ג'ים טרלי: "בעוד 6 חודשים שוק האשראי יתייצב"

ג'ים טרלי



גיל: 51



מצב משפחתי: נשוי + 1



מגורים: מחלק את זמנו בין ניו יורק ללונדון



תפקידים קודמים: הצטרף לארנסט אנד יאנג ב-1977 ומילא שם שורה של תפקידים, בהם ראש הסניף בניו יורק



עוד משהו: חובב גולף מושבע



ג'ים טרלי נכנס לחדר שבו נערך הראיון נמרץ ומחייך, כאילו לא עברה עליו יממה במטוסים וכאילו לא מחכה לו עוד אחת כזאת ממש בעוד כמה שעות. כמי שמיומן בראיונות, הוא נעמד מול המצלמה באופן מקצועי.



ואולם טרלי רחוק מאוד מעולם הזוהר. למקצוע שבו הוא עוסק יש דימוי אפור במיוחד - ראיית חשבון. עם זאת, הוא אינו סתם רואה חשבון, אלא כזה שאוחז במשרה אשר כל מי שעוסק במקצוע הזה שואף לזכות בה: טרלי עומד בראש פירמת E&Y (ארנסט אנד יאנג) העולמית, אימפריה שמונה 130 אלף עובדים ופועלת ב-140 מדינות.



טרלי הצטרף לארנסט אנד יאנג יוסטון ב-1977, לאחר שסיים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת רייס בטקסס. עשר שנים לאחר מכן נהפך לשותף בפירמה, ומילא בה שורת תפקידים. פריצת הדרך המקצועית שלו היתה ב-2000, כשמונה לתפקיד סגן יו"ר ארנסט יאנג העולמית. לאחר שנה בלבד הוא מונה לתפקיד יו"ר הפירמה, וב-2003 נהפך גם למנכ"ל הרשת.



טרלי מחלק את זמנו בין ניו יורק ללונדון, אך לדבריו נדמה לו כאילו לעולם אינו נמצא במקום אחד באופן קבוע. את מרבית שעות היממה מבלה טרלי בעבודה, אך הוא עדיין מוצא זמן לשחק טניס וגולף ולכהן כחבר בהנהלת ארגון הצופים בארה"ב.



לישראל הגיע טרלי כדי להשתתף בכנס ג'רני ה-11, שבו נפגשים יזמים, נציגי בתי השקעות ובכירי תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים. את הכנס אירגן הסניף הישראלי של החברה - ארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי. עם סיום הכנס המריא טרלי ללונדון, משם טס לבייג'ין והמשיך לטוקיו.



טרלי מעיד על עצמו שהוא שונא לנהל את הפירמה ממגדל השן. לדבריו, הוא מרבה בפגישות - הן עם העובדים בסניפי הפירמה בעולם והן עם הלקוחות המרכזיים בכל מדינה. "אני נפגש אתם בכל מדינה שאליה אני מגיע כדי להבין מה הם צריכים ואיך הם רואים אותנו", הוא אומר. גם ישראל היא יעד שנמצא על מפת הביקורים שלו: הוא ביקר כאן ביוני ובסוף אוקטובר, וישוב בסוף ינואר.



סוף עונת המיזוגים



איך מנהלים ארגון שמונה 130 אלף עובדים? אפשר לדעת מה קורה בו?



"כמובן שאני לא מעורב ברמת המיקרו ואיני יודע מה נעשה בכל תיק של כל לקוח. אבל אני מאמין כי בארגון בסדר גודל שכזה תרבות הניהול והטמעת הערכים של הארגון גורמות לכך שאין דבר שיותר חשוב לעובדים מנאמנות לארגון ולמה שהוא מייצג".



איך עושים את זה?



"עובדים צריכים לדעת שאם הם מרגישים לא נוח בקשר למשהו שקורה בארגון, גם אם זה בקשר לאחד הלקוחות וגם אם זה בקשר לדברים שקורים בתוך הארגון עצמו, מתפקידם להרים יד ולדבר".



אחת הסיבות שבגללן חשוב להכיר את העובדים שלך היא שלרואי חשבון יש אחריות מקצועית בלתי מוגבלת. עובד יכול להפיל רשת שלמה, כמו במקרה של רשת אנדרסן שנמחקה אחרי פרשת אנרון.



