"מאז שחוק סרביינס-אוקסלי נכנס לתוקף בארה"ב, השתנתה הגישה לגבי ממשל תאגידי. אין מישהו בענף שלא יודע מה זה ממשל תאגידי - וזה הישג ברמת ההתנהלות של החברות. גם בישראל יש תהליך של שינוי, אבל צריך להאיץ אותו - זה תפקידו של הרגולטור" - כך אומר ערן שלו, שותף מנהל בפירמת רו"ח KPMG סומך חייקין.
גם מדינת ישראל צועדת בעקבות המגמה העולמית. לפני קצת פחות משנה הודיעה רשות ני"ע על אימוץ מסקנות ועדת גושן לקביעת קוד ממשל תאגידי בישראל. בפברואר סיכמו הרשות ומשרד המשפטים על מתווה מוסכם ליישום מסקנות הוועדה. רוב ההמלצות ייושמו בדרך וולנטרית של "אמץ או גלה" - כלומר חברה שבוחרת לא לאמץ חלק מכללי הממשל התאגידי, צריכה לגלות זאת למשקיעים.
חיוב החברות בצירוף הצהרת מנהלים לדו"חות הכספיים ייקבע כחובה מכוח חוק החברות. בזמן שחלף מאז הודעת הרשות, מספר החברות הציבוריות שאימצו באופן וולונטרי את כללי הממשל התאגידי הוא אפסי, ותיקון לחוק החברות עדיין לא התקבל.
בפירמת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין רואים בהאצת תהליך אימוץ כללי הממשל חלק אינטגרלי מתפקידם של רואי החשבון ככלבי השמירה של שוק ההון. ביום רביעי יערכו KPMG ו-TheMarker, כנס שיעסוק בסוגיה, בהשתתפות חבר הקונגרס האמריקאי לשעבר מייקל אוקסלי - מיוזמי החוק הקרוי גם על שמו, חוק סרביינס-אוקסלי, שחולל מהפך בתהליכי הבקרה והביקורת בחברות ציבוריות.
לרגל הכנס, נפגשנו עם שלו ועם אורן גרופי, שותף במחלקת ניהול סיכונים ובקרה פנימית ב-KPMG סומך חייקין.
מודעות גוברת
יש כיום ממשל תאגידי בישראל?
שלו: "רשות ניירות ערך לקחה את זה בצורה רצינית, וקידמה את זה, אבל מדובר בתהליך, זה לוקח זמן. אנחנו רואים הרבה דירקטורים ששואלים ומתעניינים ושהולכים לכיוון של הטמעת כללי ממשל תאגידי בארגון - גם אם הם עדיין לא מאמצים פורמלית של הכללים".
יש כ-600 חברות ציבוריות בישראל. כמה מהן באמת הולכות לכיוון של הפנמת והטמעת כללי הממשל התאגידי?
שלו: "לא הרבה, אבל המודעות וההתעניינות גוברים".
אנחנו לא מודאגים מהחברות הגדולות. בואו נתמקד ב-300 החברות הציבוריות הקטנות. כמה מהחברות האלה מפנימות כללי ממשל תאגידי?
שלו: "זו אכן הנקודה שממנה צריך לדאוג. ב-100 החברות הגדולות מתחיל תהליך הפנמה. בחברות שנכללות במדד היתר קורה הרבה פחות".
עברה שנה מאז שוועדת גושן הגישה את המלצותיה, בפברואר כבר סוכם על מתווה חקיקה, איפה זה עומד כיום?
גרופי: "החקיקה עדיין בשלב הטיוטה".
בתחילת השנה משרד המשפטים העריך שהצהרות המנהלים שיוסדרו בחקיקה יחולו על הדו"חות השנתיים של 2007.
שלו: "זה לא יקרה. לא לגבי דו"חות 2007".
זאת אומרת שבענייני ממשל תאגידי בישראל, יותר מדברים מאשר עושים.
שלו: "היינו שמחים לראות את העניין זז מהר יותר".
שוק ההון משחק תפקיד חשוב מאוד באכיפת כללי הממשל התאגידי. הוא צריך להעניש את החברות שלא מתנהלות לפי הכללים. זה קורה?
שלו: "כיום זה לא קורה, אבל בעתיד יהיה לזה ביטוי".
מה צריך לקרות בשביל ששוק ההון יתחיל לפקח על העניין?
שלו: "ראשית, צריך שתהיה יכולת מדידה והשוואה בין חברות שיאמצו כללי ממשל תאגידי. צריך שיהיה גוף מדרג. ברגע שיהיה גוף כזה, ניתן יהיה להשוות בין חברות והאפקטיוויות תגבר. משקיעים נמשכים לשקיפות וליעילות".
כן, אבל כיום הגופים המוסדיים משקיעים בחברות על אף שאין גוף מדרג. האם גוף כזה ישנה את האופן שבו הם משקיעים?
שלו: "אחרי שכללי ממשל תאגידי יהיו עוד פרמטר לבחינת כדאיות השקעה, אולי הגופים ימשיכו להשקיע באותן חברות, אבל לאותן חברות יהיה תג מחיר שונה".
