כששי אגסי מציג את מיזם הרכב החשמלי שלו, הוא מרבה לדבר במספרים. אבל אלה לא המספרים שמעניינים את קהילת העסקים. אלה מספרים שמספרים את ההיסטוריה של שוק הנפט העולמי ומנסים לפענח את יכולת הניצול של אנרגיה חלופית; אלה נוסחאות של צריכת אנרגיה על ידי סוללות חשמליות. אגסי לא מציג מספרים של תוכנית עסקית, ואף לא נתונים של סקר כדאיות כלכלי.
למה? אולי כי אין לו מספרים משכנעים, ולכן ההצגה שלו נראית כמו שיעור בפיסיקה למתקדמים, ולא כמו מצגת של חברה עסקית. למעשה, זהו רעיון אקדמי שעוד לא התגבש למחקר בפועל, ובוודאי שלא הגיע לשלבי ניסיון ויישום. סוג של סטארט-אפ שמריצים החבר'ה בגראז', והוא, אגסי, מנסה לבחון את יחס השוק אליו.
הוא אמנם טוען שיש לו סקר כדאיות כלכלי, אך אנשי עסקים שהוא ניסה לעניין במיזם ושזכו לבחון את הנתונים טוענים שאין שם כל תוכנית שמראה על כדאיות כלכלית. הרוב המכריע של המשקיעים הפוטנציאליים שהתוכניות הוצגו בפניו סירב להשקיע.
אגסי משקיע את שמו
אגסי לא מתרגש מכך. הוא מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה ולספר לכולם שהצליח לגייס 200 מיליון דולר למיזם. 100 מיליון דולר מהחברה לישראל ו-100 נוספים ממשקיעים אחרים, בהם בנק ההשקעות מורגן סטנלי, קרן ונטג' פוינט ומשקיעים פרטים כמו אדגר ברונפמן וג'יימס וולפנסון.
ואולם בדיקה מדוקדקת מעלה שהוא לא מדייק. הוא לא גייס 200 מיליון דולר. מהחברה לישראל הוא הצליח לקבל אישור דירקטוריון להעברת 6 מיליון דולר בלבד למימון עלויות הקמת המיזם. זה ישחרר לו אוויר לנשימה, אחרי שכל העלויות של הטיסות וניסיונות השכנוע "שרפו" בשנה החולפת לא מעט מהמזומנים שבחשבונו.
יתר על כן, מהודעה לבורסה של החברה לישראל עולה שאין לו עדיין תוכנית עסקית, וכי המשך הזרמת הכספים מותנה בתוכנית שתראה שהעסק יכול לעבוד כלכלית ובפרטים נוספים לגבי מימון המיזם. יש להניח שגם משקיעים נוספים שהסכימו לחבור אליו הזרימו למיזם הבטחות וכוונות יותר ממזומנים, בשלב זה.
ומה עם ההשקעה של היזם עצמו? אגסי מסתפק בהשקעות שהיו לו עד כה בריצות מחברה לחברה על פני הגלובוס. חבל רק שבהקשר הזה הוא שוכח לפרגן קצת לשמעון פרס, שהיה זה שפתח לו את הדלתות של בכירי המשקיעים וחברות הרכב בעולם, במיוחד כשהשניים היו יחד בכנס דאבוס בינואר 2007.
אז כסף גדול הוא לא משקיע, אבל אגסי יודע שהוא משקיע את שמו בעסק הזה, יותר מאחרים. אחרי הכל, אם המיזם יצליח, הוא יהיה כוכב עולמי. אם, לעומת זאת, יתברר שהמיזם הוא כישלון, הוא ייזכר כמגלומן, כמי שהיה משוכנע שהוא יכול להציל את העולם, או לפחות כבעל חלומות. בינתיים הוא גוזר קופון יפה של יחסי ציבור עולמיים.