נשבר לכם מחיפושי חניה?

מתפללים כל ערב לאלי החניות? הנה מדריך בסיסי להקמת חניה בחצר של בית משותף - כך תרוויחו זמן יקר ותימנעו מפארקינגסון

נורית קאנטי

אתם מסתובבים מסביב לבלוק, שוב ושוב, ומחפשים, אחרי יום עבודה מתיש ובזבוז זמן ואנרגיות בפקקים, מקום להניח את האוטו ולעלות כבר הביתה. בסופו של דבר אתם מוצאים חניה מרוחקת וחשוכה, 10 דקות הליכה מהבית. לפעמים המצב עגום עוד יותר, כשצריך גם לסחוב כל הדרך את הילד שנרדם או את סלי הקניות. המציאות הזאת מוכרת היטב לכל מי שמתגורר במרכזי ערים סואנות.

בעצם, לא לכולם. יש כאלה שמקום מגוריהם צפוף פחות, ויש שוויתרו על ציד החניה היומי ומכרו את המכונית. יש גם כאלה ששפר עליהם מזלם והם מתגוררים בבניין שכולל גם חניה לדיירים, או שהצליחו לשכור חניה בקרבת ביתם. ואולם קיים פתרון נוסף: להפוך את החצר של הבית המשותף, במידה שהיא גדולה מספיק, לחניה. ואכן, בשנים האחרונות מתרבות הפניות של תושבים לעיריות הגדולות, בבקשה להסב שטחי חצר לחניות.

טוב לדעת (מקודם)

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה

שכנים נכבדים

בכל רשות מקומית שמים דגשים שונים ומפעילים שיקולים אחרים לצורך קבלת ההחלטה, לאשר או לא לאשר את הסבת הגינה לחניה. על כן, דבר ראשון מומלץ לגשת למחלקת ההנדסה ולברר מה בדיוק צריך לעשות כדי לקבל את האישור הנכסף. עם זאת, למרות השוני בין הרשויות, באופן כללי ההליך די דומה וכרוך בקבלת הסכמתם של דיירי הבניין והרשות המקומית.

מאחר שגינת הבניין היא חלק מהקניין המשותף לכל הדיירים, נדרשת הסכמתם העקרונית. כשמגיעים לרשות המקומית כדי להגיש בקשה להסבת החצר המשותפת לחניה, יש להצטייד בטופס ובו חתימות של בעלי הדירות בבניין - הליך המעיד כי הם מסכימים לשינוי. בעיריית גבעתיים אומרים כי תנאי ראשון לקבלת אישור להסבת גינה או שטח משותף לחניה הוא הסכמה של 100% מהדיירים.

עו"ד סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, אומר כי בתל אביב נדרשת הסכמה של 51% מהדיירים בלבד. "יש ערים שבהן ההסכמה הנדרשת היא של 75% ואחרות, שבהן נדרשת הסכמה של 100% מהדיירים", מוסיף ישראל.

גם אם לא ניתן לגייס את הסכמתם של הדיירים, בהתאם לשיעור ההסכמה שמקובל ברשות, אפשר להגיש את הבקשה לאישור, וזו תועבר לוועדת ההתנגדויות ברשות. בעיריית חיפה אומרים כי ההתנגדויות נשמעות בתת-ועדה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תת-הוועדה מזמנת את המתנגדים ואת המבקשים, שומעת את נימוקיהם - וממליצה לוועדה המקומית אם לאשר בכל זאת את הבקשה.

בעיריית גבעתיים מציינים כי ניתן להגיע גם לוועדת הערר של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ושם לערער על החלטת הוועדה המקומית - אם זו החליטה שלא לאשר את הבקשה בשל התנגדויות מקצת הדיירים. "הפנייה למפקח היא כלי שיכול לשרת את המבקשים, אם יפנו ויבקשו ממנו לתת צו-עשה להקמת החניה. גם המתנגד יכול לפנות למפקח המחוזי על רישום המקרקעין ולנסות להוציא צו מניעה נגד בניית החניה", מפרט עו"ד ישראל.

חניה יקרה

זהו, השגתם את הסכמת השכנים - כעת עוברים לשלב השני: ההתנהלות מול העירייה. עם טופס ההסכמה של דיירי הבניין להסבת החצר לחניה צריך להגיש לרשות תוכנית סימון של החניות, שעורך אדריכל או מהנדס תנועה.

בעיריית גבעתיים דורשים להגיש את תוכנית הסימון של החניות על פני מפה טופוגרפית. בעיריית תל אביב יש להגיש תרשים של הסביבה בקנה מידה של 1:1,250, תרשים של המגרש ושל המגרשים הצמודים לו בציון פרטי גינון, שבילים, מתקנים, עמודים ועוד - גם בתחום המדרכה בחזית המגרש. בנוסף, נדרשת תוכנית מפורטת בקנה מידה של 1:100, שמראה היכן מתכוונים המתכננים לסמן את החניות, ושמופיעים בה כל המתקנים המיועדים להריסה או להזזה.

בדרך כלל יידרשו המבקשים גם להביא אישור של יועץ תנועה, שמאשר כי הכניסה לחניה לא תפגע בהסדרי התנועה במקום, ולהחתים את המחלקה להסדרי תנועה על התוכנית. כמו כן, יש להמציא אישור של מחלקת תשתיות שנדרשת לעניין הביוב, המים וכל תשתית שעשויה להיות מושפעת משינוי ייעוד הקרקע.

בשלב התכנון כדאי להביא בחשבון את ההנחיות הספציפיות של כל רשות מקומית גם לעניין תכנון הנוף והתשתיות.

בעיריית תל אביב, לדוגמה, דואגים לעצים. "מלבד הכניסה לחניה, בכל חזית המגרש יש לשמור על רצועה של 2 מטרים לפחות לצורכי גינון, ואסור לכרות עצים בשטח המגרש", מדגישה דניאלה פוסק, אדריכלית העיר תל אביב. לדברי פוסק, שמשתתפת בישיבות ועדת החריגים בכל הנוגע לאישורי בנייה בתל אביב, בכל הנוגע להסבת מגרש משותף לחנייה, הוועדה מביאה בחשבון את מכלול השיקולים - ולא רק את מצוקת החניה באזור שבו הבניין המבקש. בין השאר נבחנים הגינון, מיקום בלוני הגז וכן נבדקת יכולתו של המגרש להכיל את מקומות החניה הנדרשים.

תשובת הרשות המקומית מתקבלת בדרך כלל כעבור כמה חודשים. פרק הזמן שנדרש למחלקות השונות לדון בבקשה תלוי בין השאר בשאלה אם הוגשו התנגדויות למתן ההיתר. בעיריית ירושלים אומרים כי באין התנגדויות, משך הזמן הממוצע למתן היתר הבנייה לחניה הוא חודשיים וחצי-שלושה, ואם הועלו התנגדויות - כארבעה חודשים. נתונים דומים נמסרו גם מרשויות אחרות.

בהינתן האישור ניתן למעשה היתר הבנייה - ואז יכולים דיירי הבניין להתחיל בעבודות. כל עלויות הבנייה, כמובן, הן על חשבון הדיירים, נוסף על אגרות שונות שדורשות הרשויות, כמו אגרת בנייה, תשלום בעבור הנמכת המדרכה כדי ליצור כניסה לחניה והצבת תמרור המסמן כניסה לרכב. גם אם אין די מקומות חניה בחצר לכל הדירות - מצב שכיח למדי - עדיין אפשר להכשיר את המגרש לחניה.

שביל הזהב

מאחר שחניה בבניין דורשת החסרת מקום חניה אחד לפחות מהמדרכה, כדי שהדיירים יוכלו להיכנס לשטח הבניין, דורשות העיריות מהמבקשים לתכנן יותר ממקום חניה אחד. דרישה זו נועדה להבטיח כי גם תושבי הסביבה, לפחות בעלי המכוניות, ייהנו מהסבת החצר ל"מגרש" חנייה - בכך שבעקבות השינוי יחנו פחות מכוניות ברחוב. בגבעתיים, למשל, המינימום הוא שני מקומות חניה, בתל אביב - שלושה.

