הבלוף המסוכן של מכתבי ההמלצה

"הנ"ל מאנ"ש, נא לקבלו". פתקים משורבטים בזו הלשון (אנ"ש = אנשי שלומנו) נכתבו על ידי פעילי ההסתדרות ומפא"י בשנות החמישים ופתחו אז דלתות רבות. מאז התפתחה השיטה וה"צטלע" נהפך למכתב המלצה חם המונה את כישוריו של מי שמבקש להחליף קריירה או מקום עבודה. רבים ממחפשי העבודה דואגים להצטייד במכתב כזה, בתקווה שהוא יעניק להם יתרון על פני מועמדים אחרים, אלא שהמוסד הזה הקרוי "מכתב המלצה" הוא, לכל הפחות, בעייתי.

הנה מקרה שהיה: למשרדיה של חברה ממשלתית גדולה הגיעה תביעה משפטית מצד עובד לשעבר שהועסק בה במשך שבע שנים כטכנאי. האיש דרש שהחברה תפצה אותו במאות אלפי שקלים בשל פיטוריו. לטענתו, הוא פוטר לאחר שנים שבהן הועסק במעמד של עובד זמני - רגע לפני שהיה אמור לקבל קביעות.

החברה דחתה את דרישת העובד, אך בכך לא הסתיימה הפרשה. כעבור כמה חודשים האיש פנה לבית הדין לעבודה בתביעה, שבה ביקש לפסוק לזכותו פיצויים או להחזירו לעבודה. לתביעה הוא צירף מכתב המלצה חם שקיבל מסמנכ"ל משאבי האנוש שיועד למעסיקו הבא.

המכתב כלל דברי שבח בלתי מסוייגים על תפקודו לאורך כל שנות העסקתו בחברה והצביע על מסירותו ועל העובדה שכמעט לא נעדר מעבודתו, אפילו כשהיה חולה. שופטי ביה"ד שקראו את המסמך מתחו בדיון ביקורת נוקבת על ראשי החברה. "אם העובד זכה לדברי הלל במכתב ההמלצה ובתפקודו הוא תרם רבות לחברה, מדוע מצאתם לנכון לפטר דווקא אותו?" שאלו בזעם - והורו לחברה להשיב את האיש לתפקידו.

על המקרה הזה נוהגת לספר עדנה ברק, יועצת ארגונית, ללקוחותיה. "מאז שהסתיים המשפט, חידדתי את המסר למנהלים שלפיו עליהם להתייחס למכתב המלצה כאל מוקש פוטנציאלי", היא אומרת, "עדיף לוותר כליל על כתיבת המכתב, ואם בכל זאת עושים זאת, חשוב להיזהר בניסוחו ולהתרחק מסופרלטיווים שאין להם כיסוי - מכיוון שיכול לבוא הרגע שבו ינפנף העובד במכתב כהוכחה שהפיטורים לא היו מוצדקים. אני מכירה יותר מדי עובדים, גם קציני צה"ל לשעבר, המחזיקים בכיסם מכתבי המלצה שכל קשר בין תוכנם לבין הישגיהם בקריירה שלהם הוא מקרי".

דלית (השם המלא שמור במערכת) פרשה בשנה שעברה מעבודתה כמורה לביולוגיה בבית ספר תיכון במרכז והגיעה לראיון במקום עבודתה הבא - חברת תרופות בינלאומית - כשהיא מצויידת במכתב המלצה ממנהל בית הספר. המכתב העלה על נס את תרומתה להישגי התלמידים בבחינות. לבקשת מנהל בית הספר, דלית כתבה בעצמה את מכתב ההמלצה החם והמנהל רק צירף אליו את חתימתו, בלא שהתעמק בתוכן.

"מכתב ההמלצה הרשים את מנהל משאבי האנוש בחברת התרופות והוא מיהר לשבץ אותי בתפקיד מפתח", מספרת דלית. "אלא שלא חלפו חודשיים, והעבודה התחילה לשעמם אותי. זה גרם לי לעשות טעויות, לשקוע במצבי רוח רע ולהגיע מאוחר לעבודה. חצי שנה לאחר תחילת העבודה בחברה, החלטתי לעזוב, קצת לפני שעמדו לפטר אותי. זה מוכיח שכל דברי השבח שנכתבים במכתבי המלצה אינם שקולים, כנראה, כנגד שיטות אחרות למיון עובדים 'אמיתיות'.

"המעסיק החדש שלי הסתפק במכתב ההמלצה וויתר על בחינה פסיכוטכנית, שהיתה מגלה כנראה שאיני מתאימה לעבודה בחברת תרופות, והיה חוסך לשנינו כאב לב מאוחר יותר. במקרה שלי, מכתב ההמלצה הנלהב לא עזר, אלא הטעה את המעסיק שלי וגם פגע בשמי הטוב".