גרופי: "צריך להבין שישראל מושפעת ממגמות עולמיות. ממשל תאגידי זה משהו שקורה בכל העולם. פרשת אנרון היתה נקודת הפתיחה, אחריה באו שערוריות חשבונאיות כמו וורלד-קום שעזרו לגבש את המסקנות בעניין. זה לא קרה ביום אחד. ברור שלרגולטור יש אינטרס לקדם את זה, מכיוון שהוא רוצה יציבות, אבל גם לחברות יש אינטרס כזה".
שלו: "חוק סרביינס-אוקסלי לא המציא את הגלגל. המודלים של סרבנייס-אוקסלי היו מקובלים גם בשנות ה-50 וה-60, זה פשוט התחדד משמעותית. ההתנהלות של החברות יותר קפדנית, חובת הדיווח גדלה ויש יותר שקיפות".
עניין של עלות תועלת
אי אפשר כמובן להתעלם מהביקורת שספגה החקיקה, שגורמת לעלייה בהוצאות של חברות ציבוריות.
שלו: "הכל שאלה של עלות-תועלת. כנראה שיהיה יותר אפקטיווי לשים שוטר ליד כל בית ולא ניידת שמפטרלת בכל השכונה - אבל השאלה היא מה העלות של זה. במקרה של חוק סרביינס-אוקסלי, לא בטוח שהתוצאה הסופית היא זו שאליה התכוון המחוקק. אפילו ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית) העריכה בהתחלה את עלות יישום החוק ב-100 אלף דולר לחברה. כיום, עלות יישום החוק לחברות קטנות היא 1-1.5 מליון דולר, ולחברות גדולות היא מגיעה גם ל-7 מיליון, זה נטל כבד".
גרופי: "לכן המחוקק האמריקאי מנסה באחרונה לאזן ונותן הקלות לחברות קטנות".
שלו: "23% מהחברות רוצות לצאת מהשוק ולהפוך לחברות פרטיות בגלל עלויות יישום החוק. יש עלייה משמעותית בכמות החברות שבוחרות להנפיק בלונדון, על אף שבסופו של דבר אין אלטרנטיווה לחברות הגדולות מחוץ לשוק האמריקאי".
העלות אמנם כבדה, אבל אחרי ארבע שנים שבהן החוק מיושם בארה"ב, אפשר לראות כבר את התועלת?
שלו: "הריסטיטמנטים (פרסום מחדש של דו"חות חשבונאיים) הולכים ופוחתים, ולאורך השנים אנחנו רואים שהיקף החולשות המהותיות שמתגלות (לפי חוק סרביינס-אוקסלי חברה צריכה לדווח על חולשות מהותיות שמתגלות בחברה בתהליכי הבקרה) הולך ופוחת. אם זה היה 10% ב-2005, זה היה 8% ב-2006. קשה מאוד למדוד את תועלת של החוק ברמת החברה, אבל רואים את זה ברמת השוק. כאשר השוק יותר מפוקח, המשקיע נותן על זה פרמיה".
כל המנגנונים האלה לא פוגעים ביכולת של החברות למלא את תפקידן - מקסום הרווח לבעלי המניות?
שלו: "לא מדובר פה בחברות פרטיות שבהן לא חייבים דין וחשבון ואפשר להיות גמישים כמה שרוצים. בחברות ציבוריות - שצריכות להתחשב בבעלי המניות, ובבעלי עניין נוספים כמו נושים, עובדים וספקים - זה בונה תהליכים יותר נכונים. זה כלי. החתימה הקטנה הזו על תצהיר מנהלים יוצרת תהליך של בקרה נכונה".
האם גם בישראל אנחנו עלולים לראות חברות ציבוריות שלא עומדות בנטל יישום החוק והופכות לפרטיות?
שלו: "לא נראה חברות נפלטות, משום שעלות יישום המלצות הוועדה נמוכה מבארה"ב, ומוערכת בכ-50 אלף דולר. ועדת גושן ראתה מה קורה בארה"ב, ולא העתיקה את הכללים אחד לאחד. הוועדה הביאה בחשבון את העלויות וההתאמות לשוק הישראלי, שמאופיין בחברות שלהן בעל שליטה גדול, ושמה את הדגש על הסגירה הפיננסית, שכן זהו המקטע הכי מסוכן".
וההמלצות בכלל ישנו משהו במקרה של השוק הישראלי? דירקטורים ייצאו נגד בעל השליטה?
שלו: "גם כיום יש דירקטורים שהולכים נגד בעל השליטה, גם אחרי גושן, זה יהיה אינדווידואלי".
שוק ההון הישראלי הוא למעשה הגופים המוסדיים. הם יפקחו על ממשל תאגידי?
שלו: "אם רוצים לקדם את יישום הממשל התאגידי יש כמה שחקנים משמעותיים. הראשי הוא הרגולטור. שחקן נוסף הוא שוק ההון, קרי המשקיעים המוסדיים שצריכים לגלות מעורבות ואקטיוויות וצריכים לעשות יותר".
