כרוניקה של כישלון ידוע מראש: אין לך קשרים פוליטיים - לא תהיה דירקטור

בדומה לרבים וטובים, מצאתי עצמי יושב מול מסך הטלוויזיה ומטיח קיתונות של ביקורת בכל פעם שנתקלתי בדיווחים אודות השלכות תפקודם הלקוי של דירקטוריונים - ממינויים פוליטיים, דרך מעשים פליליים ועד לקריסת חברות.



יום אחד, קצתי ב"ביקורת הכורסא", ובפרץ של אידיאליזם צרוף, המודע להשלכותיו התימהוניות, החלטתי שניסיוני המקצועי והשכלתי יאפשרו לי למלא בהצלחה תפקיד של דירקטור בחברה ממשלתית. סיימתי תואר ראשון במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת תל אביב וכן תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם הוספתי ללמוד פילוסופיה - שלא לשם קבלת תואר. במקביל צברתי עשר שנות ניסיון, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי: מעבודה בבנק ישראל, דרך עבודה במשרד עו"ד ד"ר שלמה כהן ושות', המשך בעבודה עבור החברה הממשלתית נ.ת.ע ועד שהפכתי לבעל משרד העובד גם עבור משרדי ממשלה.



מצויד בשלושת תאריי ובניסיוני, יצאתי לדרך, כולי תקווה שמכשול פעוט כמו מחסור בקשרים לא יעמוד לי לרועץ. התחלתי את המסע בפנייה לרשות החברות הממשלתיות. שלב זה עבר בהצלחה מרובה. פנייתי נענתה על ידי סגן ראש הרשות, זהר שר, באופן אדיב וענייני. הוא המציא לי את רשימת החברות הממשלתיות שבהן מצבת הדירקטורים חסרה, סיפק לי הסבר על דרכי מינוי דירקטורים והוסיף גם עצה בחינם: אל תפתח ציפיות. סמכות המינוי, כך אמר, היא של הדרג הפוליטי הבוחר את הדירקטורים בדרכים ומשיקולים השונים מדרכי הפעולה של דרגים מקצועיים.



עצתו הידידותית של שר לא ריפתה את ידיי: עברתי על הרשימה שקיבלתי ודליתי מידע על החברות הרלוונטיות מאתר האינטרנט החדש והידידותי של רשות החברות הממשלתיות (www.gca.gov.il). לבסוף, בררתי ארבע חברות שהשכלתי, כישורי ונסיוני מתאימים להן (תש"ן, נ.ת.ע, בנק החקלאות ודואר ישראל), ושלחתי לשרים האחראיים עליהן קורות חיים ומכתב פנייה בו הצעתי את מועמדותי, תוך פירוט תחומי כישורי ואף יתרונותי היחסיים.



שר החקלאות (האחראי על בנק החקלאות) היה הזריז ביותר. מלשכתו הגיעה תשובה מהירה שלפיה, מכסת הדירקטוריונים בחברה מלאה. נראה שבזמן קצר הספיק השר החרוץ למנות ארבעה דירקטורים.



שר התשתיות, לעומת זאת, התנהל ביסודיות ושב אליי רק לאחר שחלפו חמישה חודשים תמימים ממועד פנייתי הראשון. התמהמהותו בהחלט מובנת נוכח העובדה שהיה עליו לאייש תשעה מקומות פנויים בדירקטוריון. תשעה מקומות אלה אוכלסו בשעה שאני ממתין לשווא להתייחסות לפנייתי. מכתבי הראשון לא נענה, מכתב התזכורת, אף הוא, לא נענה, עד שנואשתי ממשלוח בדואר רשום ושלחתי את הניירת בפקס, תוך בדיקה מול לשכת השר שמכתבי אכן התקבל ומטופל כיאות. לפני ימים ספורים הגיעה סוף סוף תשובתו של השר החרוץ, ששקד על מינוי דירקטורים, מבלי לטרוח לספור אותי: "הדירקטוריון בחברה מלא, בהצלחה בהמשך דרכך".



למרבה הפלא, לא פגשתי בדרכי את ההצלחה. שר התחבורה שאול מופז (האחראי על נ.ת.ע) ושר התקשורת אריאל אטיאס (האחראי על דואר ישראל), שלא הקפידו למלא את מצבת הדירקטורים בחברות שבאחריותם, כלל לא טרחו להשיב לפנייתי. קשה לומר שהופתעתי. ימים רבים חלפו, בלבי המשיך לנקר הספק שמא אני ממהר להסיק מסקנות, ואולי מכתביי לא הגיעו ליעדם עקב כשל טכני או טעות אנוש. החלטתי לשגר מכתב תזכורת מנומס - גם הפעם בדואר רשום. עדיין דממת אלחוט. למען הסר ספק, החלטתי להתקשר ללשכות השרים כדי לברר מה עלה בגורל פניותיי. מלשכות השרים נמסר לי כי פנייתי התקבלה והעניין נמצא בטיפול. המתנתי בסבלנות. ימים, שבועות ואף חודשים חלפו. מסתבר שלא תמיד הסבלנות משתלמת. ה"טיפול" נמשך עד עצם היום הזה.



