בית המשפט המחוזי הוציא היום החלטה היוצאת להגנתם של הגולשים באינטרנט ושל בעלי האתרים. זאת, לאחר שרק בשבוע שעבר הונחה הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון על שולחן הכנסת, לפיה על אתרי האינטרנט הגדולים תחול אחריות לתוכן תגובות הגולשים הנכתבים בתחומם.
מדובר בבקשה שהגיש עו"ד יעקב סבו, המועמד לראשות עיריית קרית אונו, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, להורות לידיעות אינטרנט (המפעילה את אתר ynet) למסור את פרטיו האישיים של הגולש המסתתר תחת הכינוי צחי200.
לטענת סבו, פירסם עליו צחי200 בפורום של תושבי קרית אונו, בחודשים דצמבר 2006 עד מארס 2007, מידע כוזב בעליל כאילו הוא ביצע עבירות פליליות, שיש בו משום הוצאת לשון הרע נגדו.
לטענת סבו, משיהיו בידיו פרטיו של הגולש, הוא יוכל להגיש נגדו תביעה על לשון הרע. ידיעות הסירה את הדברים שכתב צחי200 בפורום, ואולם סירבה לגלות את פרטי הגולש.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן דחתה את בקשתו של סבו, וסירבה לתת לו צו לחשיפת פרטי הגולש.
השופטת סקרה את שני פסקי הדין המרכזיים שניתנו בתחום עד כה, שהראשון מביניהם ניתן על ידה בתקופת כהונתה בבית משפט השלום בירושלים. בפרשה זו, פרשת פלונית, קבעה השופטת כי האיזון הראוי הוא להורות על חשיפת זהות הגולשים רק במקום בו העוולה האזרחית של לשון הרע מקימה גם עבירה פלילית לכאורה, לפי חוק איסור לשון הרע.
פסק הדין השני, שניתן באפריל השנה על ידי השופט יצחק עמית בפרשת רמי מור, קבע כי המבחן שנקבע בפרשת פלונית הוא צר יתר על המידה. לכן קבע עמית, כי כדי שתחשף כתובתו של גולש יש להראות כי למבקש היתה עומדת זכות תביעה כנגד המפרסם לו זהותו היתה ידועה לו. אולם, בשל האפקט המצנן שעלול להיות על פרסומים חשובים וביקורת ברשת, קבע השופט עמית כי לצורך מתן צו לגילוי כתובת גולש, על המבקש להראות "דבר מה נוסף", כגון תום לב, סיכויים טובים לזכות בתביעה, עוצמתו של הביטוי הפוגע ועוד.
השופטת ציינה את החשיבות שבחקיקה מסודרת ומקיפה בנושא, וכדי להמחיש את העניין ציינה את החלטת השופטת זהבה אגי מהשבוע שעבר. בהחלטה זו נתנה השופטת צו לגילוי כתובת ה-IP של גולש לבקשת המבקש באותו עניין, "ללא שנערך דיון בשיקולים השונים והאינטרסים הציבוריים המונחים על הכף". זאת לאור העובדה שחברת שידורי קשת שנגדה ניתן הצו, לא התנגדה לבקשה.
השופטת מציינת כי מקרה זה שונה מהמקרים שנדונו בפרשת פלונית ובפרשת רמי מור, שכן שם דובר בתובעים ונתבעים פרטיים, בעוד שבמקרה זה מדובר בדברים שנאמרו על איש ציבור, בקשר לחשד לעבירות על חוקי הבנייה.
לדברי השופטת, "אמנם, מדובר במעשים חמורים, אך אלו בדיוק מסוג הדברים שאנשים בפורום, תושבי קריית אונו היו מעוניינים לדעת לגבי מי שעומד להתמודד על ראשות העירייה. יש להדגיש כי הכותב או הכותבים לא הפיצו את הדברים בפורום ארצי רחב, אלא בפורום רלוונטי מצומצם. יש לציין כי הגולשים ביקשו מעו"ד סבו, שבעבר כתב באותו פורום, כי ישיב לדברים. עו"ד סבו בחר לא לעשות כן".
