב תלמידיה היא שומעת קולות התומכים בגלוי ברוצח ראש הממשלה. "אנחנו משקיעים בשעות מחנך ומאמינים בתהליכים ארוכים. אני כן רוצה לעבוד יותר שעות, אבל לא שעות פרונטליות כפי שמציעים, אלא זמן איכות עם תלמידים, שאוכל להיפגש עמם ולבנות תהליך משמעותי באופן פרטני".
אם הייתם יכולים לפגוש את אולמרט לפגישה בארבע עיניים מה הייתם אומרים לו?
ליבוביץ': "אני מצפה מראש הממשלה שיפגין מנהיגות אמיצה, בשונה משרת החינוך, יולי תמיר, שככל הנראה לא מצליחה למצוא בעצמה את הכוח. שאולמרט ישים את החינוך בראש סדר העדיפויות ויתנהג בהתאם. הדברים שהוא אמר בכנס המי"ל הם בושה, הוא דיבר לאלפיון העליון ולא ניסה לחשוב לרגע מה באמת הביא אותנו לשם. בעקבות הרפורמות הקודמות קוצצו שעות תנ"ך וסיפרות, ובבית הספר שלי לא מלמדים אמנות".
טאובין: "הייתי אומר לאולמרט שיפסיק לחשוב בצורה צינית ולחפש רק את הרווח פוליטי".
גוראון: "הייתי אומרת לראש הממשלה שמאבק המורים הנוכחי מסמל את עומק המשבר. צריך לזכור את קולותיהם של המורים שנשמעו במאבק הזה, גם אחרי שכולנו נחזור לכיתות. אני חושבת שנקרתה בפניו הזדמנות יוצאת דופן לעמוד בראש ממשלה שתביא לשינוי המצב".
ברנד: "לא הייתי מדברת עם אולמרט, הייתי מכניסה אותו ליום עבודה, לכיתה של 40 תלמידים וסוגרת אחריו את הדלת בלי יכולת מילוט. נראה איך הוא מתמודד ומה תהיה התגובה שלו אחרי החוויה הזו".
המחלוקת: כמה מורים יקבלו תוספת שכר של 26%
במשא ומתן שהתקיים אמש ונמשך לתוך השעות הקטנות בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז לבין מנכ"לית משרד החינוך שלומית עמיחי והממונה על השכר במשרד האוצר אלי כהן התברר כי נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים נותרה בשאלה כמה מורים יקבלו את תוספת השכר המיוחלת של 26%.
עמדת האוצר מתבססת על ההסכם עם הסתדרות המורים, שבראשה עומד יוסי וסרמן, שנחתם בתחילת 2007 ולפיה התוספת של 26% תשולם "לעומק", כלומר רק לאותם מורים המשתתפים ברפורמה במערכת החינוך, המתבטאת בתוספת של שעות לימוד שבועיות. כל יתר המורים, טוענים באוצר, אינם זכאים לתוספת נאה זו אלא יתכבדו ויסתפקו בתוספת הצנועה יותר בשיעור 5%, שיו"ר ההסתדרות עיני השיג בקיץ האחרון בעבור כלל עובדי המגזר הציבורי.
עמדת ארגון המורים, הנתמכת על ידי ההסתדרות מדברת על תוספת רוחבית של 26%. כלומר, מהתוספת הזו ייהנו לא רק מורים הנכללים ברפורמה, אלא כולם, ללא יוצא מן הכלל. כדי להקל על האוצר לקבל את הדרישה, העלה עיני הצעת פשרה ולפיה בשלב ראשון יקבלו המורים העל יסודיים את התוספת של 5% שההסתדרות השיגה, בצירוף תוספת מיידית בשיעור 8.5%, ובסך הכל 13.5%. את יתרת התוספת של 12.5% (עד להשלמתה ל-26%) יקבלו המורים העל יסודיים שישתתפו ברפורמה במערכת החינוך.