הצעת חוק הגנת השכר - תלושי שכר, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) משה שרוני (גמלאים) דוד אזולאי (ש"ס) ואפי איתם (האיחוד הלאומי), עברה במליאה פה אחד. החוק יחייב מעסיקים לנהל פנקס שכר ולמסור לעובדים תלוש שכר עד התשעה בכל חודש.
לדברי מנסחי החוק, תלוש השכר יהיה ברור ופשוט, אולם יכלול פרטים רבים אשר עד היום לא היתה חובה לפרט. מעסיקים רבים, בעיקר קבלני כוח אדם, ניצלו זאת.
בתלוש השכר ייראו בבירור פרטים בסיסיים כזהות העובד וזהות המעביד, היקף המשרה, הבסיס לפיו משולם השכר, דירוג העובד ודרגתו, מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר, מספר ימי העבודה ומספר השעות שעבד העובד בפועל, ימי חופשה שנוצלו וימי חופשה שנשארו, ימי מחלה צבורים, השכר הרגיל, שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה, זכויות סוציאליות, הסכום החייב במס הכנסה, הניכויים השונים ובהם ניכוי לקופת גמל, לרבות פירוט הסכום וציון שמה המפורש של קופת הגמל, ועוד.
בתלוש גם יפורט לראשונה שכר המינימום הנהוג במשק בעת התשלום, הן שכר המינימום החודשי, הן השעתי, ואם לא מלאו לעובד 18 שנים - השכר המיוחד לקטינים.
מגיני זכויות העובדים
החוק קובע כי מעביד שמסר תלוש שכר שאינו משקף את פרטי השכר ששולם לעובד, יהיה אחראי בפלילים. רמות הענישה יוחמרו אם העבירות ייעברו בנסיבות מחמירות - ביצוע המעשה מתוך כוונה להשיג טובת הנאה למעביד או לאחר, כוונה להימנע מתשלום המגיע לעובד, או ביצוע סדרתי של העבירות.
ח"כ יחימוביץ' אמרה בעת הצגת החוק במליאה: "כיום, בעיקר בשל ההעסקה הגוברת באמצעות קבלנים למיניהם, הולך התלוש ונעשה מעורפל. הוא משמש כלי בידי מעסיקים עבריינים למעבר על חוקי העבודה וחוקי המגן, בלי להשאיר עקבות".
יחימוביץ' הוסיפה, "מדובר בהצעת חוק נרחבת ומקיפה, שתכליתה להביא לכך שעובד יקבל בראשית כל חודש תלוש משכורת אותו יוכל לקרוא, שמבחינתו לא יהיה כתוב בסינית - ואשר כל זכויותיו יהיו נהירות לו על סמך תלוש זה. בעת הצורך יוכל להשתמש בתלוש כבסיס לתביעות כלפי מעבידו, כשזה קיפח את זכויותיו, והמעביד צפוי לסנקציה פלילית".