גרופי: "יש פרק שלם בהמלצות הוועדה שמתייחס למשקיעים מוסדיים, וצריך שהוא ייושם. אבל לא מדובר רק בגופים מוסדיים. הצהרת מנהלים יוצרת חובה משפטית. כיום הדיווחים יותר שקופים. אם יש בעיה, שלא תעבור דרך שוק ההון, החתימה על הצהרת מנהלים היא מסמך משפטי שחושף את נושא המשרה לתביעות".
זאת אומרת, מה שלא יעשה שוק ההון המאוד משוכלל של ישראל, אנו מצפים שתעשה מערכת המשפט המהירה של ישראל?
גרופי: "בסופו של דבר, יהיה איזון בין זה לבין זה, אבל לא רק בין שני הגורמים האלה. הרבה מאוד גורמים צריכים לפעול אם רוצים שעקרונות הממשל התאגידי ייושמו. הרגולטור צריך לדחוף, רואי החשבון צריכים להעלות את הסוגיה למודעות. לכולם יש תפקיד".
איזו בעיה תיפתר בעזרת כללי משטר תאגידי נכונים?
שלו: "היקף הביקורת הפנימית בחברות נמוך, ויש מגזרים שבהם הוא נמוך מאוד. חיזוק מערכות בקרה חיוני לחברות בישראל".
איך הופכים את זה למציאות?
שלו: "בראש ובראשונה, זה הרגולטור שצריך לפעול. היו רגולטורים ששמו תאריך יעד וקיבלו החלטה על יישום הצהרות מנהלים בדו"חות - כמו המפקח על הביטוח והמפקח על הבנקים וזה קרה. גם בקשר לחברות ציבוריות, הרגולטור צריך להחליט ולפעול".
השיטה של ועדת גושן: אמץ את המסקנות, או גלה שלא אימצת
ועדת גושן מונתה על ידי רשות ניירות ערך כדי לבחון את קוד הממשל התאגידי הרצוי לחברות ציבוריות בישראל. העניינים שבהם דנה הוועדה היו הרכב ועבודת הדירקטוריון, הרכב ועבודת ועדת הביקורת, אישור עסקות עם בעלי שליטה, יצירת מנגנוני בקרה נוספים (כמו תצהיר מנהלים וכתבי הצבעה), דרישות שונות מגופים מוסדיים וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך.
המלצות הוועדה פורסמו בסוף 2006 ובהן ההמלצות שלפחות שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים חיצוניים, ושרוב חברי ועדת הביקורת יהיו חיצוניים. כמו כן המליצה הוועדה לחייב את המנכ"ל והאחראי על התחום הכספי בחברה להצהיר בדו"חות על נכונותם ועל נכונות המידע המופיע בהם. בנוסף הטילה הוועדה על ועדת הביקורת חובות שונים ביחס לדו"חות.
בפברואר הודיעו הרשות ומשרד המשפטים על מתווה לישום ההמלצות. מרבית ההמלצות ייושמו בדרך של "אמץ או גלה". כלומר חברה שבוחרת לא לאמץ חלק מהן תחויב לגלות זאת לציבור. כמו כן פירסמה הרשות טופס ובו נוסח הגילוי מהחברות. חלק מהמלצות הוועדה, כמו העלאת הרוב הדרוש בעסקות עם בעלי עניין, צירוף תצהיר מנהלים וחובות שונות של ועדת הביקורת, יקבעו בתיקון לחוק החברות, שנמצא בשלבי חקיקה.
בעקבות ועדת גושן, מינה האוצר את ועדת חמדני, שמשלימה את ועדת גושן בכל הקשור להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ונועדה למצוא מנגנונים להגברת הפיקוח שלהם על השוק. באפריל פירסמה הוועדה טיוטה של המלצותיה.
בין ההמלצות: מינוי דירקטורים חיצוניים באישור של 50% מבלי מניות המיעוט, קביעת חובת השתתפות באספות הכלליות וחובת הצבעה בהחלטות שיש בהן לקדם את ענייני העמיתים או לפגוע בהם. כמו כן מפרטת הוועדה רשימה של החלטות שבהן יהיה על המוסדיים להצביע - כמו מינויים ופיטורים של דירקטורים, החלטה על מיזוג, ואישור עסקות עם בעלי עניין.
הוועדה המליצה כי אם הגוף המוסדי מצוי בניגודי עניינים בין טובת העמיתים כמשקיעים עקיפים בתאגיד, לבין אינטרסים אחרים שלו, על הגוף לאמץ מדיניות הצבעה והליכי בדיקה לצורך גיבוש עמדה וקבלת החלטות אם ההצבעה בפועל היא בסטייה מהמדיניות, עליו לנמק מדוע. גוף מוסדי גם יהיה רשאי במקרים מסוימים להתקשר עם גוף מקצועי שימליץ על גיבוש מדיניות ההצבעה.
ערן שלו: "החברות הקטנות מדאיגות, הגדולות כבר מפנימות את התהליך"
אתי אפללו
12.11.2007 / 8:14