"זה נכון, אין פרופורציה בין התפקיד של רואה החשבון לבין האחריות שהוא חשוף לה. רואה חשבון הוא שומר סף - בדרך כלל הוא אינו זה שמבצע את ההונאה או ההטעיה, אבל הוא חשוף למלוא האחריות בגינה. בכל העולם דנים בימים אלה בשאלה אם יש להגביל אחריות של רואי חשבון. בארה"ב מדברים על זה פחות, אבל באירופה העניין נמצא במרכז הדיון".



רק באחרונה פירמת ראיית החשבון BDO קיבלה בארה"ב קנס בגובה 500 מיליון דולר על רשלנות בגילוי מעילה. האם לדעתך הקנס מוצדק?



"אני לא מכיר את הפרטים של המקרה, אבל כעיקרון קנס כזה מאיים על יציבות הפירמה. כשכל כך הרבה משקיעים מסתמכים על פירמה מסוימת, זה מסובך כשהיא נעלמת לגמרי. הרעיון בהגבלת האחריות הוא לא להגן על הפירמה או על הטעויות שהיא עשתה, אלא על תפקידו של רואה החשבון, ולשמור על כך שפירמות רואי החשבון יהיו יציבות.



"טעות של רואי חשבון שתוביל לירידה של 1% בשווי של חברה כמו מיקרסופט יכולה להיות שווה יותר כסף מכל ענף ראיית החשבון בעולם - אך האם זה טוב שפירמת ראיית חשבון תימחק בגלל זה? גם ככה אין מספיק פירמות. צריך להבין שלהגבלת האחריות לא תהיה השפעה על רווחיות הפירמות. הן לא ירוויחו יותר, אבל המקצוע פשוט יהיה יותר יציב".



אז למה באמת צריך כאלה רשתות ענקיות? למה לא להסתפק במשרדי ראיית חשבון יותר קטנים?



"הלקוחות שלנו הן חברות שלא מאמינות בגבולות ובמדינות. וכמו שהן פועלות בכל העולם בלי תלות ישירה במדינה שבה הן ממוקמות, ככה הן רוצות לקבל שירותים מתאגיד דומה".



אילו חברות היית שולח לפירמות ראיית החשבון ב"סקנד טיר" - המעגל השני אחרי ארבע הגדולות?



"רק לקוחות שלא רוצים לצאת לציבור, או כאלה שאין להם קשרים בינלאומיים".



האם צפויים בקרוב מיזוגים בין רשתות בינלאומיות מקרב הסקנד טיר?



"לדעתי לא, די סיימנו עם פוטנציאל המיזוגים בצמרת. מדי פעם יש דיונים למיזוג בין רשתות כאלה ואחרות, אבל זה נהיה מסובך - יש צורך לוותר על חלק מהלקוחות כדי שלא ייווצר ניגוד עניינים, ולא רואים את היתרון שגלום במיזוג".



למרות הסאבפריים - הצמיחה תמשיך



אתם מכינים עכשיו את הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות האמריקאיות. האם להערכתך משבר הסאבפריים מאחורינו?



"נמשיך לראות תוצאות של המשבר גם בחודשים הקרובים וברבעון הבא. המשבר קרה אחרי תקופה ארוכה שהסיכונים בשוק הוערכו בחסר. הרגולטורים והבנקים המרכזיים הזרימו כסף ופעלו בצורה טובה כדי לייצב את המערכת, ולדעתי בעוד שישה חודשים שוק האשראי יתייצב. הוא לא יחזור לרמה שבה הוא היה, אבל זה משום שלפני המשבר הסיכונים הוערכו בחסר".



יש חשיפות נוספות למשבר שלא ראינו עדיין?



"חלק גדול מהחשיפות יתגלו בדו"חות של הרבעון השלישי, או בדו"חות השנתיים המבוקרים. יש עוד חברות שלא סיימו לבדוק את כל הפורטפוליו שלהן ולהעריך את הנזקים".



האם המשבר נעצר בשוק הסאבפריים, או שמדובר בהאטה בצמיחה בכל המגזרים?



"יש לחץ כלכלי על הצרכנים ותהיה ירידה בצמיחה, אבל אני אופטימי. המוסדות הפיננסיים נוקטים צעדים נכונים, היסודות של הכלכלה נשארו חזקים ואנחנו לא רואים פגיעה באסיה. נראה שתהיה עוד הורדת ריבית בארה"ב וגם במקומות אחרים בעולם, אבל הצמיחה תמשיך".



