"אדם שיצעד בימים אלה של סתיו מלנכולי ואדמוני בשדירת קרשצ'טיק, השדירה המרכזית בקייב, לא יוכל ליהנות משלכת עצי הערמונים שהעיר ידועה בהן", אומר אודי גונן, מנהל דסק מרכז ומזרח אירופה במשרד התמ"ת, ומוסיף: "פקקי תנועה עצומים של עשרות אלפי מכוניות סותמים את העיר".
למען הסר ספק, לא מדובר במכוניות לאדה, ואפילו לא בג'יפ ניבה משובח, פאר התעשייה הרוסית. ג'יפים של מרצדס וב.מ.וו, דגמי הפאר של טויוטה וניסאן, בנטלי ולקסוס ומכוניות פאר נוספות מובילות אנשי עסקים בין עשרות גורדי שחקים ובנייני משרדים חדשים, שעלות ההשכרה בהם היא 70-100 דולר למ"ר.
שוק הנדל"ן באוקראינה מזנק והצריכה הפנימית גדלה באופן עקבי. ואולם באופן רשמי, ההכנסה הלאומית לנפש היא כ-3,000 דולר. הנתון הנמוך נובע כנראה ממצב שבו עסקות רבות אינן מדווחות לפי הכללים המקובלים, והוא משקף את הפער שקיים בין המרכז העירוני לשוליים החקלאים במדינה.
כשיוצאים ממרכז העיר קייב לכיוון הפרברים, הולך ומתגלה עולם אחר - איטי יותר - וכשמגיעים לערי השדה, מתברר סופית כי המדינה רחבת הידיים היא הטרוגנית באוכלוסייתה. וכמו במדינות מתפתחות אחרות, העושר אינו מגיע בהכרח לפריפריה.
מהדקים את הקשרים
השבוע הגיע לישראל נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו. הביקור נועד להדק את הקשרים המדיניים והעסקיים בין שתי המדינות. ההשקעות הישראליות במרכז אירופה ובמזרחה מאז 1991 הסתכמו ב-20 מיליארד דולר. באוקראינה מביטים על הנתונים האלה בקנאה, ורוצים חלק בעוגה. לצורך זה ייפגש יושצ'נקו באופן אישי עם אנשי עסקים בולטים, כמו שרי אריסון, יצחק תשובה ולב לבייב. יש להניח, שאת לבייב יושצ'נקו מכיר כבר מעסקי היהלומים. אחרי הכל, ענף היהלומים הוא מענפי הסחר הדו-צדדי העיקריים בין ישראל לרוסיה.
היעד שתעשיינים ישראלים יכולים לראות לנגד עיניהם, בבואם לבחון השקעה באוקראינה, הוא 15 מיליון תושבים המשתייכים למעמד הביניים המתהווה במדינה. תעשיות מזון, אלקטרוניקה, פיננסים וביטוח יכולות למצוא שם כר נרחב לפעילות. מי שכבר נמצאות במקום הן חברות כמו טמבור, סנו ורב-בריח.
חברות המזון הגדולות, כמו שטראוס, אסם וויסוצקי בוחנות כניסה למדינה. גם תנובה שבה לבדוק אפשרות להקמה של מחלבה באוקראינה, לאחר שהמחלבה שהחלה להקים ברומניה אינה מתקדמת כמתוכנן. חברה נוספת שבוחנת כניסה לפעילות במדינה היא גילת תקשורת לוויינים, שרישתה בתי דואר ברוסיה, וכעת עשויה לשחזר את המהלך באוקראינה.
בינתיים, מקדם יושצ'נקו את שילובה של ישראל במשחקי היורוליג - אליפות הכדורגל של אירופה. לא על המגרש, אלא בעסקים שמסביב למשחקים - במיוחד אבטחה ואיכות סביבה. מזכר הבנות בעניין נחתם השבוע, וצוותי עבודה יישבו בקרוב בקייב ובירושלים כדי לקדם את העניינים.
יושצ'נקו, שעלה לשלטון על רקע המהפכה הכתומה - מרי אזרחים שקט ברובו - דוגל בביצוע רפורמות כלכליות ובהתרחקות מהכלכלה הקומוניסטית. כחלק מהרפורמות שביצע, צומצם מספר משרדי הממשלה מ-25 ל-15, ופורסמה תוכנית הקלות שנועדה לעודד השקעות במדינה. תוכנית ההקלות למשקיעים תימשך עד 2010. עם זאת, תהליך ההפרטה שהחל מתנהל בעצלתיים, ורוב החברות שהופרטו עד כה היו קטנות.
