הבנקים הפסידו בקרב על העמלות

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הציג אתמול את התעריפון החדש של עמלות הבנקים, חודש לפני הצפוי.

בשנה האחרונה היה הפיקוח נתון ללחצים מצד הבנקים, ואלה גברו בשבועות האחרונים. "לא היה שום משא ומתן עם הבנקים", אמר חזקיהו אתמול, לאחר פרסום התעריפון. "החוק נתן לי את הסמכות לשנות את התעריפון, ולכן לא הייתי צריך הסכמה של אף אחד. עשינו תהליך מינהלי תקין והקשבנו למה שיש לנציגי הבנקים לומר, אבל התעריפון נראה כמו שתיכננו, ולא כמו שמישהו ביקש מאתנו שהוא ייראה".

חזקיהו העריך אתמול שכניסתו לתוקף של התעריפון החדש תגרום למערכת הבנקאות לאבד הכנסות של מאות מיליוני שקלים. "זה לא יסכן את היציבות של המערכת. מצד שני, זה יביא להפחתת המחירים שהלקוחות הקטנים משלמים וישפר את התחרותיות בענף", אמר.

המפקח על הבנקים שיגר אזהרה לבנקאים שלא ינסו לנצל את התעריפון החדש לרעה: "יכול להיות שאפשר לנצל את התעריפון החדש לרעה בשוליים. הבנקים צריכים להיזהר כשהם מייקרים את העמלות, כי לא אהסס להתערב ולהפחית אותן. הבנקאים צריכים לנצל את התעריפון החדש לעשות דברים חיוביים ולשפר את התחרויות".

בשולי הדברים ביטל אתמול חזקיהו שתי עמלות הנגבות רק בבנק דיסקונט - עמלת רכישה-מכירה בקרנות נאמנות ודמי חבר בכרטיסי אשראי. כחבר הנהלת הבנק היה חזקיהו שותף להחלטה להתחיל לגבות אותן, שהתקבלה בסוף 2006, כמה חודשים לפני שמונה למפקח על הבנקים. חזקיהו לא עשה הנחות גם לבנק הפועלים, שבו צמח, כאשר ביטל את תוכניות המסלולים - תחום שבו נחשב הפועלים מוביל.

לפני קצת יותר משנה, באוקטובר 2006, החלה סערת העמלות הבנקאיות. שלושת הבנקים הגדולים ייקרו אז, בזה אחר זה, מספר רב של עמלות שנגבות ממשקי הבית. כמה שבועות לאחר מכן יצא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בהתבטאות חסרת תקדים באומרו כי אינו מבין את הצעד. יתרה מזו, הנגיד אף הודה כי המבנה המסובך של תעריפוני הבנקים פוגע בשקיפות, אינו מאפשר ללקוחות להשוות בין הבנקים - ולכן פוגע בתחרות.

בעקבות דברים אלה חוקקה הכנסת את חוק העמלות; החוק נתן למפקח על הבנקים סמכות לבטל את התעריפונים הקיימים בבנקים ולהכתיב תעריפון אחיד, כזה שיאפשר ללקוח להשוות בין העמלות שהבנקים גובים. אתמול, לאחר שנה של לחצים שהפעילו הבנקים, ועבודה מאומצת רבה חשף חזקיהו את התעריפון החדש. הבנקים לא יוכלו לגבות עמלה שאינה כלולה בתעריפון החדש. חזקיהו הדגיש כי מטרת השינויים אינה להתערב בגובה העמלות, אלא לתת ללקוחות כלים לניצול התחרות בין הבנקים ולהביא בכוחות עצמם להפחתת העמלות.

בשבועות הבאים יציג חזקיהו את התעריפון לוועדה המייעצת לפיקוח. הוועדה, הכוללת את נציגי הציבור ונציגי הבנקים, תוכל להביע את דעתה בעניינים טכניים, אך המבנה המהותי של התעריפון והשינויים העיקריים בו אינם צפויים להשתנות. לפי לוח הזמנים של הפיקוח על הבנקים, התעריפון ייכנס לתוקפו עד ינואר 2008. לאחר מכן יקבלו הבנקים ארכה של שישה חודשים כדי להיערך לשינוי, וביוני 2008 יבוטלו באופן סופי כל התעריפונים הישנים של הבנקים, ואת מקומם יתפוס התעריפון האחיד.