מה קורה בשוק בעודנו ממתינים לחלוף הסערה?



"יש ירידה במיזוגים ורכישות על ידי קרנות של פרייווט אקוויטי, כי יש בעיה של מימון. אבל מצד שני, יש עכשיו עלייה במיזוגים בין חברות. החברות צמחו, הן רוצות לגדול על ידי מיזוג, ובמיזוג בין חברות בעיית המימון קטנה יותר, אז זה מצליח".



מי בעצם אשם במשבר? מה היה צריך להתריע בפנינו שהשוק הזה הולך לקרוס?



"כמו בכל מעגל שיוצר תמחור יתר, יש הרבה שחקנים שהיתה להם יד בכך שמחירי הנדל"ן הרקיעו - בהם שחקנים מוסדיים מתוחכמים ואפילו סוכנויות ממשלתיות שעודדו לקיחת משכנתאות. אבל זה לא נכון שלא היו התראות. היו הערות מתחום הנדל"ן, מאנליסטים שונים שזיהו את תמחור היתר והמשבר. חלק מהמשקיעים התעלמו מהם, ואסור לשכוח שאנחנו מדברים כאן בעיקר על משקיעים מאוד מתוחכמים. הם העריכו את הסיכון".



אפרופו תמחור יתר, יש בועה בסין?



"אני לא יודע, אם הייתי יודע הייתי משקיע בעצמי. מצד אחד המחירים עולים באופן מאוד מהיר, ומצד שני זה מגלם צמיחה עתידית של עסקים, אפשרות להגיע לשוק של מיליארד אנשים, ואת העובדה שבשנים הקרובות יעברו 400 מיליון אנשים לערים הגדולות בסין. זה יוצר ציפיות".



כן, אבל הבנק המרכזישל סין , למשל, נותן אשראי בריבית מאוד נמוכה. זה לא מרמז על בועה?



"זה היה מאוד נפוץ, אבל נעלם והולך. צריך להבין שהיזמות והעסקים בסין קפיטליסטיים לחלוטין, כמו בכל מקום אחר בעולם. המדינה והחברות הבינו את זה, ומתחילים לאמץ שם עכשיו סטנדרטים של התנהגות שמקובלים בכל העולם, בהם שקיפות ורפורמה במערכת המס והבנקאות".



איך אפשר לדעת אם הנתונים החשבונאיים שמגיעים מחברות בסין אמינים?



"סין עוברת לתקינה בינלאומית, IFRS, כחלק מהסטנדרטים של השקיפות שהיא מאמצת. צריך להבין שחברה שלא מכניסה את סין לתוכניות העסקיות שלה תישאר מאחור. בנוסף, אם עד עכשיו ראינו בעיקר השקעות בסין, בשנים הבאות אנחנו עומדים לראות השקעות של סין וחברות סיניות בכל העולם".



ומה עם השוק הרוסי?



"רוסיה עוברת רפורמות רבות, המדינה משקיעה בעסקים, אבל יש לה בעיה תדמיתית קשה מאוד של מדינה מושחתת".



אין עשן בלי אש.



"נכון, אבל רוסיה נלחמת בשחיתות. כצעד עיקרי היא מפשטת את הביורוקרטיה - כי אם צריך 500 אישורים לבנות בניין, יש 500 הזדמנויות לשחיתות. יש תופעה מעניינת בקשר לרוסיה: דווקא חברות שמשקיעות שם, ורואות את ההחזרים על ההשקעות ואיך השוק מתנהל בפועל, מרגישות בטוחות יותר ואופטימיות יותר בקשר לשוק הרוסי לעומת מי שמעולם לא השקיע שם".



האם העושר ברוסיה עדיין מרוכז רובו ככולו בידי קומץ אוליגרכים או שיש זליגה גם לשכבות הנמוכות יותר?



"המעמד של הקבוצה האוליגרכית ברוסיה עדיין חזק מאוד, אבל בשנים האחרונות הכוח של הקמעונות ברוסיה עולה באופן דרמטי. ורשתות קמעוניות קמות רק איפה שצומח מעמד ביניים".



חתימה קטנה, אחריות גדולה



כמעט כל העולם נמצא כעת בתהליכים לאימוץ שפה חשבונאית בינלאומית אחת - IFRS. עושה רושם שארה"ב נשארה מאחור.



"יש לארה"ב מוניטין רע, כאילו היא מתנגדת ל-IFRS, אבל זה לא נכון. לאורך כל השנים היה דיאלוג בין ארה"ב לשאר המדינות בעניין. היא תמכה ברעיון של ה-IFRS ובסופו של דבר היא תאמץ את התקינה".



אז למה היא לא אימצה אותה עד עכשיו?



"יש עכשיו התכנסות בין ה-GAAP (כללי החשבונאות האמריקאיים - א"א) לבין ה-IFRS, אבל עדיין יש להכין את התשתיות, לפתח מחקר אקדמי, ללמוד את העניין באוניברסיטאות, להטמיע את זה בתוך החברות עצמן. IFRS זו מערכת שמבוססת על עקרונות ולא על כללים ברורים, ואנחנו לא רוצים שיווצר מצב שבו יישום שונה של העקרונות יוביל לכך שיהיה IFRS אחד לארנסט אנד יאנג, IFRS אחר לדלויט טוש ו-IFRS שלישי ל-PwC. אם זה מה שיקרה, לא השגנו כלום. זה שינוי אדיר, וצריך לבנות לו בסיס".



מה יותר טוב, חוקים או עקרונות?



"זה ויכוח שמייחסים לו יותר מדי חשיבות. הרי מאחורי כל עיקרון יש ספר עם 11 אלף דפים של חוקים. העיקר שהיישום יהיה עקבי".



בסביבה רוויית ליטיגציה כמו ארה"ב, אתה לא חושב ששיטה המבוססת על עקרונות תגרום לעלייה בתביעות?



"כשיהיו עקרונות עורכי דין יתבעו על יישום לא נכון של העקרונות. כשהיו חוקים הם תבעו על זה שיישמנו את החוק הלא נכון. חוקים הם לא באמת חוף מבטחים, עורכי דין תמיד ימצאו משהו".



האם לדעתך חוק סרביינס אוקסלי (חוק שמטרתו להגביר את הבקרה והביקורת בחברות בארה"ב) היה תגובת יתר לפרשת אנרון?



"הוא היה תגובה, אבל לא תגובת יתר. כולם מסכימים שזה חוק טוב. הביקורת מתייחסת רק לסעיף 404, שדן במערך בקרות פנימיות בחברות והוא מאוד יקר ליישום. אבל אחת הסיבות שהוא יקר ליישום היא שעד אז החברות לא ממש שמו לב לבקרות אצלן, והמצב ההתחלתי היה לא טוב.



"כיום גם החברות הקטנות נדרשות ליישם את סעיף 404. הן אכן מודאגות מהעלויות, אך הן קיבלו הקלות ביישום".



אז זה היה שווה את הכסף?



"בשנים הראשונות החברות התלוננו, אבל עכשיו, אחרי ארבע שנים, העלויות יורדות והיתרונות מתחילים לצוף. זה בנה תרבות ארגונית חדשה. יש סעיף בחוק שמחייב חתימה של נושאי משרה שונים בחברה על הדו"חות הכספיים. החתימה קטנה, אבל המשמעות שלה גדולה וכך גם השינוי שהיא עושה בחברה.



"הרי אף אחד לא יחתום לפני שהוא הבטיח את עצמו מכל הכיוונים, אז הוא מוריד דרישות לדרג מתחתיו, שרוצה גם הוא להבטיח את עצמו ומוריד דרישות לדרג שמתחתיו - וככה כל מי שיש לו אחריות בכל סניף של החברה מעורב בתהליך הבקרה".



סעיף 404 עשה טוב למשרדי רואי החשבון והגביר את הביקוש לשירותיהם. האם הביקוש לשירותי רואי החשבון ממשיך גם ארבע שנים לאחר חקיקת החוק?



"בהתחלה היה בום גדול, והביקוש היה כל כך גדול ששמנו עסקים אחרים שלנו בצד והכשרנו אנשים במיוחד. עכשיו המצב קצת נרגע, אבל עדיין יש ביקוש".



והביקוש עשה רק טוב לשכר הטרחה שלכם.



