וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תעשיית החלומות

סוכנויות הידיעות

17.11.2007 / 17:09

הצרכנים בארה"ב מוציאים 4.5 מיליארד דולר בשנה על תרופות המסייעות לשינה. נראה שמקור הפופולריות שלהן נטוע במסתורין שעדיין מבלבל את החוקרים - רבים מהמשתמשים בכדורי השינה חושבים שפעולתם טובה, אולם בדיקות במעבדות שינה מראות אחרת



מאת סטפני סול - ניו יורק טיימס



החלומות מתגעגעים אליך. כך לפחות נטען בתשדיר הפרסומת לכדור השינה "רוזרם". אבל אם אתם מתעניינים ורוצים לנסות את "רוזרם", דעו לכם שהוא ירדים אתכם מהר יותר מאשר אינבו (פלסבו, תרופת דמה) - בין שבע ל-17 דקות מהר יותר - ויאריך את זמן השינה בין 11 ל-19 דקות, זאת על פי בדיקת המוצר שנעשתה בשנה שעברה. אם הנתונים הללו יגרמו לכם לקנות כדור מתוצרת אחרת, דעו כי בדרך כלל כדורי השינה אינם משפרים את איכות שנתו של האדם הממוצע.



הצרכנים בארה"ב מוציאים 4.5 מיליארד דולר בשנה על תרופות המסייעות לשינה. נראה שמקור הפופולריות שלהן נטוע במסתורין שעדיין מבלבל את החוקרים - רבים מהמשתמשים בכדורי השינה חושבים שפעולתם טובה יותר מזאת שנקבעה במעבדות שינה. ניתוח מחקרים על כדורי שינה, שנעשה במימון מכוני הבריאות הלאומיים, מצא שלתרופות חדשות כ"אמביין", "לונסטה" או "סונטה", אמנם היתה השפעה רבה יותר מאשר לתרופות אינבו, אך בממוצע הן הפחיתו את משך הזמן עד להירדמות ב-12.8 דקות בלבד בהשוואה לאינבו, והאריכו את זמן השינה רק ב-11.4 דקות. יצרני התרופות טוענים שבמחקריהם התוצאות היו מרשימות יותר.



בקרב נבדקים שהשתמשו בתרופות ישנות יותר, כ"הלסיון" ו"רסטוריל", משך ההירדמות קוצר בעשר דקות לעומת נוטלי האינבו, וזמן השינה הוארך בכ-32 דקות. באופן פרדוקסלי, כשהתבקשו הנבדקים להעריך בכמה זמן האריכו הכדורים את שנתם, הם היו הרבה יותר אופטימיים: מי שנטל את התרופות הוותיקות העריך שישן 52 דקות נוספות, ונוטלי הכדורים החדשים סברו כי מדובר ב-32 דקות נוספות.



"נראה שכדורי השינה מרגיעים ומקלים. אבל האם 25 דקות שינה נוספות באמת מעניקות הקלה?" תהה ד"ר ואלאס מנדלסון, שהיה בעבר מנהל היחידה להפרעות שינה באוניברסיטת שיקגו וכיום עוסק בייעוץ לחברות תרופות. "נראה שהכדורים משנים את את תפישתו של האדם לגבי מצב תודעתו", אמר. כך סבור גם ד"ר קרל דוגרמג'י, מומחה לשינה מאוניברסיטת תומאס ג'פרסון בפילדלפיה, שעוסק אף הוא בייעוץ לחברות תרופות. לדבריו, "כדורי שינה אמנם אינם מאריכים משמעותית את משך השינה, אבל למרות זאת מצאנו שאנשים שמשתמשים בכדורים שבעי רצון בדרך כלל".



רוב כדורי השינה פועלים על אותם הקולטנים במוח שעליהם פועלות תרופות נגד חרדה. ייתכן שהכדורים גורמים לאנשים לא לדאוג שלא יצליחו להירדם, וכתוצאה מכך הם פשוט מרגישים טוב יותר.



על פי תיאוריה אחרת, שמנסה להסביר את הפער בין משך השינה בפועל לבין משך השינה כפי הוא שנתפש על ידי הנבדקים, חלק מהתרופות מכניסות את המשתמשים למצב בשם Anterograde Amnesia: הם מתקשים לגבש זיכרונות, וכשיתעוררו פשוט לא יזכרו שקודם התקשו להירדם. "אתה שוכח כמה זמן הסתובבת והתפתלת במיטה. במידה מסוימת, זה דומה לשינה", אמר ד"ר גארי ריצ'רדסון, מומחה להפרעות שינה בבית החולים הנרי פורד בדטרויט, שמכהן כיועץ וכדובר של חברות תרופות ושעמד בראש מחקר מדעי שנערך במימון תעשיית התרופות. השינה הרי יוצרת מצב דמוי אמנזיה, וזאת אחת הסיבות שבגללה ילדים שוכחים את סיוטי הלילה שלהם בבוקר. אם אתה נשאר במיטה, כפי שעושים רוב המשתמשים בכדורי שינה, אמנזיה אינה דבר רע.



