משבר אמון בבנק הפועלים

בשנים האחרונות התנהג בנק הפועלים בצורה מאלפת עם שוק ההון. הוא היה בהיר, שידר אסטרטגיה ברורה ומדיניות הגילוי שלו היתה מרשימה. ההתנהגות הכמעט מושלמת הזאת תרמה לא מעט לאמינות בעיני בעלי המניות והם ידעו לתגמל את הבנק על כך.

הכל היה טוב ויפה עד שהגיע אירוע המחיקות מההשקעה באג"ח הקשורות למשבר הסאבפריים. התסבוכת החלה כאשר בשוק החלו להסתובב שמועות שהבנק ייאלץ למחוק מאות מיליוני שקלים. השמועות הפילו את המניה, אך הבנק לא הודיע כלום ונתן לאנליסטים להבין, גם בשיחות רקע, שאין לו חשיפה למשבר. מלבד ההודעה שפורסמה כבר בדו"חות הרבעון השני על מחיקה מינורית של 35 מיליון דולר, הכל יהיה בסדר, אמרו אנשי הבנק לאנליסטים.

השוק לא קנה את זה והמניה המשיכה ליפול, עד שבערב יום חמישי שעבר הוציא הפועלים הודעה מתקנת שאמרה כי המחיקה תהיה של 120 מיליון דולר . גם כאן הבנק לא היה שקוף מספיק, ולא נתן להבין מהי הפוזיציה האמיתית שלו. והכי גרוע - פתאום התברר שחוץ מ-MBS (המכשיר הפיננסי שעליו היתה המחיקה הראשונית), יש בתיק עוד מכשיר בשם SIV שעליו תהיה מחיקה של 70 מיליון דולר. מי יודע מה זה ה-SIV הזה ומאיפה הוא צץ פתאום.

גם הודעה זו של הבנק לא היתה סוף פסוק, ויומיים אחר כך הוציא בנק ההשקעות מריל לינץ' דו"ח שבו נכתב שהיקף החשיפה של הפועלים מה-SIV כפול ממה שהבנק טען - 730 מיליון דולר. מאיפה ידעו במריל לינץ' את המספר? שתי אפשרויות: או שבכיר בבנק הפועלים הדליף להם, או שהבנק בעצמו החליט להוציא את העניין בעקיפין דרך האנליסטים.

התנהגות זו של הפועלים יצרה משבר אמון והעלתה את התחושה שהמדיניות המוצלחת של הבנק מול המשקיעים היתה רק מכיוון שעד עכשיו הכל היה בסדר, ופתאום כשיש בעיה הבנק מסתבך כמו אחרונת חברות היתר בבורסה. הבנק יצא מהפרשה שלומיאל ומגומגם ונראה שהוא גרם לעצמו יותר נזק מאשר המחיקות עצמן.

משהו מהאמון עדיין ניתן לתיקון. אפשר לענות על כל השאלות בדיווח מסודר, בכנס אנליסטים או בשיחת ועידה. זה לא כיף גדול לדווח על הפסדים ומחיקות, אבל זה יוצר אמון.