"העניין זה לא הכסף. זה רווחי, אבל גם לנו יש עלויות ושכרנו עוד אנשים. העניין העיקרי הוא שהחוק חיזק את מעמד משרדי רואי החשבון בשוק, והפך אותם לגורמים יותר משפיעים".



130 אלף עובדים ב-140 מדינות



פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג נוצרה ב-1989 ממיזוג בין שתי פירמות אמריקאיות: ארתור יאנג, שנוסדה ב-1906, וארנסט אנד ארנסט, שנוסדה ב-1903. ארתור יאנג וא.ס. ארנסט מעולם לא נפגשו, ומתו כ-40 שנה לפני שהפירמות שייסדו התמזגו.



כיום ארנסט אנד יאנג היא רשת ראיית החשבון השנייה בגודלה בעולם. היא מונה 130 אלף עובדים ופעילה ב-140 מדינות. מחזור העסקים שלה בכל העולם ב-2006 היה יותר מ-20 מיליארד דולר.



מאז 1994 מייצג את הפירמה בישראל משרד קוסט פורר גבאי - ארנסט אנד יאנג ישראל. זהו משרד רואי החשבון הגדול בישראל, המונה כ-1,500 עובדים - פי שניים מהפירמה הגדולה הבאה אחריו.



מי שהזניק את הפירמה למעמדה הנוכחי הוא יצחק פורר, שהצטרף כמתמחה לפירמה קטנה בשם קוסט לב ארי ב-1959 ובשנות ה-60 נהפך לשותף. פורר הוביל את הזינוק של המשרד באמצעות גידול פנימי, מיזוגים ורכישת תיקים. אחד המיזוגים העיקריים של הפירמה היה עם משרד ליובושיץ קסירר, אשר ייצג בישראל את פירמת ראיית החשבון הבינלאומית ארתור אנדרסן שקרסה לאחר פרשת אנרון.



קוסט פורר גבאי מעניקה שירותים לכ-50% מהחברות הציבוריות בישראל, והיא ליוותה כ-45% מההנפקות שבוצעו בישראל ב-2006. בין לקוחותיה: בנק לאומי, מגדל, כלל ביטוח, צ'ק פוינט, כלל תעשיות, רשת מלונות דן, אלביט, גזית גלוב, קבוצת דלק, נייס וקרדן.



במשך שנים ארוכות שלט פורר בפירמה ביד רמה, אך במארס האחרון הוא פינה את מקומו לטובת רונן בראל. בראל, 45, הצטרף לפירמה ב-1986, נהפך לשותף ב-1991 ובשבע השנים האחרונות כיהן בה בתפקיד מנכ"ל.



החילוף סימן את תחילתו של עידן חדש בענף החשבונאות בישראל, לאחר שבמשך שנים ארוכות לא היו שינויים בצמרת ארבעת משרדי ראיית החשבון הגדולים במדינה. היחסים בין ארבעת ראשי המשרדים הגדולים בישראל היו רוויים מתחים, הן בשל חיכוכים מקצועיים על רקע הורדת מחירים וגניבת לקוחות, והן ברמה האישית.



קוסט פורר גבאי ארנסט אנד יאנג נחשבה במשך השנים למתחרה אגרסיווית, שמורידה את המחירים בענף. בנוסף לחשו שהפירמה נוקטת מדיניות ביקורת מקילה, ולכן סובלת משיעור גבוה של ריסטייטמנטים (הצגה מחדש של דו"חות כספיים). את האמרות האלה פטר פורר כ"צרות עין של מתחרים" בראיון הפרידה שהעניק ל-TheMarker.



עם זאת, שמה של הפירמה נקשר באחרונה בכמה פרשיות לא מחמיאות, עקב גילוי מעילות ושערוריות חשבונאיות אחרות בכמה חברות שלהן נתנה שירותי ביקורת. הדו"חות של חברת התרופות תרו נפסלו לאחר שנקטה מדיניות מקילה מדי של הכרה בהכנסות, בחברת הבנייה חפציבה ובבית ההשקעות של הראל בוצעו מעילות, ורשת קלאבמרקט וחפציבה התמוטטו לאחר שבדו"חותיהן הכספיים לא הופיעה "הערת עסק חי", שבה רואה החשבון מזהיר לגבי מצבה של החברה.