אפילו אנשים שהלכו בשנתם לאחר שנטלו אמביין, כדור שנחשד כגורם להתנהגות מוזרה - אם לא מסוכנת - בעת שינה, מאמינים שישנו היטב. רוזמרי אקלי, גרפיקאית מניו לונדון, ויסקונסין, אמרה שחשבה שישנה היטב בזכות האמביין, אך כשהתעוררה גילתה שמפרק כף ידה שבור, ככל הנראה כתוצאה מנפילה בעת שהלכה מתוך שינה.



דיווחים על אכילה ונהיגה מתוך שינה בקרב נוטלי אמביין מזכירים בעיות שהתעוררו לפני כ-20 שנה אצל המשתמשים בהלסיון. אנשים שנטלו את הכדור כדי לישון במהלך טיסות, פיתחו מצב המוכר כאמנזיית נוסעים. הם היו נוחתים ביעדיהם ואז הולכים לאיבוד, או שוכחים היכן הם נמצאים. תופעות אלה הביאו לאיסור הפצת התרופה בכמה מדינות.



חוקרים דיווחו שאמביין ותרופות דומות, שיצרניהן הציגו אותן כבטוחות יותר מתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו הלסיון, עלולות לעורר בעיות דומות. בעקבות זאת דרשה מינהלת המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מהיצרנים להכין עלונים מיוחדים שיופצו עם כדורי השינה ויזהירו את המשתמשים מתופעות לוואי אפשריות. אך למרות הבעיות, רוב המומחים אומרים שכדורי השינה בטוחים בדרך כלל. ד"ר מארק מאהוואלד, מנהל המרכז האזורי להפרעות שינה במינסוטה, שמעורב בהכנת דיווחים על מקרים של אכילה מתוך שינה אצל אנשים תחת השפעת אנביין, אמר כי תופעות לוואי רציניות הן נדירות, וכי אין לשלול בגינן את השימוש בכדורים.



קבוצת התרופות המוכרת כאל-בנזודיאזפינים, המכונות לעתים "תרופות Z", כוללות את אמביין, לונסטה וסונטה. מבין שלושתן, סונטה נשארת בגוף לפרק הזמן הקצר ביותר, ולכן נועדה לשימוש בקרב מי שמתקשה להירדם, אך אינו מתקשה לישון. כמה ארגוני צרכנים טוענים שיתרונותיה של התרופה כה מזעריים, עד שאין טעם להשתמש בה. יצרני סונטה, קינג פרמצבטיקל, לא הגיבו לפניות בנושא.



מחקר באוניברסיטת אורגון שבחן את הבטיחות והיעילות של מרכיבי לונסטה קבע, שלכדור יש יתרון זעיר על פני אמביין או על פני הבנזודיאזפינים הוותיקים, אף על פי שהוא יקר יותר. מחברת ספרייקור, יצרנית לונסטה, נמסר בתגובה שהמחקר באורגון לא התחשב בהשפעת הכדור על אופי ההתעוררות והקימה לאחר ליל שינה בהשפעת לונסטה, שתואר כטוב במיוחד. בנוסף, יש משתמשים שדיווחו כי לונסטה מותירה טעם רע בפה.



אלטרנטיווה אחרת היא נוגד הדיכאון "טראזודון", אחד מכדורי השינה הנפוצים בארה"ב. תרופה זו הוכיחה את עצמה אצל רוב המטופלים, אבל לטענת ד"ר דניאל קרלאט, פסיכיאטר מניוברידג'פורט, מסצ'וסטס, חלקם התלוננו על חולשה ביום המחרת. בקרב גברים נמצא גם קשר בין שימוש בין טראזודון לבין פריאפיזם - זקפה ממושכת וכואבת.



בינתיים, נראה שחוקרים ויצרני תרופות יצטרכו להמשיך לחפש נוסחה מנצחת. "הבעיה היא שאין חומר מרדים אידיאלי", אומרת ד"ר מנישה ויליאמס, מומחית לרפואת שינה באוניברסיטת אלברטה. "כמוסת הפלא עדיין לא הומצאה".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully