האם הדירקטוריונים הם בעצם תיאטרון בובות, ההחלטות מתקבלות על ידי בעלי השליטה, והדירקטוריון הוא רק עוד תהליך שצריך לעבור - זו השאלה שעמדה במרכז הפאנל המסכם בכנס ממשל תאגידי של TheMarker ופירמת רואי החשבון KPMG שנערך אתמול בתל אביב.
יעקב פרי, יו"ר מזרחי טפחות ולשעבר מנכ"ל סלקום, ציין כי יש דירקטוריונים בישראל שהם תיאטרוני בובות. "זה מתקיים בכל העולם. קשה לדירקטור לעמוד מול בעל שליטה דומיננטי. חלק מהדירקטורים ראו את תפקידם כמשהו שעושים בפנסיה. למעשה תפקידם הוא לשאול את השאלות הקשות, אבל זה לא כך בכל הדירקטוריונים בארץ".
למשתתפים בפאנל לא היו חסרות דוגמאות למקרים שבהם הדירקטוריון נמנע מקבלת החלטות קשות. כדוגמה הביא דוד בועז, דח"צ לשעבר בבנק דיסקונט שכיהן גם כממונה על התקציבים באוצר, מקרה שבו דירקטוריון דיסקונט היה צריך להחליט בתחילת שנות ה-2000 על יישום פרויקט המחשוב "אופק". לדבריו, הוא התנגד ליישום הפרויקט, עקב בעיות לגבי בחירת הספק, מסמך ההתקשרות והמודלים.
לדברי בועז, כאשר הוא העלה שאלות בישיבת הדירקטוריון, שבראשו עמד באותה עת אריה מינטקביץ', הוא נתקל במבטים מתחמקים. "דירקטורים עם עבר מפואר שעברו מתפקיד בכיר אחד למשנהו, השפילו את מבטם כאשר היו צריכים להתמודד עם שאלות קשות. עלות הפרויקט הוערכה אז בכ-100 מיליון דולר, זה הגיע ל-300 מיליון דולר ולמיטב ידיעתי עוד משקיעים בזה כסף".
"אנשים לא מבינים את בדידותו של הדירקטור שמנסה להשפיע ודעתו לא מתקבלת. לא הצלחתי להעביר את דעותי, ומכיוון שאני לא רואה את תפקידו של הדירקטור כתיאטרון בובות של ההנהלה, עזבתי".
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "הופתענו מדבריו של מר בועז. במכתב הפרידה של בועז שנשלח ליו"ר הדירקטוריון, אריה מינטקביץ', שיבח בועז את ההתייעלות המרשימה של הבנק ואת השיפור המתמשך בביצוע".
"הדירקטוריון השפיל מבטו והעגלה נסעה"
מי שצידד בתחושה של בועז היה יעקב פרי, שבעבר כיהן כדירקטור באל על. פרי ציין כי "בזמנו, כאשר כיהנתי בדירקטוריון של חברת תעופה גדולה, היה מנכ"ל שלא חשבתי שהתנהלותו ראויה. גם אני פניתי לדירקטורים השונים, גם הם השפילו מבטם ובדקו האם נעליהם מצוחצחות, גם אני התפטרתי, אז מה? זה זכה לאיזו כותרת בעיתון כלכלי?"
"הדירקטוריון השפיל מבטו והעגלה המשיכה לנסוע (פרי התפטר מדירקטוריון אל על בעקבות אי שביעות רצון מתפקודה של הנהלת אל על בראשות המנכ"ל דאז, יואל פלדשו)", אמר פרי.
כאשר נשאל פרי על הדירקטוריון של סלקום הוא ציין כי "כאשר התחלתי את תפקידי בסלקום, השנים היו שנים של יצירה, אבל בשנים האחרונות בהן הייתי בסלקום היו בעיקר מאבקי כוחות, הדירקטורים היו פונים לסמנכ"לים מאחורי גבי, והיו בעיות גם בדירקטוריון וגם בניהול החברה. היום אני יודע משמועות שיש להם דירקטוריון איכותי, אבל גם יש להם בעל שליטה שמאוד קשה לעמוד מולו (בעל השליטה בסלקום הוא נוחי דנקנר)".
אוכלים מכף ידה של ההנהלה
שמעון רביד, לשעבר מנכ"ל משותף בבנק הפועלים וכיום יו"ר ועדת ההשקעות בהראל, התייחס למקרה שבו עזב פרופ' אמיר ברנע את דירקטוריון בנק הפועלים: "קשה מאוד בארגון בסדר הגודל של בנק הפועלים לעמוד נגד בעל שליטה. בעולם, בנקים גדולים בכל מדינה לא נשלטים על ידי בעל שליטה אחד. אבל כשהממשלה הפריטה את הבנקים היא בחרה לשים להם בעל שליטה, מתוך קונספציה מוטעית שבנק לא יכול להתנהל בלי בעל שליטה.
"הבעיה הגדולה של הדירקטורים היא פערי המידע. יש בעיה בין האחריות שלך כדירקטור לכמות המידע שאתה מקבל. כשאתה לא פונקציונר בחברה, אתה אוכל מכף ידה של ההנהלה, וזה לא משנה אם יש בעל שליטה אחד או לא".
איזי תפוחי, לשעבר יו"ר דירקטוריון בזק, התייחס לפרשת בזק וציין שלדעתו, יש בעיה לכהן כיום כדירקטור בחברה כמו בזק: "בזק עברה שינוי מחברה ממשלתית לחברה שנכנסה אליה קרן השקעות (איפקס). כאשר קרן השקעות קונה שליטה, היא לא רוצה שיפריעו לה למקסם את הרווחים שלה. בחמש-שש שנים היא רוצה למקסם את השווי של בעלי המניות שלה ולמשוך דיווידנדים, ולאו דווקא לפעול לטובת החברה לטווח הארוך".
לדעת פרי, הבעיה בבזק אינה קשורה לבעלי השליטה, אלא לכך שהדירקטוריון וועדת הביקורת לא התנהגו ולא פעלו לפי הכללים הבסיסיים ביותר שלפיהם היו צריכים לעבוד.
דוד בועז, דח"צ לשעבר בדיסקונט: "התנגדתי ליישום פרויקט אופ"ק בבנק - אך הדירקטוריון התחמק משאלותיי"
אתי אפללו
15.11.2007 / 8:08