משחקי אגו וכיפופי ידיים בין משרד התקשורת לבין נציבות שירות המדינה מובילים לאחד המחדלים הגדולים בשוק התקשורת. ל-TheMarker נודע כי החל ממחר אין יו"ר למועצת הכבלים והלוויין.
על פי דעת משפטנים, לא רשאית המועצה להתכנס תחת יו"ר זמני. זאת לאחר ששר התקשורת, אריאל אטיאס, מיצה את שתי ההארכות של כהונת ממלאת המקום ליו"ר. לפיכך, צפוי שיתוק בפעילות המועצה למשך כמה חודשים עד שימונה יו"ר חדש.
עוד נודע כי נציבות שירות המדינה לא תאפשר את פעולת ועדת האיתור למציאת יו"ר למועצת הכבלים והלוויין, ולא תסכים להארכת כהונתה של ממלאת המקום, נעמה הניג. המשמעות מכך, היא שהחל ממחר לא תוכל מועצת הכבלים והלוויין, הרגולטור והגוף המפקח העליון בישראל על שידורי הטלוויזיה, להתכנס, לפקח או לקבל החלטות.
במקביל, החליט שר התקשורת שלא להישמע לדרישות נציבות המדינה, והוא הודיע לנציבות אתמול כי הניג תקבל הארכה נוספת של שלושה חודשים לתפקיד ממלאת מקום היו"ר, עד שייבחר יו"ר חדש.
כשלים בקביעת האנשים שיאיישו את ועדת האיתור, ומשחקי כוח בין משרד התקשורת ונציבות שירות המדינה דירדרו את המצב עד כדי כך שהמתיחות בין שני הגופים מגיעה לשיא חדש ופוגעת החל ממחר בציבור, בתעשיית הטלוויזיה, בצרכני הטלוויזיה ובחברות הטלוויזיה הרב ערוצית.
כל זאת, לאחר משיכת זמן לא מובנת וללא סיבה של ממש מצד שר התקשורת בבחירת איש תוכן שיישב בוועדת האיתור למציאת מחליף. משרד התקשורת והנציבות היו חלוקים באשר לאיש התוכן שימלא תפקיד בוועדה. הצדדים גררו את הוויכוח על פני חודשים רבים, תוך שהם מבינים כי לא ניתן יהיה להאריך את כהונת ממלאת המקום ליו"ר המועצה פעם נוספת.
מינוי מוקדי - הליך של 3 חודשים
המחדל באיתור ומינוי יו"ר למועצת הכבלים והלוויין הוא תמוה במיוחד, מכיוון שהיו"ר הקודם, יורם מוקדי, הודיע לשר התקשורת כבר באוקטובר 2006 על רצונו לסיים את התפקיד בינואר 2007. מוקדי מונה בשעתו בהליך שארך שלושה חודשים, ועל כן ניתן היה להבין כי מוקדי פועל בדרך שתבטיח רציפות בהנהגת המועצה. אלא שמשרד התקשורת והשר אטיאס משכו זמן.
השר אטיאס מינה בפברואר 2007 את נעמה הניג, נציגת משרד התקשורת במועצה, כממלאת מקום ליו"ר. כבר אז שלחה נציבות המדינה מכתב חריף למשרד התקשורת ולשר בו קבעה כי המינוי של הניג אינו מקובל עליה. לטענת הנציבות, להניג אין את הכישורים המתאימים לתפקיד, ועל כן יש לפעול מיידית למציאת יו"ר קבוע חדש.
לשר אטיאס עמדה זכות למנות את הניג לחצי שנה, וכך עשה. בחלוף חצי השנה, רשאי היה השר להאריך את הכהונה של הניג בחצי שנה נוספת, אך בלחץ נציבות שירות המדינה הוא החליט להאריך את כהונתה של הניג בשלושה חודשים נוספים. תקופה זו מגיעה מחר לסיומה.
במשך כל הזמן הזה ממשיכים במשרד התקשורת להתעכב בבחירת ומינוי ועדת האיתור למציאת יו"ר קבוע. השר אטיאס החליט לבסוף ב-1 בנובמבר, למנות את ועדת האיתור לבחירת יו"ר למועצת הכבלים והלוויין.
נציבות המדינה דורשת לפזר את ועדת האיתור
השר אטיאס מינה בראש הוועדה את מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, ולצידו יהיו חברים בה גם נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, יו"ר בזק לשעבר, משה הבא (החבר בוועדת גרונאו לבחינת התחרות בענף וטרם הגישה את המלצותיה), חברת מועצת הרשות השנייה לשעבר, מרגלית יניב, ויורב הראל, מומחה לענייני שידורים ותוכן ומנכ"ל אולפני השידור מימד לשעבר.
אלא של-TheMarker נודע כי הנציבות שלחה אתמול מכתב חריף למשרד התקשורת על כך שהוא לא נועץ בה קודם למינוי האנשים בוועדה. על כן היא דורשת כעת מהשר לפזר את הוועדה ולהקים תחתיה ועדה חדשה בהיוועצות עמו.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי "נציבות שירות המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד התקשורת מושך תקופה ארוכה את מינוי ועדת האיתור למשרה זו. בימים האחרונים חתם שר התקשורת על הרכב ועדת האיתור ללא התייעצות עם נציב שירות המדינה לגבי הרכבה, כנדרש על פי החלטות הממשלה וכללי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה).
לדברי הנציבות, "נציב שירות המדינה הודיע השבוע למשרד התקשורת כי הרכב ועדת האיתור אינו מקובל עליו. לפיכך, לא תתאפשר פעולתה של ועדת האיתור עד שהמשרד יפעל על פי הכללים המחייבים. בד בבד גם לא יוארך שוב מינויה של נעמה הניג".
"זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה"
המשמעות מכך היא כי נציבות שירות המדינה שוברת את הכלים ולא תאפשר לשר אטיאס להאריך בשלושה חודשים נוספים את כהונתה של הניג. גם לדעת משפטנים שונים המעורבים בהליך, לא יכול עוד השר אטיאס להאריך את כהונת הניג כיוון שהוא כבר ניצל את שתי אפשרויות הארכת הכהונה, גם אם קיצר את השנייה בשלושה חודשים.
למעשה, המחדל באיתור ובחירת מחליף ליו"ר לשעבר מוקדי מאיים לשתק כעת את פעילות הפיקוח ואכיפה של מועצת הכבלים והלוויין. במשרד התקשורת חשבו באחרונה כי יוכלו להאריך את כהונת הניג בשלושה חודשים נוספים, או לחילופין שהמועצה תוכל להתכנס ולבחור בכל דיון יו"ר זמני לאותו דיון בלבד.
אלא שנוצר פלונטר משפטי, שלא נצפה במשרד התקשורת, ושיוצר כעת כאוס בכל הקשור לפעילות המועצה. המחדל חמור פי כמה, כיוון שגם אם חשבו במשרד התקשורת כי ניתן למנות יו"ר זמני בכל דיון ודיון, הרי שברור לגמרי שיו"ר שכזה לא באמת יכול לתפקד. אין לו שום יכולת או סמכות לבצע תכנון, לבחון היבטים שונים של נושאים בין ישיבות, לבצע הכנסה לישיבות, לבצע פיקוח רציף ולפתור בעיות.
"זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה", אומרים בכירים בענף. "הסחבת במינוי ועדת האיתור היא ילדותית, ורחוקה מלהיות עקרונית", אומרים אחרים. כל הסימנים לחוסר הנחת של נציבות שירות המדינה ממינויה הזמני של הניג הועברו, אך במשרד משכו זמן. לטענת גורם בכיר בענף, "יש מאבקי כוח בין משרד התקשורת לבין הנציבות, אך חמור מכך יש מאבקי כוח בתוך משרד התקשורת. האגף המשפטי של המשרד ניסה בעבר להוביל מהלך להכפפת המועצה ישירות אליו, והכאוס שייווצר עכשיו משרת אותו".
