אחרי טיוטות רבות, התנגדויות ודיונים ממושכים במשרד המשפטים, חתם אתמול שר האוצר רוני בר-און, על התקנות המאפשרות את ניוד החיסכון הפנסיוני, והעביר אותן לאישור ועדת הכספים. התקנות מסדירות את המעבר בין מוצרי החיסכון הפנסיוני השונים - קופות גמל, תוכניות לביטוח חיים וקרנות פנסיה - והן מסירות חסמים ביורוקרטיים, המאפשרים לשחקנים בשוק להקשות כיום על העברת הכספים.
התקנות ייכנסו לתוקפן ב-1 ביולי 2008, והן מבשרות על מהפכה צרכנית של ממש, שמביאה להגדלת כוחם של החוסכים לגיל פרישה ולשיפור מעמדם מול החברות בשוק, מפני שהצרכנים יוכלו לבחור בכל עת את החיסכון הפנסיוני המתאים להם ביותר. יתרה מכך, גם אם בסופו של דבר לא יעבירו את החיסכון, יוכלו להתמקח על דמי הניהול שנגבים מהם ועל טיב השירות שמוענק להם בגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני.
מעודדים חיסכון לקצבה
לפי תקנות הניוד, כל צרכן יוכל להעביר את הכספים שחסך ממוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר לפי בחירתו, מבלי שהמהלך יהיה כרוך בעלות כלשהי מצדו, ומבלי שהמעבר ייחשב כאירוע מס (המחייב את החוסך בתשלום מס). הגוף שמנהל את החיסכון שלו יהיה חייב להעביר את הכסף הצבור למכשיר החדש שבחר הצרכן בתוך עשרה ימים.
עם זאת, מדיניות הממשלה מעודדת חיסכון לקצבה, שבה החוסך מקבל משכורת חודשית בעת הפרישה, על פני חיסכון הוני - שבו החוסך מקבל סכום חד פעמי בעת הפרישה. בהתאם לכך, יהיה ניתן להעביר חיסכון הוני, שנחסך בפוליסת ביטוח הונית או בקופת גמל, לחיסכון במכשירים קצבתיים, כמו פוליסת ביטוח לקצבה או קרן פנסיה - אך לא להפך.
למשל, החוסך יוכל לעבור מביטוח מנהלים לקרן פנסיה, אך לא מקרן פנסיה לביטוח מנהלים. בנוסף, יוכל החוסך לעבור בין המכשירים ההוניים לבין עצמם, למשל העברת החיסכון מביטוח מנהלים אחד לביטוח מנהלים אחר.
לפי התקנות החדשות, צרכן שיהיה מעוניין להעביר את החיסכון לקרן או לקופה חדשה יצטרך לפנות אליה ולמלא טופס בקשת העברה. אם הקרן או הקופה תהיה מעוניינת שהחוסך יצטרף אליה, היא תחתום בפניו שהיא מתחייבת לקבל את הכספים שלו וכי היא מתחייבת לשאת באחריות הביטוחית לגביו.
הקרן או הקופה החדשה תעביר את בקשת ההצטרפות של הצרכן לקרן או לקופה הקודמות שלו בתוך עשרה ימים. הקרן או הקופה הקודמת תחויב להעביר את הכספים החסוכים לקרן או לקופה החדשה בתוך עשרה ימי עסקים נוספים. בשנתיים הראשונות ליישום הרפורמה תינתן לגופים המנהלים ארכה לשם התארגנות, והם יוכלו להעביר את הכספים לקרן החדשה שבחר החוסך בתוך 30 ימים.
בנוסף נקבע כי התקנות לא יאפשרו את ניוד הכספים מקרנות הפנסיה הוותיקות, המנוהלות על ידי המדינה בהסדר מיוחד, שכן למרבית הצרכנים יש זכויות עודפות בקרנות אלה. עוד הוחלט כי מי שיבחר להעביר את כספי החיסכון מפוליסת ביטוח המנהלים שלו, יהיה רשאי לשמור את הכיסויים הביטוחיים של ביטוח החיים ואובדן כושר העבודה, ולהמשיך לשלם עליהם בנפרד.
דבר זה פוגע בחברות הביטוח שבמשך שנים עשו סיבסוד צולב בין ביטוחי אובדן כושר עבודה זולים לדמי ניהול יקרים על החיסכון.
הנפגעות הגדולות - חברות הביטוח
ואולם זו אינה הפגיעה היחידה שיספגו חברות הביטוח, הנחשבות לנפגעות העיקריות מהרפורמה המוצעת, מה שהפך אותן למתנגדות העיקריות לטיוטות שפירסם משרד האוצר. ההערכה היא כי צרכנים רבים יבחרו לנייד את חסכונותיהם מביטוחי המנהלים, שבהם דמי הניהול גבוהים, למכשירי חיסכון אחרים, ובעיקר לקרנות הפנסיה.
בדיונים שהתקיימו בנוגע לטיוטת התקנות, באגף שוק ההון באוצר, העלו חברות הביטוח טענות שונות בפני הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, ידין ענתבי. אחת הטענות היא שכעת הבנקים נכנסים לייעוץ הפנסיוני והם יהיו אפיק ההפצה המרכזי של המוצרים הפנסיוניים. מכיוון שהבנקים רשאים לייעץ במוצרי הפנסיה והגמל, אך לא לגבי ביטוחי חיים - ייווצר מצב שבו הבנקים יפנו לקוחות עם ביטוחי מנהלים לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה.
באגף שוק ההון מודעים לעיוות ומקדמים תיקון בחוק ההסדרים, שיאפשר לבנקים לייעץ גם בביטוחי החיים. ואולם באוצר לא סבורים כי עיוות זה הוא סיבה מספקת לדחיית כניסתן לתוקף של תקנות הניוד. זאת מפני ששני הבנקים הגדולים, בעלי הנגישות למיטב השכירים במשק, עתידים להיכנס לתחום הייעוץ הפנסיוני רק ב-2010.