השופטת ציינה כי איזון האינטרסים צריך להשתנות כאשר מדובר בחופש הביטוי ואנונימיות בנושאים פוליטים ובעניינם של נבחרי ציבור. השופטת קבעה כי בניגוד לטענת סבו, דווקא במקרים אלו יש להקל בתנאים לחשיפת זהות הגולשים.
היא סבורה, כמו השופט עמית בעניין רמי מור, כי במקרים אלו יש להחמיר בתנאים. זאת מפני שלחשיפת זהות גולשים במקרים אלו יהיה אפקט מצנן וייתכן שאנשים ימנעו מחשיפת שחיתויות והשתתפות בשיח הציבורי הדמוקרטי לאור זאת.
סיבה נוספת שלדברי השופטת משפיעה של השיקולים נגד חשיפת פרטי גולשים היא העובדה שהיום אפשרויות ההסתתרות של גולשים התפתחו, ואף קיימות תוכנות שבעזרתן ניתן להסוות את כתובת ה-IP כך שספק אינטרנט לא יוכל לזהות את פרטי הגולש שמאחורי הכתובת.
לכן לדעתה, "חוק שיאפשר התערבות וחשיפה יביא לכך שנביא לחשיפה דווקא של אותם גולשים תמימים שלא טרחו להסוות עצמם, בעוד שדווקא מי שמתכוון להכפיש, או לבצע עוולה אחרת ועושה זאת במכוון, לא ייחשף", וכך יעלה החיסרון שבחשיפה על היתרונות שבה.
לכן, לדעתה של השופטת, כיום, כל עוד אין חקיקה הקובעת אחרת, יש למעט בהתערבות בחקיקה מדינתית ברשת האינטרנט ולהשאיר אותה למקרים חריגים וקיצוניים. לדעתה, הנטייה צריכה להיות דווקא לכיוון הסדרה עצמית על ידי בעלי האתרים, ולא ליתר חשיפה.
לדבריה, "דווקא הסרת האחריות בחקיקה מספקי השירות ובעלי האתרים, הביאה להסדרה עצמית יעילה מצידם". השופטת מציינת כי "דווקא מרגע שהמחוקק התערב והסיר מהם את האחריות, דווקא אז הם יכולים לפקח, ואכן מפקחים על התכנים. גם אם, כפי שיש הטוענים, הם עושים זאת ממניע כלכלי של משיכת יותר גולשים המעדיפים לגלוש באזור 'נקי' ומהוגן, התוצאה היא שחשובה".
לדעת השופטת, יש לתת צו לחשיפת זהות גולש באינטרנט בטענה שפירסם דברי לשון הרע, רק כאשר מהפרסום עולה לכאורה כי הדברים שנאמרו מהווים עבירה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע. בנוסף, על המבקש להראות כי ניסה לפנות לגולש באותו אתר או פורום, להודיע לו על רצונו להגיש נגדו תביעה, ולבקש ממנו לחשוף את זהותו.
במקרה של סבו, לדעת השופטת , הפרסומים בגינם מתבקשת חשיפת שם הגולש אינם מהווים לשון הרע, לא לפי מבחן העבירה הפלילית שנקבע על ידה בפרשת פלונית, שבו היא דוגלת גם היום, ולא לפי המבחן המקל יותר של השופט עמית. לדעתה, דווקא מקרה זה, בו כותב בפורום העוסק בקרית אונו מעלה חשדות חמורים בנוגע למועמד ראש העירייה, מעיד על התרומה המרכזית של רשת האינטרנט. "בדיוק על גולשים כאלה עלינו להגן".
השופטת ציינה לשבח את ידיעות תקשורת, שהתייצבה להגן על האינטרס הציבורי על אף שהדבר היה כרוך בהוצאות מצידה, וזכתה. לכן חייבה את סבו לשלם לה הוצאות בסך 30 אלף שקל. (ה"פ 541/07)
בית המשפט יוצא להגנת הגולשים באינטרנט: סירב לתת צו לחשיפת זהותו של גולש בפורום באינטרנט
נורית רוט
11.11.2007 / 12:46