דו"ח מבקר המדינה: אי הסדרים נמשכים

דו"ח מבקר המדינה: נמצאו אי סדרים ברשות השידור לגבי התקשרויות עם מפרסמים וחריגות מכללי פרסום

מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום עולים ממצאים חמורים לגבי אופן ההתקשרויות עם מפרסמים ואי סדרים בנוגע לבקרת זמן האוויר המוקדש לחסויות ופרסומות ברשות השידור, הן ברשתות הרדיו של קול ישראל והן בערוץ 1 בטלוויזיה.

עוד עולה מהממצאים שהרשות קיזזה הוצאות מהכנסות וביצעה עסקות חליפין בלי שהן קיבלו ביטוי בתקציב. "אי מתן ביטוי בתקציב המאושר לכל הכנסה והוצאה הוא מעשה חמור, המנוגד לחוק יסודות התקציב", כותב המבקר, השופט אליעזר גולדברג.

חוק רשות השידור מאפשר לרשות להשלים את הכנסותיה (המבוססות ברובן על האגרה הנגבית מן הציבור) בהודעות חסות, תשדירי שירות ובפרסומות מבוקרות. רשות השידור עובדת מאז 1993 עם חברת שפ"מ - שידורי פרסומת מאוחדים - שבבעלות תיא תקשורת ומנכ"ל שפ"מ אברהם פרחי.

מבקר המדינה מעלה ביקורת לגבי עצם ההתקשרות של רשות השידור עם שפ"מ בבלעדיות, דבר המונע ממנה להתקשר עם מפרסמים ללא תשלום עמלה לחברה ולחסוך בעלויות. המבקר טוען כי העברת גיוס החסויות לשפ"מ נוגדת את כללי המימון ופוגעת בתחרות עם גופים אחרים, שכן לשפ"מ יש זכות בלעדית להציע למפרסמים חבילות פרסום גם ברדיו וגם בטלוויזיה. המבקר טוען עוד כי הוקרנו שקופיות חסות ופרסומות בטלוויזיה שחרגו מהזמן המותר והושגו בניגוד לכללי המימון.

המבקר מצביע על כך שמאז עברו הפרסומות ברדיו לשידור בשיטה הדיגיטלית, עובדי שפ"מ יכולים להיכנס למערכת הממוחשבת של קול ישראל בכל עת ובאופן בלתי מבוקר, ולערוך שינויים בכל הנוגע לפרסומות. המבקר מגלה כי אין ברשות השידור מכסות ברורות בדבר משך הפרסומות לשעה, ואין מי שבודק ברשות האם שפ"מ חורגת מהמכסות שנקבעו בע"פ ע"י מנהל הרדיו או אוגר את הנתונים הללו. עוד טוען המבקר כי "הרשות אף אינה בודקת, ולו בבדיקה מדגמית, את ההתחשבנות בין החברה והמפרסמים, כדי לוודא שקיבלה את מלוא התקבולים המגיעים לה".

יצוין כי הכנסות קול ישראל מהוות כ-16% מהכנסות רשות השידור, והן צפויות להגיע השנה ל-151 מיליון שקל. המבקר ממליץ על ניסוח כללים לפיקוח על פעילותה של שפ"מ, ולעמוד על כך שהפרסומות יהיו בהתאם לכללי הרשות. ממשרד יו"ר רשות השידור, נחמן שי, נמסר כי כבר לפני כחודשיים הועברה בקשה כזו להנהלת הרשות, אולם טרם התקבלה תגובה בעניין. אברהם פרחי, מנכ"ל שפ"מ, גילגל אף הוא את האחריות לפתחה של הנהלת רשות השידור. מההנהלה נמסר כי המלצות המבקר נלמדות בימים אלה.

האגודה למען החייל? מדו"ח מבקר המדינה עולה: מנכ"ל האגודה השתכר 612 אלף שקל בשנת 2000

דו"ח מבקר המדינה מספר 52א המתפרסם היום מקדיש מקום של כבוד גם לאגודה למען החייל, אשר ייעודה לקדם את רווחת החייל בישראל.