עו"ד נחום פיינברג, מומחה לדיני עבודה, מודה שכאשר עובד עוזב את המשרד ומבקש לקבל ממנו מכתב המלצה, הוא נענה לבקשתו בלי הסתייגות. "בעת כתיבת המכתב אני אפילו מעגל פינות לטובת העובד העוזב - הרי אנו יהודים רחמנים", אומר פינברג. "עם זאת, אני מודע לסכנה הטמונה בהכנסת פרטים לא נכונים למכתב ההמלצה. אם לא אזהר ואכניס למכתב תיאורים מפליגים אודות תרומה לעבודה שלא היתה או עבודה קשה לתוך הלילה שלא באמת בוצעה, זה עלול לחזור אלי כריקושט מהמעסיק החדש".

פיינברג מספר שלפני 20 שנה הוא קיבל מכתב המלצה מהמרצה שלו באוניברסיטה העברית, שאותו הוא מסר לדיקן הפקולטה למשפטים בארה"ב, שבה חשב להמשיך בלימודיו. "במכתב נאמר 'הנ"ל סטודנט מצטיין ואפשר לפנות טלפונית לקבלת פרטים נוספים'. זה מכתב המלצה נכון", אומר פינברג, "מכיוון שהוא כולל לא רק רק דברי שבח, אלא גם משפט המזמין את הקורא לעשות את הצעד הבא".

המסקנה של פיינברג: "אל תמהרו לכתוב מכתבי המלצה על עובדים שעזבו אתכם - ובוודאי שכדאי להמנע מלכתוב מכתבים כאלה על עובדים שפיטרתם. אם כבר אתם כותבים מכתב המלצה לבקשת העובד, כתבו אותו בשיקול דעת, בחרו היטב את המלים - ולא פחות חשוב: צרפו מספר טלפון שיאפשר למעסיקו הבא להתקשר ולברר עמכם פרטים נוספים, זה יכול למנוע מכם מצבי מבוכה בעתיד".

יוסי לוי, האחראי על משאבי אנוש ומערכות המידע בבנק הבינלאומי, אומר שמה שקובע אם מועמד יתקבל לעבודה בבנק הם הראיון האישי ומבחני המיון הכולליים מבחן פסיכוטכני ומשחק סימולציה: "מועמד רשאי להגיש לנו מכתב ההמלצה. אך המכתב הזה איננו פקטור בשיקולי הבנק בשאלה אם לקלוט את המועמד אם לאו. רוב העובדים מגוייסים לבנק בתפקידים בסיסיים של כספרים או בק-אופיס, ובעת הגשת מועמדותם הם נדרשים לציין שמות של שניים-שלושה ממליצים, שאל חלקם אנו מתקשרים טלפונית.

"השיחה הטלפונית שווה אלף מונים יותר ממכתב המלצה, מכיוון שבשיחה כזו אתה מבחין בניואנסים בקולו של האיש שמעברו השני של הקו. כבר קרה יותר מפעם אחת שמועמד לתפקיד מפתח בבנק הציג לי מכתב המלצה חם וגם הצליח להרשים אותי בראיון, אך שיחה טלפונית אחת שביצעתי עם מעסיקו הקודם, הביאה אותי למסקנה שעלינו לדחות את מועמדותו".

לוי שומר על כלל שלפיו לעולם יסרב לכתוב מכתב המלצה לעובד שפוטר. לדבריו, רוב העובדים הפורשים מרצונם, אינם זקוקים למכתב המלצה, מכיוון שהם כבר יצרו קשר עם מקום העבודה הבא. "פורשים המעוניינים במיוחד במכתב המלצה הם בעיקר אלה העומדים לעבוד בחו"ל. עבורם אני מכין מכתב כזה ברצון", הוא אומר.

ענת גפני, סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת ההיי-טק אקספנד נטוורקס, טוענת שהיא אינה כותבת כלל מכתבי המלצה, וגם אינה קוראת כאלה. "כשעובד מבקש ממני מכתב המלצה, אני משיבה לו שאשמח להשיב לפנייה טלפונית מצד מעסיקו הבא, כדי שאספר לו על העובד ועל תרומתו", היא אומרת. "מכתב המלצה הוא מאוד כללי ולעתים קרובות הוא בלתי רלוונטי לצרכי התפקיד הבא של העובד העוזב".

"מכתבי ההמלצה הפכו לתרמית הגדולה בשוק העבודה", טוענת מנהלת בחברה בתחום תיירות הפנים. "מנהלים נוטים לכתוב אותם כדי לעשות טובה לעובד ממנו הם רוצים להיפטר ממנו, ובזה הם רק גורמים נזק. אין למנהלים האלה די אומץ לכתוב את האמת והם מפליגים בתיאורים דימיוניים שאין קשר בינם לבין המציאות.

"כל עניין מכתבי ההמלצה הוא בלוף, כי המנהלים, ממונים על העובדים העוזבים אינם לוקחים אחריות על מה שהם כותבים. בואו נפסיק עם הצביעות הזו ונעביר את מכתבי המלצה מן העולם".