"פוטצניאל שיכול להתממש בעתיד"
"למרות הבעייתיות הכרוכה בפעילות של חברות זרות באוקראינה, יש בה פוטנציאל שיוכל להתממש עם ההתקדמות ביישום הרפורמות הכלכליות", אומר גונן. "ענפים רבים במשק האוקראיני זקוקים לשדרוג הטכנולוגיות והציוד, בהם תחומי האנרגיה, החקלאות, שירותי הבריאות, התחבורה, איכות הסביבה, שירותי התיירות והמידע וענף חומרי הבנייה. בנוסף, יש צורך בשיפור ובשדרוג התשתיות במדינה.
"בהקשר זה ניתן לציין את ההתקדמות הרבה שחלה בתחום התקשורת במדינה, כולל ענף הסלולר. כמה חברות ישראליות כבר פעילות בתחום זה, והן הצליחו לבסס קשרי מסחר ארוכי טווח עם גופים מקומיים", אומר גונן.
אנליסטים מעריכים את הפוטנציאל הכלכלי של אוקראינה כגבוה מזה של מדינות אחרות שהיו בעבר חלק מבריה"מ. הערכה זו מתבססת על קיומם של משאבים חקלאיים ניכרים, נמלי ים ומתקנים לבניית אוניות, רשת תחבורה מפותחת, כוח אדם מיומן וזול יחסית, מיקום גיאוגרפי אסטרטגי וממשלה ששמה לה כמטרה עליונה ליישם רפורמות כלכליות ולהביא לשיפור במצב המשק.
"מסקרי שוק שנעשו, ניתן להסיק כי התחומים שבהם יש לחברות ישראליות פוטנציאל להצליח באוקראינה הם כימיקלים, ציוד ומיכון לחקלאות, מחשבים וציוד היקפי, תוכנה ושירותי מחשוב, תרופות ומוצרים פרמצבטיים, אנרגיה, ציוד לעיבוד מזון ולאריזתו, ציוד רפואי, איכות הסביבה, ציוד אבטחה ושירותי ייעוץ בתחום האבטחה האזרחית, טלקומוניקציה ושירותי תיירות", מסביר גונן.
כיום, מוצרי היצוא העיקריים מישראל לאוקראינה הם יהלומים, כימיקלים אורגניים, מכונות ומכשירים מכניים, פלסטיק, תקשורת, מזון ופירות וקוסמטיקה. מוצרי היבוא העיקריים מאוקראינה לישראל הם ברזל ופלדה, יהלומים, דגנים, גרעינים (בעיקר חיטה), דשנים, כימיקלים, עץ ופריטים מעץ.
בישראל ובאוקראינה מקווים שבעקבות ביקורו של יושצ'קנו, הסחר וההשקעות בין המדינות יצברו תאוצה גבוהה מבעבר. שתי הממשלות מאמינות שתרומה נכבדת לכך תגיע מעשרות אלפי ענפים במשק האוקראיני זקוקים לשדרוג הטכנולוגיות והציוד, אוקראינים שעלו לישראל בשנים האחרונות.
קצב הצמיחה של כלכלת אוקראינה - 7% בשנה
אוקראינה היא רפובליקה המורכבת מ-24 מחוזות וממחוז עצמאי נוסף. המדינה הוקמה ב-1991, עם התפרקות בריה"מ. דפוסי השלטון והחוקים מבוססים על חוקה שהתקבלה ב-1996. עיקר הכוח הביצועי במדינה מצוי בידי הנשיא, הנבחר לתקופת כהונה של חמש שנים. חלק מסמכויות הביצוע נתונות בידי ראש הממשלה, אך אין ביניהם חלוקה ברורה, מצב שמהווה מקור לחיכוכים פוליטיים.
מספר התושבים באוקראינה הוא כ-50 מיליון, מתוכם 22.8 מיליון אנשים משתייכם לכוח העבודה - 32% מהם בתעשייה, 24% בחקלאות ובייעור, 17% בבריאות, חינוך ותרבות, 8% במסחר, 7% בתחבורה ו-12% בסקטורים אחרים.
ענפי היצוא העיקריים של אוקראינה הם מתכות, דלק, מכונות, ציוד לתחבורה ומוצרי מזון. 18% מהיצוא האוקראיני מופנה לרוסיה ו-26% מיועדים לקהילה האירופית. ענפי היבוא העיקריים של המדינה הם: גז טבעי, מכונות וחלקים למכונות וכימיקלים. 48% מהיבוא האוקראיני מקורם ברוסיה, 14% מגיעים מהאיחוד האירופי, ו-3% בלבד מיובאים מארה"ב. קצב הצמיחה השנתי במדינה הוא 7%.
20 מיליארד דולר השקיעו ישראלים במרכז ובמזרח אירופה מ-1991 - ובאוקראינה מביטים בנתונים בקנאה
אורה קורן
14.11.2007 / 8:32