משרד מבקר המדינה מצא מספר ליקויים בתחום ניהול כוח האדם באגודה. מבקר המדינה מציין כי על אף שהאגודה פעלה בנושא זה, נותרת בעינה העובדה שהיא נושאת בעלויות שכר גבוהות לעובדים בכירים. לטענת המבקר, מספר העובדים שהוגדרו על ידי האגודה כבכירים אינו סביר. המבקר מוסיף כי ראוי שמספר העובדים הבכירים באגודה וגובה שכרם ייבחנו על ידי ועדה חיצונית של אנשי ציבור ואנשי מקצוע, שאינם מקרב מתנדבי האגודה ופעיליה ואינם בעלי זיקה כלשהי לאגודה ולפעילויותיה.

בהקשר זה מציין המבקר כי בשנת 2000 שילמה האגודה שכר בכירים ל-14 עובדים בהיקף של כ-6.4 מיליון שקל, כך שהעלות הממוצעת לעובד בכיר הסתכמה בכ-457 אלף שקל.

המבקר מוסיף כי שכרו של מנכ"ל האגודה הסתכם ב-2000 בכ-612 אלף שקל, כלומר שכר חודשי של 51 אלף שקל. היועצת המשפטית של האגודה השתכרה אשתקד שכר של 638 אלף שקל, קרי משכורת חודשית של למעלה מ-53 אלף שקל. יצוין כי האגודה שילמה למנכ"ל וליועצת המשפטית תוספת שכר קבועה מדי חודש, תוספת אשר אושרה ע"י ועדות ציבוריות שהוקמו "אד הוק".

המבקר מצא לנכון לציין כי כ-32% מבין 455 עובדי האגודה משתכרים שכר ברוטו הנמוך מ-4,000 שקלים לחודש, בעוד שכ-50% נוספים מעובדי האגודה הרוויחו באוקטובר 2000 שכר חודשי של 4,000 עד 8,000 שקל.

באשר לתפקיד יו"ר האגודה למען החייל, מציין המבקר כי בחירתו נערכה סמוך מאוד למועד הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת, על אף שנותר זמן עד תום כהונתו הקודמת. המבקר סבור כי מאחר שמינויו של יו"ר האגודה חייב להיות על דעת שר הביטחון, ראוי היה להמתין עם המינוי עד לאחר הבחירות. המבקר מוסיף כי מן הראוי שהאגודה תקבע בתקנונה נוהלים ברורים בנושא זה, נוהלים אשר יאפשרו הצגת מועמדים ועריכת דיונים מקדימים בוועד המנהל בנושא כה חשוב.

מבקר המדינה: ליקויים רבים בניהול העתודות הכספיות של רשות הנמלים והרכבות ורשות שדות התעופה

דו"ח מבקר המדינה מספר 52א, המתפרסם היום, הקדיש מקום לביקורת שנערכה ברשות הדואר, רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות, בנוגע להשקעת העתודות הכספיות שלהן. בנוסף התייחס מבקר המדינה לסדרי השכרת המקרקעין המנוהלים ע"י רכבת ישראל, שהיא חלק מרשות הנמלים והרכבות.

מבקר המדינה מציין כי רשות שדות התעופה התקשרה עם מנהלי תיקים בלא שקיימה הליך בחירה מבין מועמדים אחרים. הרשות הנחתה את מנהלי התיקים בפעילותם, אולם לא פעלה להתאים את הנחיותיה לשינוי שעשתה הבורסה בסיווג המניות בינואר 1996 כדי למנוע השקעת כספים בסוגי מניות שהיא אינה מעוניינת להשקיע בהן.

הנחיות רשות הנמלים והרכבות למנהלי התיקים בעניין דרכי השקעת כספי הרשות לא היו ברורות די הצורך, ומנהלי התיקים נהגו בדרכים שונות. רשות שדות התעופה ורשות הנמלים לא תמיד עמדו על מילוי הנחיותיהן ולא מנעו השקעות בניירות ערך שרכישתם נאסרה על מנהלי התיקים. שתי רשויות אלו לא נקטו תמיד באמצעים כנגד מנהלי תיקים שחרגו בהשקעותיהם מהוראות חוק מנהלי תיקים ורכשו מניות שהיה בהן סיכון או מניות שתאגידים שהיו קשורים עימם שימשו חתמים להנפקה.

מבקר המדינה מציין כי רשות שדות התעופה ורשות הנמלים לא טרחו לבדוק אם מנהלי תיקים קיבלו עמלות מבנקים שבאמצעות