בעת האחרונה נודע ל-TheMarker כי אכן קיים חוסר נחת בתוך משרד התקשורת מתפקוד האגף המשפטי ומכך שקיים באגף רצף של עזיבת בכירים בעלי ניסיון. בראש האגף יושבת עו"ד נגה רובינשטין, שעם מינויה לתפקיד לפני כשנתיים נאלצה להתמודד עם מרד של כל עובדי הלשכה המשפטית במשרד התקשורת שכתבו מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה ולנציבות שירות המדינה.
השניים האחרונים דחו בשעתו את הטענות למכרז תפור לכאורה, ולא מצאו כל פגם בהליך. מאז, במשך שנתיים עזבו את האגף 9-7 עורכי דין מתוך 12. יודגש כי משרד התקשורת דווקא נהנה מפריחת עשייה וקבלת החלטות רגולטוריות, אך בתעשייה יש מי שמפנים כלפיו אצבע מאשימה בכל הקשור לחתירה תחת סמכויות המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ואף אומרים כי "האגף המשפטי במשרד התקשורת ימצא עניין בכאוס שנוצר".
שר התקשורת, אריאל אטיאס, מנסה להימנע מהתערבות בהליכי בחירה והשפעה על גופי פיקוח שתחת אחריותו. יש שאומרים כי הדבר קשור לעובדה שהוא שר מסיעת ש"ס ועל כן מנסה לברוח כמו מאש מהתערבות שתדביק לו תדמית של מי שמנסה להכניס פוליטיזציה למערכת. אלא שהוא לוקה בזהירות יתר שדווקא משתקת אותו ואת המשרד. כך במינוי דירקטורים בחברת דואר ישראל שנגרר במשך שנתיים, כך בבזבוז הזמן בעבודת ועדת גרונאו, לבחינת כללי התחרות בענף שהיתה אמורה להציג את מסקנותיה בתוך חצי שנה והיא מתאחרת מאוד, וכך במקרה המחדל הנוכחי בבחירת ואיוש יו"ר למועצת הכבלים והלוויין.
שובה של ברית המועצות?
אם לא די בכך, הרי שמעל למאבקי הכוח הקשורים במינוי יו"ר מועצת הכבלים והלוויין קיימים מאבקים רוחשים לא פחות סביב האפשרות לקיומה של "ברית המועצות" (איחוד מועצת הכבלים והלוויין תחת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו). איש לא יאמר בגלוי כי יש בין שני הדברים קשר, אך צריך להיות תמים כדי לא להבין את המשמעות של גוף חלש ותלוש עם תקציב הנמוך מ-3 מיליון שקל, אל מול הרשות השנייה עם תקציב הגבוה פי 10.
אולם בכדי לקדם את רעיון "ברית המועצות", יש לקדם הליך חקיקה של שנה-שנתיים, ובזמן זה לא ניתן לעצור או להאט את עבודת מועצת הכבלים והלוויין. על כן יש חובה למנות בה יו"ר מוקדם ככל הניתן.
נעמה הניג סירבה להתייחס לידיעה.
מממשרד התקשורת נמסר כי "השר אריאל אטיאס מינה באחרונה ועדה לאיתור יו"ר חדש למועצת הכבלים והלוויין אשר בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד, מרדכי מרדכי, ובין חבריה נמנה גם נציב שירות המדינה. המשרד השקיע מחשבה רבה כדי למצוא מועמדים ראויים וברי סמכא בתחום לחברות בוועדה החשובה.
"איננו מתייחסים לטענות אנונימיות ולדברים שאינם מובאים בשם אומרם. לעניין חילופי כוח אדם בלשכה המשפטית, אכן פרשו שבעה משפטנים בתקופה זו. בהתנהלות הטבעית של מקום עבודה יש מקום לחילופי כוח אדם מדי מספר שנים להצערה ולרענון השורות. מהלשכה המשפטית צמחו משפטנים שמתקדמים למשרות בכירות במגזר הציבורי והפרטי כפי שהתרחש בשנתיים האחרונות".