אחד הקרבות הגדולים שניהלו הבנקים בשנה האחרונה היה לגבי הלקוחות שעליהם יחול התעריפון, במטרה לצמצמם למינימום. לאחר דיונים עם בנק ישראל, הוחלט שהתעריפון יחול על לקוחות פרטיים, כלומר, משקי הבית, ועל חברות שמחזור העסקים שלהן נמוך ממיליון שקל בשנה. המשמעות: הבנקים יוכלו "להמציא" עמלות חדשות רק ללקוחות עסקיים גדולים, כאלה שאמורים לדעת איך להתמודד אתן.

למעשה, בנק ישראל ביטל 182 עמלות מתוך 305 העמלות שקיימות כיום בתעריפונים השונים: התעריפון החדש יכלול 23 עמלות עו"ש במקום 59. מספר העמלות הקשורות בפעולות ני"ע יירד מ-32 ל-16, ומספר עמלות האשראי יירד מ-29 ל-20. השינויים הדרמטיים התבצעו בחלקי התעריפון הנוגעים לעמלות עו"ש, אשראי, ני"ע וכרטיסי האשראי - תחומי פעילות הנחשבים לשכיחים בקרב הלקוחות הקטנים.

מהפכה משמעותית נרשמה בעמלות הקשורות לכרטיסי האשראי. תחום האשראי מתנהל כיום תחת שני תעריפונים: תעריפון הבנק ותעריפון של חברת כרטיסי האשראי. המפקח החליט לבטל את התעריפון של חברות כרטיסי האשראי, כך שעמלות שקשורות בכרטיסי האשראי יופיעו רק בתעריפון הבנקאי. במקביל צומצם מספר עמלות כרטיסי האשראי באופן דרמטי מ-110 עמלות כיום ל-31. צמצום מספר העמלות בא לידי ביטוי בצמצום גודל התעריפון מעשרות עמודים ל-11 עמודים בלבד. כמו כן, הבנקים יחויבו לצרף עמוד נוסף שיקבץ את העמלות השכיחות. העמוד, שייקרא "תעריפון עו"ש", אמור לאפשר ללקוחות לבצע השוואה מהירה של תעריפי העמלות שגובים הבנקים.

חזקיהו הסביר כי גם ביטול הסלים והמסלולים נעשה בשם השקיפות: "החלטנו לבטל את המסלולים, מכיוון שלאחר השינויים, חלק מהם הפכו ללא רלוונטיים. סוגיית המסלולים מורכבת, ואם הבנקים יבקשו לאשר תוכניות מסלולים חדשות, נבחן את הנושא". נוסף על שתי עמלות רחבות אלה, יוכלו הבנקים לגבות 14 עמלות נוספות בתחום העו"ש בגין שירותים ספציפיים.

גם בתחום האשראי בוצעו שינויים משמעותיים, בעיקר בעמלת עריכת מסמכים. העמלה נגבית בגין הקצאת קו אשראי ובעת מתן הלוואה, נוסף על הריבית; בעניין זה הגיעו הצדדים לפשרה: עמלה על עריכת מסמכים, שנגבית בגין הקצאת קו אשראי ללקוחות פרטיים, תבוטל - אך תישאר במקרה של לקוחות עסקיים. פתרון דומה הושג בנוגע להלוואות: העמלה תבוטל רק בהלוואות של פחות מ-50 אלף שקל הניתנות ללקוחות פרטיים. בבנק ישראל אמרו אתמול כי בין 60%-70% מההלוואות שמשקי הבית נוטלים הן בסכומים הנמוכים מ-50 אלף שקל. לקוחות עסקיים ימשיכו לשלם את העמלה בכל הלוואה.

עמלה נוספת שמעמדה שונה היא עמלה בגין הקצאת האשראי. הבנקים גובים כיום מכל הלקוחות עמלה של 10-12 שקל לרבעון בגין הקצאת קו האשראי, בין אם הקו נוצל על ידי הלקוח, בין אם לאו. מעתה הבנקים לא יוכלו לגבות את העמלה מלקוחות שניצלו את הקו ושילמו לבנק ריבית גבוהה בגין השימוש בקו האשראי; ההגבלה תחול על לקוחות פרטיים ולקוחות עסקיים.

עמלה נוספת שהיתה נתונה בעין הסערה היא עמלת המשמורת בחשבונות ני"ע. בשנים האחרונות שינו הבנקים את שמה ל"עמלת ניהול"; היא לא בוטלה, אך מנגד בוטלו העמלות שגבו הבנקים בגין תשלום דיווידנד, ריבית או קבלה של מניית הטבה. המפקח על הבנקים הסביר כי עמלת ניהול חשבון ני"ע היא עמלה מקובלת בעולם. לדבריו, הבנקים אמנם יוכלו לגבות עמלת ניהול, אך יספקו את השירותים שהיא מייצגת ללא גביית עמלות נוספות.