איגוד לשכות המסחר מבקש את התערבות בג"ץ כנגד מדיניות התקינה של משר התמ"ס ומכון התקנים

איגוד לשכות המסחר הגיש היום עתירה לבג"ץ כנגד משרד המסחר והתעשייה ומכון התקנים. האיגוד מבקש את התערבותו של בית המשפט העליון במה שהוא מכנה "מדיניות תקינה המפלה בין מוצרים מייצור מקומי לבין מוצרים מיובאים". כן מבקש האיגוד כי בית המשפט העליון יתערב כנגד המשך המונופוליזם של מכון התקנים בתחום בדיקות ההתאמה לתקן של מוצרי יבוא.

בעתירתו, שהוגשה באמצעות עוה"ד רענן הר-זהב וליאור כץ, טוען האיגוד, כי משרד התעשייה והמסחר התעלם בשנים האחרונות, מחוק התקנים, מפקודת היצוא והיבוא ומהחלטות הממשלה אשר חייבו אותו לפעול להסרת חסמי יבוא קיימים, לעידוד יבוא סחורות, לאימוץ תקינה בינלאומית, למניעת רמת מחירים גבוהה בשל תקינה ישראלית ייחודית ולהגברת התחרות במשק. עוד טוען האיגוד כי התעלמות זו נעשתה תוך כדי פגיעה בעקרון השוויון ובעקרון חופש העיסוק של היבואנים והמעבדות בישראל.

כמו כן, איגוד לשכות המסחר מבקש כי בית המשפט העליון ייתן צו על תנאי המחייב את שרת התמ"ס להסביר מדוע אינה מתקנת, מתוקף סמכותה ובהתאם לחוק התקנים ולהחלטת הממשלה מאוגוסט 2000, את צו יבוא חופשי, כך שמתן אישורי תקן ייעשה לא רק ע"י מכון התקנים, אלא גם ע"י מעבדות בדיקה מוסמכות ומאושרות נוספות. עוד דורש האיגוד כי משרד התמ"ס יסביר מדוע לא יתוקן צו יבוא חופשי, כך שמתן אישורי עמידה בתקן רשמי למוצרים מיובאים ייעשה באותו האופן כפי שניתנים אישורי עמידה בתקן רשמי למוצרי ייצור מקומי.

לטענת האיגוד, למרות מדיניות פתיחת המשק לתחרות, נותרה בעינה מדיניות תקינה המפלה בין מוצרים מייצור מקומי לבין מוצרים מיובאים ומתקיים משטר בדיקות סלקטיווי ומפלה כאשר החובה להיבדק בדיקות התאמה לתקנים רשמיים חלה אך ורק על מוצרי יבוא בטרם יצאו מהנמלים, בעוד שמוצרים מייצור מקומי, אינם נדרשים לעבור בדיקות התאמה לתקן בטרם יציאתם משערי המפעל לשווקים, אלא רק במקרים חריגים ואקראיים.

עוד נטען בעתירה כי מכון התקנים מהווה מונופול לגבי מוצרי היבוא ובדיקת התאמתם לתקן, וכי "במצב הקיים מכון התקנים הוא הקובע את התקן הישראלי, הוא המחליט מהם נוהלי בדיקת ההתאמה לתקן של מוצרי היבוא, וקובע באישור שר התמ"ס, את התעריפים שישולמו עבור הבדיקות, מבצע את הבדיקות, קובע את מספר שעות העבודה עבור כל בדיקה ואת המחיר שישולם עבור הבדיקה".

בעתירתו, מדגיש האיגוד כי מספרן הרב של הבדיקות מגדיל את העלויות בהם נושאים הצרכנים ומתבצע למרות שמוצרי היבוא נבדקו כבר במדינות יצורן ע"י גופים מוכרים וידועים, ובידי היבואן מצויים מסמכים ותעודות מגופים אלה בדבר עמידתם של המוצרים בתקנים מוכרים מחו"ל.

האיגוד מבקש בעתירתו כי בג"ץ יורה לשרת התעשייה והמסחר לבצע את החלטת הממשלה מאוגוסט 2000 ולהפחית באופן משמעותי את החובה לבצע בדיקות תקן ביבוא, כך שבמקומן תדרש הצהרה עצמית של היבואן על עמידת המוצר המיובא בדרישות התקן הרשמי, כאשר להצהרה זו, או במקומה, יצורפו תעודות מוכרות על התאמת המוצר לתקן הרשמי. וזאת, בכפוף להשלמת חקיקה שמטרתה הגברת הענישה והאכיפה בשלב השיווק של המוצר.

בעתירתו, מציין האיגוד כי בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות משנת 1997 נקבע, בין היתר, כי בין תפקידי הרשות עליו גם להסמיך מעבדות נוספות. האיגוד מוסיף כי בישראל פועלות מעבדות שהוסמכו לפי חוק זה. לעומת זאת, טוען האיגוד, מכון התקנים כלל לא הוסמך ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, למעט מעבדות הכיול במכון, כך שאין פיקוח של הרשות להסמכת מעבדות על מעבדות המכון, על כשירותן לבצע בדיקות התאמה לתקן ועל האופן בו הן מתבצעות הבדיקות.

האיגוד מוסיף וטוען כי משרד התמ"ס נותן ידו למצב בו מתקיימת פגיעה בעקרון השיוויון ובעקרון חופש העיסוק של היבואנים והמעבדות בישראל. לטענת האיגוד, בעוד שחוק התקנים קובע הסדר המונע מונופולין, ולפיו כל מעבדה מאושרת יכולה לבצע בדיקות התאמה לתקן, קבע שר התמ"ס בצו יבוא חופשי, הסדר מונופוליסטי לפיו בדיקות אלה נעשות אך ורק בידי מכון התקנים (בג"צ 7428/01).