אבל וחפוי ראש, שבתי אל כורסת הטלוויזיה. מסעי נכשל, משום שבישראל 2007, לאחר פרשיות כמו בנק צפון אמריקה, הבנק למסחר, פלד-גבעוני וחפציבה, ולאחר הערות חוזרות בדו"חות מבקר המדינה וועדות מיוחדות שהוקמו בנושא, מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות הוא עדיין פונקציה של קשרים ולא של כישורים.



כרוניקה של משבר ידוע מראש



כיוון שאיש לא התייחס לתחינותיי יצאתי לבדוק את המצב בחברות הממשלתיות בכללן. מתברר שמתוך כ-800 תפקידי דירקטור בחברות הממשלתיות, שליש אינם מאוישים. עשרות חברות ממשלתיות מתפקדות ללא יו"ר דירקטוריון או אף ללא מנכ"ל. ואכן, דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם במאי השנה העלה ליקויים בדרך מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, הנה הבולטים שבהם:



העדר שקיפות ובקרה: יועצי השרים הם שמטפלים מטעם השרים במינוי הדירקטורים. המשא ומתן בין יועץ השר האחראי על החברה ליועץ של שר האוצר מתנהל בעיקר בעל פה, ללא תיעוד של השיחות והסיכומים, וכך אין שקיפות של ההליכים ויכולת בקרה עליהם. שמות המועמדים לתפקידי דירקטורים ויושבי ראש דירקטוריונים אינם מפורסמים לציבור ולפיכך, הציבור אינו יכול למסור מידע המצוי בידיו על המועמדים.



מינויים על בסיס זיקה אישית/פוליטית: בדו"ח קודם של מבקר המדינה מ-88' צוין כי שרים בוחרים רבים מהמועמדים לתפקיד דירקטורים מקרב חוג המכרים והקרובים שלהם. הצהרותיהם של המועמדים לתפקיד דירקטורים באשר לכישוריהם ולזיקתם או להיעדר זיקתם לשר משרי הממשלה, אינן נבדקות. בדו"ח המבקר החדש נמצא כי לא חל שינוי במצב.



אמנם, ב-2003 הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיה בדבר בדיקת קיום זיקה אישית, עסקית או פוליטית של קרובים מדרגה ראשונה של המועמד לאחד משרי הממשלה, הנחיה שקיבלה ביטוי בשאלון שעל המועמד למלא, שהוצג ב-2004. עם זאת, ישנו קושי לחשוף את קיומה של זיקה כזאת וכמה מקרים כאלה אותרו במהלך הביקורת של מבקר המדינה.



ועדת המינויים אינה ערוכה לערוך בדיקות לאימות הפרטים הכלולים בשאלון שעל המועמד למלא, ובלית ברירה היא מסתמכת בעיקר על הצהרות המועמדים. הוועדה גם אינה מזמנת לריאיון, במקרה הצורך, מועמדים למשרות וכאמור, בהעדר פרסום שמות מועמדים אין הוועדה מקבלת מהציבור מידע שיכול להיות חשוב להחלטתה. כך יוצא שאושרו מינויים של מועמדים לתפקיד דירקטור בחברה ממשלתית שלא המציאו לוועדה את כל המידע, בעוד שלו היה בידיה את מלוא המידע, ייתכן ומינויים לא היה מאושר.



עוד לא אבדה תקוותנו (?)



באפריל השנה אישרה הממשלה את הצעת שר האוצר דאז, אברהם הירשזון, ואימצה את עבודת המטה של מנכ"ל האוצר, יורם אריאב, ומנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, איל גבאי, להטמעת המלצות ועדת הרמלך לשינוי שיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות ובתאגידים ציבוריים. מטרת הרפורמה היתה לשים קץ למינויים הפוליטיים ולסחבת במינוי דיקטורים, ולהעלות את רמת הדירקטורים בחברות הממשלתיות, באמצעות הליך שקוף של ועדה מקצועית, מתוך מאגר מועמדים שתנהל רשות החברות הממשלתיות, כך שכל בעל מקצוע מתאים יוכל להיכלל במאגר זה. הרפורמה טרם החלה, מפני שהפעלתה טעונה תיקון חוק החברות הממשלתיות. למעשה, בימים אלה נכנס לתפקידו מנהל חדש לרשות החברות הממשלתיות, ד"ר אודי ניסן, העומד להעביר וליישם את הרפורמה.



בנוסף, החריצות הפתאומית שמגלים השרים במילוי דירקטוריונים בחברות שבאחריותם עשויה להבטיח כי החברות הממשלתיות יוכלו לתפקד כראוי וכחוק. רק ציניקנים יגידו שחריצות פתאומית זו אינה אלא נסיון להספיק עוד כמה מינויים בטרם תועבר סמכות מינוי הדירקטורים לוועדה מקצועית.



האם הרפורמה תצליח? ימים יגידו: ייתכן שאמצא עצמי חבר דירקטוריון, אולם מאידך ייתכן שאצטרף לרשימת הנפגעים מאסונות פרי תפקודם הלקוי של הדירקטורים. או אולי, אהפוך, כמו הרבה בעלי מקצוע מנוסים, לאיש אדיש היושב מול מסך הטלוויזיה, נאנח ורוטן.