כדי להימנע ממאבקים בין השכנים או מניסיונות של דיירים להכשיל את התוכנית, מכיוון שממילא לא יהיו מספיק חניות לכולם, עו"ד ישראל ממליץ לגבש הסדרי שימוש בחניות בין דיירי הבניין. רוטציה - חלוקת השימוש בחניה לפי ימים מסוימים בשבוע או לתקופות ממושכות יותר - עשויה להיות פתרון. אפשרות נוספת היא מתן פיצוי כספי לדיירים, שלא יקבלו מקום חניה.

תוספת נאה לערך הדירה

יש או אין חניה - זו אחת השאלות הבוערות והרלוונטיות ששואל אדם בבואו לשכור או לרכוש דירה בערים מוכות מצוקת חניה, ובמיוחד בתל אביב. "חניה רשומה בטאבו יכולה להכריע עסקה", אומרת אורנה בילר, זכיינית חברת התיווך "רימקס פלטינום" בתל אביב.

בתל אביב לא רק דירות להשכרה קשה למצוא, אלא גם חניה להשכרה. מחירה של חניה להשכיר יכול להגיע ל-300 דולר בחודש. הצצה קלה בלוח המודעות מד"ס מגלה כ-60 מודעות שמציעות חניה פרטית להשכרה או להחלפה.

נדמה שהשוק הזה עוד יתחמם. לדברי בילר, "בשל המחסור בחנייה, התחילה בתל אביב "שיטת הכיסא החם" - תושב תל אביב שיוצא לעבודה בבוקר, משכיר את חנייתו הפרטית לשעות היום, בדרך כלל עד 5-6 בערב, לאנשים שעובדים בקרבת אזור מגוריו".

מחיר רכישה של חניה במרכז תל אביב עשוי להגיע ל-30-60 אלף דולר. בשנים האחרונות ידעו מחירי החניות עליות של כ-50%.

גם גבעתיים היא עיר צפופה, ובמקצת האזורים בה מצוקת חניה לא היתה מביישת את מרכז תל אביב. בעירייה אומרים כי בחלק מאזורים אלה שטחים המיועדים לבנייה הוכשרו כדי שיוכלו לשמש לחניה, שעד שיחלו עבודות הבנייה.

לדברי נועם דרסה זכיין חברת התיווך רימקס בגבעתיים, חניה משותפת בבניין מגורים מעלה את ערך הדירות ב-4,000-5,000 דולר, ומחיר שכירת מקום חניה מגיע ל-300-400 שקל בחודש.

עבור חניה פרטית הרשומה על שם הדייר בטאבו נדרשים לשלם יותר. "במקומות בגבעתיים שבהם בעיית החנייה היא זניחה, ערך הדירה עולה ב-10-12 אלף דולר לחנייה פרטית שרשומה בטאבו. ברחובות עם בעיית חנייה קריטית, כמו רחוב המרי, מקום חנייה רשום בטאבו יכול להקפיץ את ערך הדירה ב-20 אלף דולר. זה תלוי במספר מקומות החנייה הצמודים לבית ובמרחק של חנייה אלטרנטיווית", אומר דרסה.

בירושלים התופעה של השכרת מקומות חנייה על ידי אנשים פרטיים נדירה יחסית, מספר עמיחי כץ, זכיין "רימקס דואט נכסים" בירושלים. ואכן, הצצה באתרים שבהם לוחות מודעות שמציעים השכרת חניות מעלה כי ירושלים אינה משתתפת במשחק. לדברי כץ, מצוקת החנייה במרכז העיר גורמת לעלייה במחירי המנויים בחניונים מוסדרים, ואלה יכולים להגיע ל-700 שקל בחודש. חנייה רשומה בטאבו בעיר יכולה להוסיף למחיר דירה 5-15 אלף דולר, בהתאם למיקום ולמצוקת החניה בו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully